מועצת הביטחון של האו"ם החליטה להאריך בשנה את תוקף החסינות שיש לאזרחים אמריקנים מפני תביעות על ביצוע פשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי.
עוד נודע כי שלוש מדינות: גרמניה, צרפת וסוריה, מתוך 15 המדינות החברות במועצה נמנעו מהצבעה. כל היתר הצביעו בעד קבלתה.
הבקשה האמריקנית להאריך את תוקף החסינות התקבלה למרות התנגדותם של מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, של רבות מהמדינות החברות באו"ם ושל גופים רבים התומכים בבית המשפט בהאג.
אנאן הזהיר כי צעד זה יפגע בבית הדין הפלילי שהוקם לא מכבר, וכן באו"ם עצמו.
אנאן פתח אתמול את הוויכוח על הצעה שהגישה ארצות הברית למנוע את חקירתם והעמדתם למשפט של אמריקנים בחו"ל לשנה נוספת החל מיולי.
"אינני מאמין כי בקשה זו נחוצה", הדגיש אנאן והוסיף כי גם אם המועצה תקבל את הבקשה האמריקנית, אסור שהדבר יהפוך ל"שגרה שנתית".
"אם אכן יקרה כך אני חושש כי העולם יחשוב שהמועצה רוצה לתבוע חסינות מוחלטת ותמידית לאנשים המשרתים במבצעים שהיא עורכת או שהיא מסמיכה גופים אחרים לערוך", הוסיף. "ואם כך יקרה יפגע הדבר לא רק בסמכותו של בית המשפט אלא גם בסמכותה של מועצת הביטחון ובלגיטימציה של האו"ם".
התנגדותו של אנאן באה בעקבות ביקורת דומה, שנמתחה בעיקר מצד המדינות שחתמו על אמנת רומא, שבתוקף סמכותה הוקם בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, בית דין שהוענקה לו סמכות לשפוט פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וטבח עם.
למרות ההתנגדות הנרחבת היה צפוי כי מועצת הביטחון תאשר את ההצעה, וזאת מפני שהיא רצתה להימנע מעימות נוסף עם וושינגטון, בדומה למחלוקות הקשות לפני המלחמה בעירק, כך אמרו דיפלומטים במרכז האו"ם בניו יורק.
יצוין כי שלוש המדינות שנמנעו בהצבעה התנגדו, כזכור, גם לפלישה לעירק.
ארצות הברית ביקשה להאריך את תוקף החסינות, בטענה כי מתנגדיה של וושינגטון עלולים לנצל את בית הדין למטרות פוליטיות ויגישו תביעות ממניעים פוליטיים. היא איימה שאם לא תוענק לה החסינות
היא גם תבטל את תמיכתה במשימות השלום של האו"ם. עם זאת שגריר יוון באו"ם אדאמנטיוס ואסילאקיס, המייצג את האיחוד האירופי, שכל חברותיו אשררו את אמנת אירופה, אמר כי ההסכמה לבקשה האמריקנית "תפגע ברוחה של האמנה ובמטרתה העיקרית, שהיא לשים קץ לפשעים הקשים הגורמים דאגה לקהילה הבינלאומית". ואסילאקיס הוסיף כי חששם של האמריקנים מפני תביעות בבית הדין הבינלאומי משולל כל יסוד, והוא קרא למצוא פתרון כדי לשמור על סמכויותיו של בית הדין.
מתוך 139 מדינות שחתמו על האמנה, 89 אשררו אותה, ובכך היא נכנסה לתוקף. האמנה התקבלה ברומא ב 1998, לאחר משא ומתן שנמשך שנים רבות. יצוין כי ארצות הברית חתמה על האמנה בתקופת כהונתו של הנשיא קלינטון, אך ב 01' ביטל הנשיא הנוכחי חתימה זו.
עוד נודע כי שלוש מדינות: גרמניה, צרפת וסוריה, מתוך 15 המדינות החברות במועצה נמנעו מהצבעה. כל היתר הצביעו בעד קבלתה.
הבקשה האמריקנית להאריך את תוקף החסינות התקבלה למרות התנגדותם של מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, של רבות מהמדינות החברות באו"ם ושל גופים רבים התומכים בבית המשפט בהאג.
אנאן הזהיר כי צעד זה יפגע בבית הדין הפלילי שהוקם לא מכבר, וכן באו"ם עצמו.
אנאן פתח אתמול את הוויכוח על הצעה שהגישה ארצות הברית למנוע את חקירתם והעמדתם למשפט של אמריקנים בחו"ל לשנה נוספת החל מיולי.
"אינני מאמין כי בקשה זו נחוצה", הדגיש אנאן והוסיף כי גם אם המועצה תקבל את הבקשה האמריקנית, אסור שהדבר יהפוך ל"שגרה שנתית".
"אם אכן יקרה כך אני חושש כי העולם יחשוב שהמועצה רוצה לתבוע חסינות מוחלטת ותמידית לאנשים המשרתים במבצעים שהיא עורכת או שהיא מסמיכה גופים אחרים לערוך", הוסיף. "ואם כך יקרה יפגע הדבר לא רק בסמכותו של בית המשפט אלא גם בסמכותה של מועצת הביטחון ובלגיטימציה של האו"ם".
התנגדותו של אנאן באה בעקבות ביקורת דומה, שנמתחה בעיקר מצד המדינות שחתמו על אמנת רומא, שבתוקף סמכותה הוקם בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, בית דין שהוענקה לו סמכות לשפוט פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וטבח עם.
למרות ההתנגדות הנרחבת היה צפוי כי מועצת הביטחון תאשר את ההצעה, וזאת מפני שהיא רצתה להימנע מעימות נוסף עם וושינגטון, בדומה למחלוקות הקשות לפני המלחמה בעירק, כך אמרו דיפלומטים במרכז האו"ם בניו יורק.
יצוין כי שלוש המדינות שנמנעו בהצבעה התנגדו, כזכור, גם לפלישה לעירק.
ארצות הברית ביקשה להאריך את תוקף החסינות, בטענה כי מתנגדיה של וושינגטון עלולים לנצל את בית הדין למטרות פוליטיות ויגישו תביעות ממניעים פוליטיים. היא איימה שאם לא תוענק לה החסינות
היא גם תבטל את תמיכתה במשימות השלום של האו"ם. עם זאת שגריר יוון באו"ם אדאמנטיוס ואסילאקיס, המייצג את האיחוד האירופי, שכל חברותיו אשררו את אמנת אירופה, אמר כי ההסכמה לבקשה האמריקנית "תפגע ברוחה של האמנה ובמטרתה העיקרית, שהיא לשים קץ לפשעים הקשים הגורמים דאגה לקהילה הבינלאומית". ואסילאקיס הוסיף כי חששם של האמריקנים מפני תביעות בבית הדין הבינלאומי משולל כל יסוד, והוא קרא למצוא פתרון כדי לשמור על סמכויותיו של בית הדין.
מתוך 139 מדינות שחתמו על האמנה, 89 אשררו אותה, ובכך היא נכנסה לתוקף. האמנה התקבלה ברומא ב 1998, לאחר משא ומתן שנמשך שנים רבות. יצוין כי ארצות הברית חתמה על האמנה בתקופת כהונתו של הנשיא קלינטון, אך ב 01' ביטל הנשיא הנוכחי חתימה זו.