יגאל חברון זגלמן
יגאל חברון זגלמןצילום: עצמי

האזרחים בישראל מחויבים לחוקי מדינת ישראל. מחויבות זו משפיעה על תחומים רבים בחיים.

הכלכלה משגשגת בזכות הביטחון שהחוקים מקנים לחברות ולבעלי העסקים, מערכות היחסים בין האזרחים מסתמכות על החוקים לקביעת מוסכמות, הנורמות החברתיות והמוסריות נקבעות ונמדדות על פי החוק, וחשוב מכל, הצדק נעשה, המזיק משלם והפוגע נענש, בידי החוק.

השאלה היא, בידי איזה חוקים אנחנו רוצים להפקיד את האחריות הזו? חוקים מבוססים על ערכים ואמונות, ולכן עלינו לשאול את עצמנו על פי אלו ערכים אנחנו רוצים לחיות ולהישפט. חוקי המדינה כיום מבוססים על המשפט התורכי, עם שינויים אנגליים ועריכה ישראלית, בעוד שלעם ישראל יש תורה משמיים, שהיא המקור של הצדק, המשפט והשלום בעולם. לדעתי אדם שמאמין בתורה צריך להתחייב למשפט התורה.

אין סיבה חוקית שמונעת מאיתנו לעשות זאת. להפך, חוק הבוררות מתיר לכל קבוצת אנשים לבחור את המערכת שתשפוט ביניהם. כך עלינו לבנות את מערכת המשפט התורנית - להתחייב מראש להישפט על ידה על פי חוקי התורה.

אולי זה נשמע חדשני, אבל מערכת המשפט בעם ישראל תמיד היתה תורנית. ממשה רבנו, השופטים, המלכים והסנהדרין, לאורך כל הגלות, כשבכל מקום יהודי ישב בית דין שהיה הסמכות החוקית של הקהילה. רק במאתיים השנים האחרונות, בעקבות האמנציפציה ליהודים, חילון, הגירה לאמריקה והשואה, עזבנו את המוסד החשוב הזה, וכך הגענו לארץ, נטולי מורשת חוקית, ו'זכינו מן ההפקר' בחוקי הגויים.

לכך שאף גם מרדכי בן הלל, ממקימי "בית משפט השלום העברי", מערכת בתי המשפט העבריים שראשיתם עוד בימי השלטון התורכי, והיו למוסד משמעותי בימי המנדט הבריטי.

עם קום מדינת ישראל הם היוו את התשתית למערכת בתי המשפט הקיימים כיום, אשר ירשו את השם 'השלום'. מרדכי מתאר בפירוט רב את החזון בהקמת בתי המשפט. מתוך דבריו:

"מטרתנו היא – משפט עברי, לפי מבני הצדק העברי, לרוח התורה העברית. לא אל זה אנו שואפים, כי ישבו שופטים יהודים ושפטו את הקהל היהודי לפי משפטי הערבים והתורכים, ע"פ "שלחן ערוך" זר לרוחנו. תקוותנו לפנינו – שישיבו לנו "שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה" לבנות את הגשר המאחד את ה"שלחן ערוך" עם החיים החדשים, את "חשן המשפט" עם התנאים שיצר לנו הישוב בארץ-ישראל, לבחור לשופטים במשפט השלום – במוסדותינו המשפטיים החדשים – את הרבנים, אבל יחד עם זה להטיל עליהם לשמור ולקיים גם את “הלכות דינים”, לזכור כי לא עוד בני גולה אנו – אלא עם חי בארצו. אם יהיו הרבנים לשופטים לנו, אז נדע שיש לנו שופטים מוסמכים, שופטים מומחים, והעיקר – שיהיה לנו חק דינים קבוע, והפסקים שלו יהיו ע"פ “קודקס”. קודקס שלנו"

אנחנו צריכים להתגאות בקודקס שלנו. מתוך אמונה שהתורה היא אמת עלינו להישפט לפיה וכך לתת לה את העוצמה וההשפעה שיש לחוקים על כל מערכות החיים.

מערכת המשפט התורנית הוקמה, ונקראת 'שלום ירושלים'. כל יהודי צריך להצטרף ולקבל על עצמו את הפסיקה שלה וכך לחיות בפועל חיי תורה. נשיאות מערכת המשפט 'שלום ירושלים' נבחרת על ידי המנהיגות הרוחנית, בה חברים מאות רבני ישובים, ראשי ישיבות ואבות בתי דין, וכל אחד כזה מוזמן להצטרף. המנהיגות הרוחנית מגוונת ומייצגת את רבני ישראל כולם.

יגאל חברון זגלמן, סטודנט למנהל עסקים במכללה למנהל, עובד בתנועת ירושלים