האופטימיים שבאנשי הוותיקן בכל הדורות לא יכלו לדמיין לעצמם תסריט כל כך מלבב כמו זה שמעניקה להם מערכת החינוך הרשמית של מדינת ישראל הריבונית, אשר מכנה עצמה עדיין יהודית ודמוקרטית: בנות ישראל שהגיעו למצוות חוגגות את בת המצווה בבית הספר באמצעות לא פחות מאשר העמדת תערוכת צלבים. האירוע התרחש לפני חמש שנים בבית ספר בהרצליה, כאשר תחת הנושא המחובק "קבלת האחר" בחרו מחנכי בית הספר לקבל דווקא את הדת שרדפה ורצחה מיליוני יהודים במהלך הדורות, לאפשר לבנות לעצב צורות שתי וערב פרי דמיונן הפורה ואף את דמותו של אותו האיש המשולבת במיצג. היש דרך יפה מזו להיכנס לעול תורה ומצוות? לאנשי החינוך ההרצליינים פתרונים.
החינוך הנוצרי לא נעצר כאן: לפני כשנה נערך בחטיבת ביניים באותה עיר מיצג המשלב בין חגיגות חנוכה וקריסמס. התלמידים הציבו דוכנים שבהם הופיעו זה לצד זה חנוכיות ועצי אשוח, סנטה קלאוס וסופגניות, כפר גלובלי-פולקלוריסטי של ממש. בבית הספר נבון בהרצליה הודפסה בשנה שעברה מודעה המזמינה את התלמידים לחגוג את ההאלווין – ליל כל הקדושים, שהוא חג נוצרי נוסף. מחאת הורים עצרה את האירוע, אולם השנה מארגני ההאלווין עקפו את מערכת החינוך וארגנו בשעת אחר הצהריים חגיגות שסחפו ילדים רבים ברמת השרון, בהרצליה ועוד.
אבל הנצרות אינה רק חלק מההפנינג החווייתי לתלמידי ישראל בחינוך הממלכתי, היא גם חלק ממטלות החובה ומחומר הלימודים, בעיקר במקצוע ההיסטוריה. בדיקה פשוטה באתר משרד החינוך מגלה כי תלמידי כיתות ז' – גיל צעיר לכל הדעות שאין בו יכולת מינימלית להתמודד עם שטף החומר התיאולוגי שמוגש לתלמיד מפי מוריו – לומדים בהיסטוריה יחידות שלמות שאינן ידע היסטורי אודות הנצרות והתפשטותה אלא ממש לימודי הדת הנוצרית על מושגיה ופרטיה. הנה לשון האתר: "מי היה ישו? מהם הברית החדשה והשילוש הקדוש? מי היו שנים עשר השליחים וכיצד נולדה הנצרות? פעילויות וחומרי הוראה על הדת המשיחית שהפכה לדומיננטית בעולם המערבי". כמו בניסוח הזה, כך גם בהמשך, אין שום נקודת התייחסות מהמבט היהודי לדת האכזרית, שהמציאה את האינקוויזיציה ואנסה יהודים להמיר את דתם בכל הדורות. כך למשל, בדברי ההסבר ליחידת הלימוד על מסעי הצלב הם מוגדרים כ"תופעה ייחודית שהשפיעה על תולדות אירופה המערבית וארץ ישראל בימי הביניים והשפעותיה ניכרות עד ימינו". ושאפו למנסחים על ההגדרה "תופעה ייחודית" - להטוט לשוני מבריק לתיאור מסעות הרצח ההמוני שהובילה הנצרות.
בקטגוריית פעילויות לתלמידים מוצעות האפשרויות הבאות: "פעילות העוסקת בתיאור הסמלים, החגים והטקסים המרכזיים בנצרות: הצלב, חג הפסחא, חג המולד, המיסה, סקרמנט הטבילה". ללמדך שתלמיד החינוך הממלכתי במדינת היהודים יצא את המערכת כשבידו כל הכלים להיות נוצרי טוב. האם באותה דקדקנות נלמדים כל מנהגי לוח השנה העברי? הלוואי. פעילויות נוספות עוסקות בתיאור הסעודה האחרונה, ביקורו של אותו האיש בירושלים וצליבתו, וכן בסקירת שורה של דתות נוספות ברחבי העולם.
התלמידים גם זוכים להגות בכתבי הקודש עצמם. דף עבודה לתלמיד שהגיע לידי 'בשבע' מביא ציטוטים מהברית החדשה, ומבקש מהתלמיד לעיין בהם ולענות בהתאם על שאלות שבודקות את הבנתו בנוגע לשילוש הקדוש ולעוד פרטים היסטוריים מערש הנצרות. כמו כן, תלמידי בית ספר בערבה קיבלו עבודה הכוללת ציטוטים מתוך דרשתו של אותו האיש ושאלות המבקשות מהם לבאר את רעיונותיו.
תלמידי החינוך הממלכתי סופגים לא רק רעיונות נוצריים ולימודי דתות אחרות, אלא נתקלים בנקודות התנגשות נוספות עם היהדות בתוך המערכת. כך למשל מסיבת החומש בבית ספר ממלכתי בגוש דן התקיימה בבית כנסת קונסרבטיבי, מה שגרם עוגמת נפש רבה לחלק מההורים. גם בתחומים נוספים הנוגדים את ערכי היהדות והמסורת ישנה כפייה על התלמידים וההורים, שרבים מהם אינם חפצים בה.
"נכבשנו בלי לשים לב"
אחרי סיפורים כאלה ורבים אחרים עקב בשנים האחרונות אלעד צדיקוב, מנכ"ל ארגון 'אופק ישראל' וחבר מועצת העיר הרצליה. בחלק מהסיפורים הוא טיפל אישית, חלקם פורסמו בכלי התקשורת וכמעט כולם הגיעו אליו דרך פניות זועמות וכאובות של הורים לתלמידים בבתי הספר הממלכתיים. ההורים, אם כן, אינם דתיים, אולם הפגיעה בקודשי ישראל והחינוך האנטי-יהודי עדיין מהווים מבחינתם מעשה לא לגיטימי במערכת החינוך שאליה הם שולחים את ילדיהם. "ההורים הללו היו במצוקה", מסביר צדיקוב, "הם לא רצו שילעגו לילדים שלהם, שידירו אותם מפעילויות, שיהיו מתויגים כחשוכים אם יתלוננו. כהורים בודדים מול המערכת היה להם קשה להעלות את הבעיות. רוב ההורים הם אוהבי מסורת ובעלי הערכה ליהדות, אך הם לא ידעו איך להתמודד מול השטף הזה כשהממסד נגדם. במקרים מסוימים, כמו חגיגות ההאלווין בבית הספר נבון בשנה שעברה, ראינו שכשהורים התאגדו ועמדו על שלהם בלי מורא זה הביא להצלחה".
כבר שנים אחדות מסתובב צדיקוב עם ההבנה שכדי לשנות משהו במערכת, צריכים ההורים הללו להתאגד ולפעול יחד. ואכן, לאחרונה החל צדיקוב ביצירת חיבורים בין הורים כאלה מכל רחבי הארץ, והמהלך הוליד את 'פורום ההורים לחינוך מסורתי'.
מי שמהווה היום את הפנים של הפורום החדש מול התקשורת היא עו"ד אושרת לוי מאילת. לוי מגדירה עצמה מסורתית. היא מדגישה כי אינה אדם דתי, אולם המציאות החינוכית והלימודית שבה נתקלים ילדיה במערכת החינוך מקוממת אותה, כמו עוד הורים רבים שפונים אליה בעניין. בהמשך לדוגמאות שהובאו לעיל אודות התכנים הנוצריים המוחדרים לתלמידים, מציגה לוי גם טופס חידון שחולק לתלמידים אשר כרך את חג החנוכה עם חג המולד ועיד אל־פיטר. מקרה נוסף שעליו סיפרה בריאיון לרדיו קול חי נגע לשיעורי ההיסטוריה: "לפני שנה, בסגר הגדול, הילדה למדה מהבית ופתאום ראיתי ששיעורי ההיסטוריה הוחלפו במערכת ל'שיעורי נצרות'. הסתכלתי במחשב של הילדה והייתי בשוק מוחלט. מה שאנחנו למדנו בשעתו על אותו האיש ועל הנצרות – מיקמו לנו את זה לא יותר מחצי שיעור בציר הזמן. היום – הלוואי ושיעורי תנ"ך היו ברמה הזאת, עם כל הדקויות. לא רק זה", מוסיפה לוי בזעזוע, "עומדת שם מורה והיא מתפארת ומגדילה את אותו האיש. ההורים פשוט לא יודעים מה שקורה. פשוט נכבשנו בלי לשים לב".
התכנים הללו, היא מסבירה, מגיעים אל הילדים בלי צינור בקרה של ההורים, כפי שהיה בעבר, בשל אופי הלמידה: "פעם ההורים היו בודקים כל ערב מה נכנס לילקוט. היום הכול נמצא כל השנה בלוקר, מכניסים לשם חומרים וההורים כלל אינם מודעים לתכנים שהילדים מקבלים בבית הספר", הסבירה בריאיון לערוץ 14, "היום הכול נלמד בצורה מקוונת וההורים פשוט לא יודעים". את המציאות הבית־ספרית הזאת היא מכנה "ניצול ציני, הפרוגרסיביות מחדירה לנו דתות אחרות לבתי הספר. למה רק אצלנו יש החלנה מטורפת? הדור שלנו גדל על מחברת חגים. כל הורה מסורתי שלמד בבית ספר ממלכתי זוכר איך לפני כל חג הייתה התרגשות. כיתות מקושטות, מחברות לחגים, לומדים מנהגים וערכים על החג, מאיפה הוא מגיע. הקדישו כמה שיעורים לאותו חג. היום אין מחברת חגים, היא נמחקה. לא רק שהילד לא יודע כלום על היהדות, הילד עובר החלנה. אפס ערכים, אפס מסורת. ההורים פשוט לא יודעים, זה לא מה שגדלנו עליו. בסוף מה שיקרה", היא צופה, "זה שנתחיל לשלוח את הילדים לחינוך הדתי".
להוביל קמפיינים למען היהדות
הורה נוסף שחבר בפורום הוא צחי שני, הורה לתלמידי החינוך הממלכתי בהרצליה. שני היה זה שהרים את קול המחאה נגד חגיגת ההאלווין בבית הספר נבון לפני כשנה, כפי שתואר לעיל. כשהוברר כי מקרים דומים מתרחשים בבתי ספר נוספים ברחבי הארץ, הוא חבר לפורום ההורים לחינוך מסורתי והקבוצה החלה בקידום מהלכים ובחשיבה משותפת. חברי הפורום גם השתתפו בהפגנה הגדולה שהייתה השבוע בכיכר הבימה למען שמירת זהותה היהודית של המדינה, ובהפגנה דומה באותו נושא לפני כחודש. השבוע נפגשו עם חבר הכנסת משה גפני וגורמים נוספים בכנסת והציגו בפניהם את קשייהם של ההורים המסורתיים מול מערכת החינוך הממלכתית. המטרה הייתה חשיבה משותפת על מנת שגורמים בעלי השפעה בהנהגת המדינה יסייעו במשאבים השונים שבידם כדי להעלות את הבעיה למודעות, לפתור אותה וגם לתת מענה חיובי בדמות העצמת תכנים יהודיים בתוך המערכת. אחד הרעיונות, למשל, הוא הצעה להנהלות בתי הספר לקיים חידונים בנושאי יהדות. החידונים יישאו פרס כספי אטרקטיבי ויתוקצבו על ידי גורם חיצוני, כך שההנהלות יתקשו לסרב לכך.
בינתיים, אומר שני, הפורום עובד בצורה מצומצמת מבחינת מספר החברים, ומסביר את הקושי של הורה חילוני-מסורתי להיות הפנים של מאבק כזה: "המון הורים פוחדים לצאת נגד. אומרים לי: תעזוב אותי, שלא יפגעו לי בילד, שלא יתייגו אותי, שהילד לא יהיה מודר חברתית כי הוא לא ישתתף בפעילויות, כמו אותו האלווין. אבל אני לא יכול לסבול את המציאות הזאת ואני לא מוכן לאפשר לזה לקרות". גם לוי מספרת על הורים רבים שכועסים אך חוששים מאוד להתקומם בגלוי מול המערכת: "הורים מתעצבנים, הם רואים בי כתובת ושולחים לי הודעות בפרטי. אין להורים אומץ לחשוף את עצמם ולהקים קול".
גם לוי עומד על הנקודה של "איש הישר בעיניו יעשה" במערכת החינוך, ומתאר מציאות שבה מורה נכנס לכיתה ומחדיר לתלמידים תכנים ללא פיקוח. "מורה נכנס לכיתה, מתחיל ללמד את תורת דרווין, מסביר לילדה בת שמונה שהאדם נוצר מהקוף. ואז הילדה חוזרת ושואלת אותי: אבא, היינו קופים? למה זה בתוכנית הלימוד בכלל? אני רוצה שמשרד החינוך ימנע ממורים כאלה להפיץ את החומרים שלהם, שמישהו יפקח על הלמידה".
שני מדגיש כי הוא מבקש לקדם את הנושא באופן ידידותי, בלי להפוך לשנוא: "אנחנו רק רוצים שיהיה לנו צביון יהודי, כי אני מרגיש שאנחנו הולכים לאבד את זה. אני לא מדבר על דת ולא על שמירת מצוות, אבל אנחנו המסורתיים מהווים את עמוד התווך של החברה, ואנחנו רוצים יהדות, ערכים, חגים, קידוש. המטרה היא לעשות הכול יפה ונכון. צריך להחדיר יהדות לבתי הספר כי פשוט לא מכירים אותה שם".
הפעילות תכלול גם קידום קמפיינים פרו-יהודיים, אבל הפורום ינסה גם למפות הורים כך שבכל בית ספר יהיה הורה אחד שעומד על המשמר ומקים מחאה אם מתרחש אירוע למידה שאינו הולם מבחינת ההורים המסורתיים. "אני רואה שבבית הספר שלנו בהרצליה, היום כבר לא כל אחד עושה מה שהוא רוצה. הם יודעים שיש מי שעומד על המשמר".
פורום ההורים מבקש לקדם את היהדות למרכז הבמה גם בחיי הקהילות ובתחומים נוספים. כך למשל, שני מבקש להפוך את ההליכה לבית הכנסת או קביעת מזוזה למעשה לגיטימי בתוך החברה החילונית, "למה אני צריך להתבייש בזה שאני הולך לבית הכנסת באזור שלי?". הם גם מוחים על רפורמת הכשרות, שפוגעת בערך בסיסי מבחינתם של שמירת כשרות מינימלית. אושרת לוי אף נטלה חלק בדיון של הוועדה לשירותי דת בכנסת בנושא הרפורמה, והביאה את קולו של הציבור המסורתי אשר מבקש לשמור על הכשרות הבסיסית כפי שהייתה עד כה באחריותה של הרבנות הראשית.
שני יודע כי המאבק מול הגורמים המבקשים להחדיר ידע על הנצרות וערכים אנטי-מסורתיים אינו קל, אבל הוא לא מתכוון לוותר: "אני לא אמכור את היהדות שלי בשביל שום דבר. אני רוצה להמשיך את מה שסבא של סבא שלי עשה. בבתי הספר לא מדברים על היהדות. צריך להבין שלא רק מאבדים לנו את היהדות, אלא בסופו של דבר זה גם יאבד לנו את המדינה".
לתגובות:[email protected]