ש"י עגנון בתמול שלשום
ש"י עגנון בתמול שלשוםצילום: קובי פינקלר

בבניין עתיק מהמאה הי"ט שוכן לו מוסד ירושלמי ותיק תמול שלשום. המקום קרוי על שם ספרו של זוכה פרס נובל ש"י עגנון "תמול שלשום".

דני גולדברג מנהל המסעדה ושותפו של דוד ארליך ז"ל שהקים את המסעדה, יושב איתנו ומקריא לנו מתוך כתביו של ש"י עגנון בספרו תמול שלשום:

"כל הקלוב שני חדרים, חדר לאכילה ולשתיה, וחדר אחד לקריאה. אבל אין אדם מקפיד לקרות במקום של קריאה ולאכול ולשתות במקום אכילה ושתייה, אלא זה אוכל וקורא וזה קורא ושותה, זה נכנס וזה יוצא". (ש"י עגנון – תמול שלשום – פרק תשיעי) .

וכך ניתן השם, הוא מספר. "חשבנו לקרוא למקום סוס עץ אבל אז בא סופר ירושלמי, הביא את הקטע הנ"ל ומיד הבנו. זה השם. חדר לקריאה וחדר לאוכל.

תמול שלשום ממוקמת במדרחוב נחלת שבעה בתוך אחת השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות. השכונה נבנתה מאבנים ירושלמיות מקוריות ומשופעת בבתים מעוטרי קשתות וכוכים עתיקים".

"אנחנו לא רק מסעדה שגאה במסורת הקולינרית שלה. תמול שלשום, שנפתח ב-1994, היה מאז היווסדו מוסד תרבות, שמארח את מיטב הסופרים והמשוררים, ביניהם יהודה עמיחי, עמוס עוז, א"ב יהושע, דויד גרוסמן, אורלי קסטל בלום, בתיה גור, צרויה שלו, מאיר שלו ועוד רבים וטובים. מתארחים במקום גם כותבים וכותבות צעירים, מוסיקאים/יות ואמנים/יות מתחומים שונים", אומר דן.

תמול שלשום פופולארי בין השאר כמקום לתערוכות מתחלפות וכך מוצגת בה בימים אלו התערוכה קפה או בוץ.

התערוכה היא נוסטלגיה ירושלמית. בשנות ה-30 ואילך פרחה סצנת בתי הקפה בירושלים והביאה עימה ניחוחות אירופאים מובהקים.

רוב בתי הקפה שהיו שייכים ליוצאי מערב ומרכז אירופה, התמקמו במרכז העיר ובאופן טבעי משכו אליהם סופרים, משוררים, אמנים, אנשי רוח, תרבות ומחקר רבים.

את בתי הקפה, השירות, האוכל והאוירה העתיקו הבעלים מבתי קפה אותם הכירו מארץ מוצאם. מהמטבחים עלה ריח ממגוון תבשילים ומאפים של פעם כמו גולאש הונגרי, מרק בצל, אפל שטרודל, ברנדי כמו גם השירות המוקפד והגינונים האירופאיים אשר היוו את סימן ההיכר של בתי הקפה.

כמו בפריז, וינה וברלין של מפנה המאה ה-19 גם בבתי הקפה בירושלים ישבו סופרים, משוררים, אנשי אקדמיה, פוליטיקאים, אמנים וסטודנטים, חלקם אף הגיעו מחו"ל כמו המלחין היהודי-אמריקאי לאונרד ברנשטיין, הזמר-שחקן הארי בלפונטה ועוד. בבתי הקפה נכתבה שירה, נוצרו סיפורים, נוצרה אמנות, נכתבו מחקרים אקדמיים, יושבי בתי הקפה שוחחו והתווכחו על אמנות ופוליטיקה ונרקמו קשרים רומנטיים גלויים וחשאיים.

הסופר אהרון אפלפלד כתב בזמנו "את כל יצירותי כתבתי בבתי הקפה בירושלים, את בתי הקפה, השירות, האוכל והאוירה העתיקו הבעלים מבתי קפה אותם הכירו מארץ מוצאם. מהמטבחים עלה ריח ממגוון תבשילים ומאפים של פעם כמו גולאש הונגרי, מרק בצל, אפל שטרודל, ברנדי כמו גם השירות המוקפד והגינונים האירופאיים אשר היוו את סימן ההיכר של בתי הקפה. וכך נוצרה גם תמול שלשום.

יצירה חדשה ישנה שכל כולה, ספר, סיפור, אוכל ואוירה.