חידון המשנה של מפעל המשנה היומית בשנת תשל"ז
חידון המשנה של מפעל המשנה היומית בשנת תשל"זללא קרדיט צילום

ניצול השואה צבי איכנולד, אשר מוכר מספרו 'ממעמקים', הרבה לספר למכריו ולחבריו שחלק גדול מניצולי השואה שעלו ארצה לאחר תום המלחמה חיפשו במשך שנים רבות דרכים להנציח את קרוביהם ויקיריהם שנספו בשואה. הרב יונה שטנצל, מרבני תל אביב באותה העת, הקשיב לרחשי ליבם וניסה לחברם למיזם המשנה היומית שקידם באותם ימים. הרב שטנצל הפיץ בקרב ניצולי שואה כרוז היסטורי שכותרתו "שמע ישראל!" ובין השאר נכתב בו: "קדיש אחרי אביך לא אמרת, מצבה על קבר אמך לא הצבת... נאבדו לך כל קרוביך, שבעה אחריהם לא ישבת, קריעה אחריהם לא קרעת, מיליונות אחיך בני ישראל נחנקו, נשרפו לאפר... ובמה אתה יכול לכבד את זכרם?... תיכנס לבית הכנסת, ותשתתף עם הציבור ללמוד את המשנה היומית לזכר קדושי ישראל, רק שתי משניות ליום, ובאמירת תפילה המיוחדת לזכרם אחרי הלימוד וקדיש לאחריה, ובזה אתה מכבד את זכרם".

מתברר שהדבר נגע בנימי נפשם של הניצולים. "חלק גדול מניצולי השואה הצטרפו למיזם המשנה היומית וחלק מהם אף התבטא שזהו הדבר הכי חשוב שהם היו יכולים לעשות למען הנצחת היקירים שלהם", סיפר לימים איכנולד ליצחק סילמן, נינו של הרב שטנצל. "הרב שטנצל זצ"ל פעל בכוח להחדרת המשנה היומית עד כדי כך שהיו שנים שהמשנה היומית הייתה יותר חזקה מהדף היומי, כך ניכר בעיתונות שאחרי השואה והדבר קרה לאור קריאתו של הרב שטנצל שחדרה לליבם של הניצולים ומשחק המילים משנה-נשמה".

הנהגת לימוד המשנה היומית הוצעה לראשונה על ידי הרב אריה צבי פרומר הי"ד מקוז'יקלוב, מחבר ספרי שו"ת ארץ צבי, בז' באדר תרצ"ד (1934). המחזור הראשון החל בכח בסיוון תרצ"ח (1938), בחגיגות השלמת המחזור השני של הדף היומי שהונהג על ידי קודמו של הרב פרומר בראשות ישיבת חכמי לובלין, רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין. טקס סיום הש"ס המרכזי של מחזור זה נערך בישיבת חכמי לובלין שבלובלין. ראש ישיבת חכמי לובלין הרב מקוז'יקלוב, כובד להתחיל את לימוד הש"ס מחדש, ובמהלך הנאום המרכזי שנשא העלה את הרעיון של לימוד משנה יומית להשלמת הש"ס הבבלי. בחג השבועות תש"ז (1947), הציע הרב יונה שטנצל, שהיה תלמידו ובן משפחתו של הרב מקוז'יקלוב להגשים את יוזמת הרב פרומר, כך שלומדי הדף היומי ילמדו מדי יום משנה אחת מסדרי זרעים וטהרות, ושאר הציבור ילמד את כל ששת סדרי המשנה בקצב של שתי משניות ביום.

"הסיבה העיקרית בגינה לא תפסה היוזמה החדשה תאוצה מספקת באותה עת הייתה מלחמת העולם השנייה שפרצה בשנים אלו ושואת יהודי אירופה שבאה בעקבותיה, כאשר הרב מקוז'יקלוב עצמו נספה בה על קידוש השם. רק לאחר השואה החליט תלמידו ושארו הרב שטנצל להגשים את הרעיון המקורי", מספר יצחק סילמן, נינו של הרב שטנצל.

יצחק סילמן, 'קביעותא - המשנה וההלכה היומית'
יצחק סילמן, 'קביעותא - המשנה וההלכה היומית'ללא קרדיט צילום

חמש דקות ביום

מה שהתחיל בעבר כמיזם קטן נהפך ברבות השנים למעצמה של תורה. יצחק סילמן, מראשי ארגון 'המשנה וההלכה היומית', מדווח כי בחמש השנים האחרונות יצרו קשר עם הארגון יותר מ־30 אלף איש, וזאת מבלי להחשיב את העשייה הרבה באינטרנט ובקווי הטלפון. "האתר 'קביעותא' בהרצה רק שנה, ויש אצלנו בסביבות 50 אלף כניסות מזדמנות מדי חודש, מתוכן כ־3,000 שנכנסים קבוע מדי יום ו־5,000 ברמה שבועית", אומר סילמן. "בקווי התוכן הטלפוניים השונים יש כ־7,000 מאזינים ב'קו קביעותא', 'קול הדף', 'קול הלשון', 'אמר אביי' ועוד קווים רבים. במקביל אנו מדפיסים לוחות לימוד שנתיים, עלוני לימוד שבועיים וקבצים תורניים תקופתיים המופצים ברבבות עותקים. העלונים, הלוחות והחוברות זוכים למקום של כבוד בעולם התורה".

גם במדיה החרדית זוכה המיזם ליוקרה מיוחדת. "תחנות רדיו וערוצים שונים ברשת מעבירים את לימוד המשנה היומית לכל החפץ בכך בדרכים שונות ומגוונות המתאימות לפסיפס רחב ככל הניתן. לקראת המחזור החדש אמורים כמה מגידי שיעור מובחרים ביותר להצטרף ולהתחיל למסור שיעורים במשנה היומית, ביניהם הרב בנימין מילצקי ברדיו קול חי, הרב עידו יצחק וובר והרב שמואל נבון".

לימוד משניות נתפס כמשהו קל ללומדים מתחילים. מי שמסוגל לכך, לא עדיף שילמד גמרא?

"ראשית כול, לא על כל המשניות יש גמרא. יותר נכון ומדויק: רק על כ־57 אחוזים מהן יש גמרא, על כ־43 האחוזים הנותרים אין. לימוד המשנה היומית הוצע בזמנו, מכיוון שישנן מסכתות משני סדרים - סדר זרעים וסדר טהרות - וכן מסכתות בסדרים אחרים, שאין עליהן גמרא, ומשום כך אינן נכללות בלימוד הדף היומי. שנית, הנהגת לימוד הדף היומי הביאה תועלת לאנשים שבאפשרותם להקדיש שעת לימוד קבועה ללימוד הדף היומי בעיון. אולם ציבור גדול מאוד אין ביכולתו ללמוד שעה ארוכה בקביעות מסיבות שונות. לימוד המשנה היומית נותן מענה לכל שכבות העם. אין אדם שלא מסוגל ללמוד בין חמש דקות לרבע שעה מדי יום. אגב, אחוז גבוה מהלומדים הם אנשים שלומדים עוד לימודים של תורה, ולדבריהם למשנה יש את המתיקות שלה ואין לה תחליף בהיותה מעיקרי התורה שבעל פה".

סיבה נוספת שמונה סילמן היא הנצחת ששת המיליונים שנרצחו בשואה. "זאת מאחר שמשנה היא אותיות נשמה, ולפיכך אין דבר מתאים יותר מלימוד שישה סדרי משנה לעילוי נשמת ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה. יהודים אלו, שנעקדו ונטבחו באופן כה מחריד, רובם המוחלט לא הותיר אחריו כל זכר, לא צאצאים ואפילו לא קבר ומצבה. לימוד המשנה היומית מהווה אות וציון, גלעד ומצבה, לנשמותיהם הקדושות. כך שאכן גווילי גופם נשרפו, אולם אותיותיהם פורחות באוויר העולם לעולמי עד".

ומה הרבנים אומרים על כך?

"לימוד המשנה היומית זכה להסכמות של רבנים רבים, מכל העדות והמגזרים: האמרי אמת, הרב איסר זלמן מלצר, הרב דב בעריש וויידענפלד - הגאון מטשעבין, הרב זעליג ראובן בענגיס, בד"ץ העדה החרדית בירושלים, הרב משה פיינשטיין, הרב שלמה זלמן אויערבך, הברכת משה מלעלוב, הרב יעקב משה חרל"פ, הרבי מלובביץ', הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב בן ציון עוזיאל, הרב עובדיה יוסף והרב וואזנר זכר צדיקים לברכה, שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א ועוד ועוד".

לדברי סילמן, ההסכמה הכי דרמטית הייתה של האמרי אמת מגור. "בזמנו היוזמה זכתה להכרתם, לתמיכתם ולהסכמתם של גדולי וחשובי הרבנים והאדמו"רים שבפולין, בראשם האדמו"ר מגור האמרי אמת. פרט זה חשוב במיוחד, מאחר שכידוע רעיון הדף היומי עצמו זכה לתנופה ולדחיפה עיקרית רק לאחר שהאמרי אמת הכריז בליל ראש השנה תרפ"ד את המשפט ההיסטורי 'אני הולך ללמוד דף יומי'. קריאה זו הניעה רבבות להתחיל את לימוד הדף היומי, כהנהגת רבם".

למה יש רק שתי משניות ליום, מה עם אופציות נוספות כמו פרק ליום?

"אם יש יהודי שרוצה ללמוד פרק משניות ליום, אני מעודד אותו. כמו כן, אם יש יהודי שבגמרא רוצה ללמוד שלושה דפים או שניים ליום, זה מצויין. אבל יש סדר, כמו שיש דף יומי ללימוד של עם ישראל, כך יש משנה יומית, שהיא הוותיקה יותר וגם זכתה לתמיכה רחבה ביותר. לומדי המשנה היומית מעידים שדווקא בגלל שהם לומדים בקצב איטי הם מעבדים ומעכלים את הקצב היומי. לא מעט מהם אף מספרים שאחרי מחזור אחד או שניים הם יודעים ש"ס. זה נפלא מאוד". יחד עם זאת, הארגון קשוב לבקשות מהשטח. "בשנת תש"פ הגו, יזמו ופעלו ראשי המפעל להקים ולייסד סדר לימוד חדש הנקרא בשם 'משנתית - משנה בשנה', שכולל כמה מסלולים ללימוד יומי של כל ששת סדרי המשנה במשך כשנה אחת בלבד, וזאת על בסיס חלוקת מספר המשניות שבש"ס במספרם של ימי השנה, כך שמספרן וכמותן של המשניות שילמדו בכל יום בשנה יהיה שווה, קבוע ומדויק".

הסכמה של כל גדולי ישראל. אנשי המפעל עם הרב שטיינמן זצ"ל
הסכמה של כל גדולי ישראל. אנשי המפעל עם הרב שטיינמן זצ"לללא קרדיט צילום

לא רק משנה

'המפעל העולמי ללימוד המשנה היומית וההלכה היומית להנצחת ששת המיליונים' הוקם אומנם בשנת תש"ז, אך החל משנת תש"ע נוסף לשמו השם "קביעותא", וכיום נקרא הארגון 'קביעותא – המשנה וההלכה היומית'. אחד המקרים הטראגיים בסיפור המפעל הוא פטירתו הפתאומית של הרב יונה שטנצל. ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, קיבלה החלטה לאשר את שידורי התכנים של ערוצי הטלוויזיה הישראלית גם בשבת. השידורים החלו בעצם יום שבת קודש פרשת פנחס. רבי יונה היה נסער מאוד לאורך כל היום. הוא התפלל את תפילת ליל שבת בבית הכנסת שלו, ולאחריה עמד בראש עצרת מחאה שבה זעק על חילול וביזוי כבוד השבת. כאשר שב אל ביתו נדם ליבו בפתע פתאום והוא השיב את נשמתו אל בוראה. ליבו נשבר מהצער העצום על חילול השבת. בנו הרב שלמה המשיך את קיום המפעל לאחר פטירתו הפתאומית.

הרב שלמה היה החלוץ הראשון שהקים מסגרת מבחנים תחרותית ארצית בנושאי לימוד, כאשר רק חידון התנ"ך העולמי קדם לו. "ההצלחה ההיסטורית של הרעיון הולידה בעקבותיה מאות ואלפי מבחנים פומביים נוספים על תכנים תורניים שונים ומגוונים".

בשנת תשס"ז העביר הרב שלמה את הנהלת הארגון אל חתנו הרב ישעיהו המאירי, אשר עומד מאז בראשות המפעל. שאר צאצאיו של רבי שלמה פעילים גם הם בהפצת המשנה וההלכה. ביניהם כאמור נינו יצחק סילמן (24), נשוי ותושב בני ברק, נכדו של הרב יהודה סילמן, ראב"ד בד"ץ בני ברק מיסודו של הרב קרליץ ומרבני שכונת רמת אלחנן.

"סבי הרב שלמה שטנצל היה מאוד פעיל בנושא והמשיך למעשה את אביו הגדול הרב יונה, וכיום המשפחה ממשיכה את הארגון. המשנה היומית הוא עניין גדול מעל כל ארגון כזה או אחר", אומר סילמן בענווה. "אצלנו במשפחה לימוד משנה זה חלק מהדנ"א, אנחנו לומדים משנה ויונקים משנה. כבר לפני כמה שנים כתבתי מבחנים לילדים על הש"ס משניות. מגיל צעיר מאוד הנושא של המשניות תפס אצלי חלק חשוב בתודעה. אני באופן אישי פעיל בהרבה מיזמים, אבל באוטומט אני נמשך למשנה, לא רק בגלל שאני לא אוביקטיבי כי זו המשפחה שלי, אלא בגלל שאם אני לוקח את כל עולם הספר היהודי העשיר מאוד, מתוך כל העושר הבלתי נתפס הזה, אחרי התנ"ך אין יותר חשוב מלימוד המשנה שהיא עיקרי התורה שבעל פה, היא הבסיס ממש, אם אין משנה אי אפשר להתקדם הלאה".

ברבות השנים קמו מיזמים רבים בנוגע למשנה. 'דף ליום' מאת הרב ישראל מאיר כהן מבני ברק, פירוש המשניות של קהתי ומיזמי הנגשה כמו 'משנתה כצורתה' של הרב דניאל ברק ווינט, 'משנה סדורה' של הרב אליהו דורדק ו'משניות מעוצבות' של הרב יהודה שוורץ. הרב יעקב שוורץ מבני ברק הגדיל לעשות ואף הוציא מטבעות מיוחדים על המשנה אשר מעוררים את המוטיבציה של הילדים ללמוד.

מה אתה אומר על כל המיזמיםהחדשים בעניין המשניות?

"ישנם עשרות רבות של מיזמים נפלאים בתחום לימוד המשניות. חלקם הגדול נולדו בעקבות הפעילות האינטנסיבית של ארגון 'המשנה וההלכה היומית', וחלקם נולדו כמיזמים עצמיים. אנו כמובן עוזרים לכל הארגונים שמתעסקים בתחום המשניות, להנגיש גם אצלם את לימוד המשנה היומית, וכן עזר וידע כללי על נושא המשניות".

לא רק במשנה עוסקים בארגון אלא גם בהלכה. שנים אחדות לאחר הקמת מיזם המשנה היומית פנה הרב שטנצל לחזון איש ובפיו בשורה: לימוד הלכה יומית. אחת לארבע וחצי שנים מסיימים הלומדים את המחזור המלא של לימוד הלכה יומית: ארבע שנים ללימוד כל שולחן ערוך אורח חיים, וחצי שנה ללימוד חלקים מקיצור שולחן ערוך. החזון איש תמך, כתב הסכמה ואף קבע את סדרי הלימוד. "מרן החזון איש קבע כמה כללים: הלימוד יהיה שלוש הלכות (סעיפים) מדי יום, עיקר לימוד ההלכה היומית יהיה המקור בלבד - שולחן ערוך עם הגהות הרמ"א. כדי לדעת את פסקי ההלכה למעשה יש ללמוד גם את פירושי הפוסקים האחרונים - באר היטב ומשנה ברורה, ואם ההלכה היומית נלמדת במסגרת שיעור רצוי שמגיד השיעור ילמד לפני כן גם את פירוש המשנה ברורה, כך שיוכל לתמצת את מסקנות ההלכה לפני השומעים", מספר סילמן.

מה החזון שלכם לעתיד?

"בכוונתנו להוסיף ולהדפיס כמה ספרים חשובים מאוד בנושא המשנה. למשל, אנו עורכים ספר שיעסוק בכל היבטי המשנה - מבחינה היסטורית, עיונית, תורנית ועוד ועוד. ספר שלשאיפתנו יילמד בבתי הספר ובמסגרות החינוך. שאיפתנו להוסיף ולהגדיל עוד ועוד את פעילות הארגון הקדוש והכביר, כדי להרבות את כבוד השם בעולם, לחבר כל יהודי ואיש ישראל לאורן וקדושתן של המשנה וההלכה ולקרב את רובדי העם השונים אל התורה, המוסר והחסד".

ביום שישי כ' בטבת תשפ"ב, בעוד כשלושה שבועות, יתקיים אירוע נדיר המתרחש אחת לכשש שנים בלבד - סיום לימוד כל ששת סדרי המשנה במסגרת סדר הלימוד של המשנה היומית. "אנחנו זוכים להיות בארגון אשר עוסק בהפצה ובהחדרה של קביעות המשנה וההלכה היומית בשכבות הציבור, כדי שכל יהודי יהיה מחובר לתורה הקדושה. לרגל הסיום האחרון אנחנו רואים התעוררות רבה מאוד בשטח שממש מכל הציבורים והעדות יש צימאון ללימוד המשנה היומית והמשנתית. אנחנו מקבלים אלפי פניות לקבלת לוחות לימוד ולשמיעת פרטים על סדרי הלימוד ורעיונות חדשים לפרסום בכל המישורים. בהחלט מדובר מבחינתנו ביום היסטורי. בסוף השנה הזאת ימלאו 75 שנה להקמת הארגון, ואנחנו רואים בחוש את קיום דברי חז"ל 'זאת התורה לא תהיה מוחלפת', שגם בדורנו, במאה ה־21, רוצים את הספר הישן והעתיק שליווה את עם ישראל במשך כל שנות הגולה".