שני מהנדסים ישראלים, יעקב שפר ומאיר רונן, נכנסו לפני שנים אחדות לצפון עיראק עם דרכונים ישראלים, שם ביקרו בקבר הנביא נחום באלקוש שליד מוסול, על מנת לבחון דרכים לשיקומו של מתחם הקבר. בראיון לערוץ 7 מספר מאיר רונן על המבצע המורכב והמאובטח.
רונן מספר על הפנייה שהגיעה אליו ואל שותפו כמומחים בשיקום אתרים היסטוריים ועתיקים מעמותה בינלאומית התנדבותית בשםARCH ((Alliance for the Restoration of Cultural Heritage העוסקת בשיקום מבנים ומונומנטים היסטוריים. העמותה פנתה למשרדם של יעקב שפר ומאיר רונן בכדי לקבל את עזרתם בייצוב הנדסי של המתחם עקב קריסת חלקים שונים במבנה.
בדבריו מציין רונן כי אנשי דאע"ש לא הגיעו למתחם עצמו אלא למרחק של קילומטרים בודדים ממנו, שכן אם היו מגיעים היו מחריבים אותו כפי שעשו למבנים ואתרים היסטוריים אחרים ברחבי עיראק.
במשך כחצי שנה התלבטו רונן ושפר אם יסתכנו וייכנסו למקום עצמו, "יש השלכות ויש פחדים. לי יש ילדים ולשותף שלי יש גם נכדים...", הוא אומר, אך בסופו של יום ההחלטה הייתה להגיע למקום.
על פרטי המסע בדרך אל מתחם הקבר לא מאריך רונן ולא מנדב פרטים. האם היו אלה חיילים אמריקאים שאיבטחו אותם? אולי לוחמים כורדים? אולי גורמים אחרים? רונן מעדיף להשאיר ערפל סביב השאלה, אך מספר על ההגעה למבנה שבצפון עיראק. "אנחנו עושים סיור בתוך המבנה ולומדים את החומרים, את טכנולוגיית הבניה, רואים כיתוב בעברית על האבנים. זה נראה כמו בית כנסת מאוד מפואר עם כותרות, סיתות על אבן. אתה רואה את זה ומתרגש כיהודי ולאחר מכן מגיע הקטע המקצועי", הוא מספר.
רונן ושפר סקרו את ממתחם הקבר ומתוכן ומתוכו החלו השניים לנתח את מצבו ההנדסי של המקום. ההבנה הייתה שכדי להציל את המקום יש להיכנס לפעילות בהקדם האפשרי. השניים חזרו לישראל מהמפגש עם אנשי ARCH והחלו בהכנת הנחיות ותכניות לייצוב זמני של המבנה המורכב ממתחם גדול ובו קירות אבן עתיקים, קמרונות, קשתות ועוד. לביצוע העבודות הדחופות נשכרה חברה קבלנית מצ'כיה GEMA שהחלה במשימה.
במשך מאות שנים נשמר המבנה על ידי תושבי העיירה אלקוש הנוצרית. קהילה יהודית לא הייתה במקום. רונן אינו יודע לתארך במדויק את המבנה אך הוא מספר כי מדובר במבנה שנבנה לאורך תקופות שונות וניתן לזהות בו בנייה מהמאה ה-12 וה-13.
לאחר שובם לישראל העבירו השניים את המלצותיהם לשיקום המבנה והמתחם כולו, ומאז החל המעקב שלהם אחר ביצוע מהלך השיקום. כשאנחנו שואלים על הפחד שמן הסתם מלווה את ההגעה לאתר שכזה, אומר רונן כי אכן חשש ופחד שכזה קיים והוא למעשה מלווה את המסע כולו הלוך וחזור, אם כי לאחר ההגעה לצפון עיראק החשש נמוג. "הסיפורים לפני מלחיצים יותר מהביקור עצמו. זו ארץ מאוד יפה. התרשמתי מאוד מהמקום. מדובר באנשים פשוטים שפחות מכירים את העימות הפוליטי ורוצים לחיות בשקט ובשלום".
את סיפורו המלא של המסע לעיראק יספרו השניים בכנס מיוחד שיתקיים במרכז מורשת יהדות בבל ביום שישי הקרוב.
מתחם הקבר לפני השיקום:
המתחם אחרי השיקום: