הרב קוק
הרב קוקהתמונה באדיבות הארכיון לתולדות זכרון יעקב, אוסף חיליק לייטנר

לפנינו תמונה מרגשת שהדמויות המופיעות בה, כל אחת בפועלה, ובראשם הרב קוק, מספרות את קורות היישוב היהודי בארץ בימי המנדט הבריטי והמדינה שבדרך. הרב קוק היה מרבה לבקר במושבות החלוצים ברחבי הארץ על מנת לחזק ידי העוסקים במלאכת הקודש של בניין הארץ.

המופיעים בתמונה, מימין לשמאל: מנשה ברונשטיין, יעקב בן צבי, הרב חיים נחום – רבה של מצרים, הרב קוק, הרב אורלנסקי. מציץ לידו, השוחט חיים דוב קנטור משפיה הסמוכה לבנימינה.

חנוכת מקדש מעט

האירוע בו צולמה תמונה זו הוא חנוכת בית הכנסת במושבה בנימינה בשנת תרפ"ח (1928). בעיתונים מתואר אירוע חנוכת בית הכנסת בבנימינה בט"ו בתמוז התרפ"ח (3.7.1928), שלימים נקרא 'תפארת בנימין' על שמו העברי של התורם הברון בנימין אדמונד רוטשילד: "חנוכת בית הכנסת הגדול היתה במעמד הרב הראשי הרב קוק והרב הראשי ממצרים הרב חיים נחום והרב אורלנסקי – רב בזכרון והסביבה.

שרר סדר נאה, התוכנית היתה קבועה, וכל האורחים היו שבעי רצון משירותם של איכרי המקום. אחרי התפילה התחיל טקס התהלוכה לבית הכנסת. בין האורחים היו: פקידי פיק"א של חיפה וכו', הרב והשו"ב, חברי ועד החקלאי, רבים מועד המושבה, מוזמנים מחדרה, כרכור, ועוד.

בראש התהלוכה הלכו ילדי בית הספר נושאים דגלים מצבע תכלת־לבן ושרו את שירתם הנעימה. תחת חופה נשאו ספר תורה, וכל אחר מהאורחים נתכבד לשאתו. לאחר שהכניסו את ספר התורה לארון הקודש בבית הכנסת ברכו את הברון רוטשילד ורעיתו.

הרב קוק נאם על ערך בית הכנסת בישראל מאז ומעולם. אחרי נאומים נוספים, הוזמן הקהל לשולחנות ערוכים כל טוב. אחדים מהאורחים נשארו במושבה והשתתפו בנשף שנמשך עד אחרי חצות הלילה" (התיאור בכתבה זו שולב בהשוואת דיווח עיתונאי מחנוכת בית הכנסת כחודש מאוחר יותר בגבעת עדה הסמוכה).

ימי בנימינה

עוד בשנת 1903 נרכשו אלפי דונמים של אדמת הבורג', מדרום לזכרון יעקב. אדמה זו חולקה למשפחות איכרים מזכרון יעקב כשטחים חקלאיים. המרחק בין זכרון יעקב לשטחים אלו, גרם לכך שהאיכרים היו יוצאים לעבודה החקלאית בתחילת השבוע וחוזרים לביתם בסופו. קושי זה הצטרף לשליטתם של הערבים במעבר בגשר זרקא.

כעשור מאוחר יותר התארגנו קבוצות צעירים מזכרון יעקב וממקומות אחרים לשמירה על אדמות אלו וסביבותיהן. המקום כונה בתחילה 'תל בנימין' או 'גבעת בנימין' על שם הברון. כך קמה המושבה בנימינה. ראשוני השומרים במקום היו מנשה ברונשטיין ויעקב בן-צבי.

חמש עשרה שנים מאוחר יותר, ברונשטיין ובן צבי לבושים במיטב מחלצותיהם נראים בתמונה מימין לרב קוק והרב חיים נחום (אפנדי), רבה של מצרים. יעקב בן צבי משמש כיו"ר המושבה הצעירה, כנראה. מנשה ברונשטיין נראה לידו מחייך מתחת לשפמו. שנים ספורות קודם לכן היה חלק מחבורה ידועה שהוקמה בזכרון יעקב – 'הגדעונים'.

כמו רבים מחבריה, היה ממקימי ניל"י. במהלך המצוד שערכו התורכים נתפס מנשה ברונשטיין ונחקר בעינויים. והועבר לכלא בדמשק לצידו של יוסף לישנסקי שנתלה שם. ייתכן שגם לברונשטיין ציפה עתיד דומה, לולי כבשו הבריטים את דמשק בתום מלחמת העולם הראשונה ושחררו את ברונשטיין. ברונשטיין שב לאשתו בזכרון יעקב, שיקם את משקו, וסייע בהקמת המושבה בבנימינה.

לאחת מחמשת ילדיו קרא נילי. החיים שבו למסלולם, וכשיצא לאבטח בתום מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ('המרד הערבי הגדול') רכב שנסע לחיפה, נורה ונהרג בגיל 50.

מספר שנים לאחר הקמת המושבה בנימינה (1922), הברון שסייע רבות להקמת המושבה, רצה גם לבנות בית למען הקהילה. ושאל את תושבי המושבה החדשה האם ברצונם שיממן עבורם 'בית עם' או בית כנסת. והתושבים שרובם היו חילוניים אך באו מבתים מסורתיים, העדיפו בית כנסת. בתחילת קיץ תרפ"ז (1927) החלו מנהלי פיק"א, חברת ההתיישבות היהודית של הברון רוטשילד, בתכנון בתי כנסת במושבות: עתלית, גבעת עדה ובנימינה.

סמוך לתחילת הבנייה שלח הרב קוק מכתב ברכה למנהלי פיק"א. בסיומו הוסיף הערה: "למען השם, שיבנו את בתי הכנסיות הנ"ל באותה התכנית המסורתית... הבימה של קריאת התורה תהיה דווקא באמצע בית הכנסת, ולא בצד ארון הקודש כמנהג המחדשים אשר הלכו אחרי הצורות הזרות".

חששו של הרב שבבתי הכנסת במושבות שמומנו על ידי הברון ותוכננו בידי פקידיו, תחזור התופעה שכבר פגש בזכרון יעקב במסע המושבות הראשון שערך (התרע"ד – 1914), הובע במכתבו, ואכן בית הכנסת בבנימינה נבנה לפי בקשותיו של הרב.

חוט של עצב רקום בשמחה

משמאל לרב קוק, ניתן לראות את הרב אברהם יעקב הכהן אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב והסביבה. כשנה לאחר צילום תמונה זו, היה הרב אורלנסקי (שנראה גם בתמונה אחרת מהאירוע, מוכרת יותר) בין הנרצחים בטבח תרפ"ט בחברון. חייה של בתו הצעירה, מינה, ניצלו באותו טבח, כשאחד מבחורי ישיבת חברון ששהה בבית דחפה לחדר צדדי. אותו בחור, יקותיאל קושלבסקי-עזריאלי נפצע מפגיעת פגיון ברגלו אך שרד.

כשנתיים מאוחר יותר, בשנת התרצ"א (1931) נישאו השניים. זמן קצר לאחר מכן מונה החתן הצעיר לכהן תחת חותנו כרבה של זכרון יעקב.

בית הכנסת בבנימינה פעיל עד היום, אוצר בתוכו זכרונות רבים, כולל ה'סליקים' מתקופת המחתרות בימי ממשלת המנדט הבריטי שהיו בעזרת נשים ותחת הבמה.

שמריה גרשוני, חוקר כתבי הרב קוק וקורותיו