בסוף השבוע הקרוב ייכנס לתוקף השלב הראשון של רפורמת הכשרות החדשה. האם היא באמת תשפר את הכשרות? ומה יהיה כאן ביום שאחריה?
נעשה סדר: בשלב הראשון, בשנת 2022, תוכל כמעט כל מועצה דתית להעניק כשרות בכל רחבי הארץ. בכך, על פי יוזמי הרפורמה, ייפתח השוק לתחרות שתיטיב עם השירות והכשרות. נשמע טוב? אולי למי שלא יודע איך עובד עולם הכשרות.
כשאנו מגיעים לעסק חשוב לנו לדעת שהאינטרסים שלנו, הצרכנים, עמדו בראש סדרי העדיפויות בעת הייצור. כצרכני כשרות חשוב לנו לדעת שהמשגיח הוא זה ששולט בנעשה בעסק וקובע על מה יקפידו בהכנת המוצר.
כשאנו קונים מוצר אנחנו יכולים לבחון את איכותו באמצעות טעמו, עמידותו וכדומה, אך כשאנו קונים מוצר כשר איננו יכולים לבחון את איכות הפיקוח. מוצר טרף אינו טעים פחות ממוצר כשר. האינדיקציה היחידה שלפיה אנו יודעים שהמוצר כשר מתקבלת על ידי מערכת הכשרות, ולכן לבעל העסק חשוב להקפיד שהמשגיח יהיה מרוצה וימליץ לצרכנים לרכוש מהמקום. בעצם נוצרת היררכיה חיובית בין המשגיח לבעל העסק: בעל העסק זקוק למשגיח כדי לקיים את העסק, ולכן הוא יקפיד מאוד שלא לחרוג מנוהלי הכשרות כדי שחלילה לא ייתפס והעסק ייפגע.
תחרות משמיטה למעשה את הקרקע מתחת לכל יסודות פיקוח הכשרות. בעל העסק כבר אינו זקוק למשגיח, שכן בכל רגע הוא יכול לעבור להשגחה אחרת, וגרוע מכך, מערכת ההשגחה זקוקה לבעל העסק, מפני שהיא צריכה להיות כלכלית. לפתע ידו של בעל העסק על העליונה. אם יתקיים ויכוח על נוהלי כשרות, או תתגלה חלילה תקלה שהטיפול בה כרוך בהפסדים, או שנדרש להודיע לציבור על התקלה, בעל העסק יוכל לאיים שהוא יעבור לכשרות אחרת, כפי שכבר התבצע בעבר בכמה עסקים בפועל.
הכשרות בארץ צפויה להיפגע בעקבות שינוי היחסים בין המשגיח למושגח. אך הפגיעה המשמעותית תתבצע במקומות שיקבלו בפועל כשרות מאזור אחר, שכן לאחר שהעסק כבר עשה את הצעד ועזב את הכשרות המקומית, האיום שלו במעבר לכשרות אחרת ממשי יותר. בנוסף לכך, כאשר רבנות מקומית מסירה את הכשרות מהעסק לרוב משגיח הכשרות מקבל עבודה בעסק סמוך, אך כאשר רבנות מרוחקת תסיר את הכשרות מעסק בודד שבהשגחתה המשגיח ימצא את עצמו בלי עבודה. בכך כמובן מתחזקת התלות שבין המשגיח למושגח.
דמיינו לעצמכם מצב שבו רבנות מנסה להציב רף מסוים בכשרות על פי נהלים שנכתבו בדם, אך העסק הסמוך קיבל כשרות בתנאים מקילים יותר מרבנות אחרת, פחות שעות השגחה או מוצרים בכשרות מפוקפקת. האם הרבנות באמת תוכל לשמור על רמת הכשרות ואיכותה בתנאים כאלה?
פיקוח על כשרות באזור אחר כרוך בהקמת מערכת מורכבת, מפקחים שיסתובבו ברחבי הארץ, גיוס משגיחים איכותיים ועוד. החוק מאשר לכל המועצות המקומיות להעניק כשרות בכל רחבי הארץ, בלא בדיקה מוקדמת שהמערכת המקומית עובדת כראוי. סיכוי סביר שדווקא הכשרויות שפועלות היטב יעדיפו להמשיך להתמקד בכשרות המקומית, שבה ניתן לפקח על הכשרות בצורה טובה יותר, ואזורי הכשרות ייפתחו על ידי מועצות שרואות את הכשרות בעיקר כמקור לכסף זמין וכהזדמנות להרחיב את הכנסותיהן וכבודן.
תאמרו: החששות הללו קיימים בכל תחרות, אך בסוף הצרכן הוא הקובע ונותני כשרות שאינם אמינים פשוט ייעלמו מהשוק. טענה זו מתעלמת לחלוטין מן המציאות. שוק הכשרות פתוח לתחרות כבר זמן רב והצרכנים אינם יודעים להבחין באמת מה מהדרין ומה כשר. הדבר נכון גם בכשרויות מחו"ל. ישנן כשרויות שבמקומות רבים נמנעים מלאכול (מחמת היכרות עם טיב המערכת) ואילו בארץ יש שאוכלים אותן ללא ידיעה. בצורה בולטת יותר הדבר ניכר בשוק הבד"צים, שבו מתקיימת תחרות חופשית, ולמעשה ישנם בד"צים מובילים שאינם מספקים רמת מהדרין באמת, לחלקם כמעט אין מפקחים ומשגיחים בשטח והדבר אינו מפריע להם להתברג היטב בשוק המהדרין. זו הסיבה שגם מבקר המדינה שנכנס לעובי הקורה קבע שתחרות בשוק הכשרות לא תיטיב עם רמת הכשרות ואף לא עם מחירי הכשרות.
אז מה מוטל עלינו? בסופו של דבר דרישות הצרכנים הן אלו שקובעות כיצד ייראה השוק. אם נבהיר לבעלי העסקים שבלי כשרות של הרבנות המקומית היקף הרכישות אצלם יפחת, המהלך הזה יכול להיעצר או לכל הפחות להצטמצם. ראיתם עסק בלי רבנות מקומית? תעברו לעסק הבא.
הכותב עומד בראש ארגון הכשרות 'כושרות'