אברהם "יאיר" שטרן
אברהם "יאיר" שטרן צילום מסך

יום י"ח בטבת הוא היום בו נולד אברהם יאיר שטרן, מייסד ומנהיג הלח"י. מי שחקר רבות את דמותו ופועלו של יאיר הוא ד"ר איציק פס עמו שוחחנו על 'תיק שטרן' שהוחזק בידי הש"י, שירות הידיעות של ההגנה, תיק שעד היום רובו חסוי.

פס מספר על תיק המסמכים ובפתחו מסמך שמודיע ש-66 מסמכים חסויים ולא ניתן לעיין בהם. עם זאת יש בו מספר מסמכים מעניינים שיכולים לשפוך אור על דמותו ועל נסיבות לכידתו של יאיר וגם על היחס כלפיו בישוב ובשורות ההגנה. התיק כולו מוחזק בארכיון ההגנה השייך לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.

ד"ר פס מספר כי הצינזור של המסמכים החל לפני כמה עשרות שנים בעוד קודם לכן ככל הנראה ניתן היה לעיין במסמכים כולם. על מה שניתן לראות במסמכים הגלויים של התיק מספר פס כי מדובר בנתונים על החודשים האחרונים בחיי יאיר ועל המרדף אותו ניהלה הבולשת הבריטית אחריו כאשר מצויין כי הוא נצפה במקום כזה או אחר.

פס מעיר כי מטבעם כמסמכי מודיעין אין לתת בהם אמון של מאה אחוזים. מניתוח הטקסטים שבמסמכים ניתן להבין כי להגנה היו מקורות מודיעיניים בבולשת הבריטית ולהיפך.

מסמך חשוב אחד בתיק מתייחס לנסיבות לכידתו של יאיר שטרן בבית משפחת סבוראי, וממנו ניתן להגיע למסקנות סביב מחלוקות שקרעו את יוצאי הלח"י בשאלה מי הוביל ללכידתו. ד"ר פס מזכיר כי הבריטים הציבו על ראשו של יאיר פרס של 1000 לירות ארצישראליות, סכום שווה ערך לשלוש שנות משכורת של איש הייטק כיום.

הגרסה הידועה על אופן לכידתו של שטרן היא שמשה סבוראי, שיאיר התחבא בביתו, נתפס על ידי הבולשת בעקבות הלשנה. סבוראי היה אחד המתאמנים בנשק בדירת מסתור אליה הגיעו אנשי הבולשת שפתחו באש על הנוכחים. משה סבוראי ויעקב לבשטיין-אליאב, מדריך הירי, הובלו לבית החולים. הבריטים הציבו שמירה על השניים. אחד השוטרים יצר איתם קשר וכאירי שכנע אותם שגם הוא עוין את הבריטים על רקע המחלוקת בין אירלנד לבריטניה. השניים העבירו דרכו מסרים למשפחותיהם, ובאחד הפתקים שמשה ביקש להעביר לרעייתו טובה הוא שואל מה שלום האורח.

המכתב מתורגם מיידית על ידי ראשי הבולשת. המכתב עובר לאמו של יעקב אליאב שקיבלה רשות לבקר אותו. כעבור זמן מה אותו שוטר בריטי משכנע את האם לבקר את בנה בבית החולים לפי שהוא מועבר לירושלים. היא מבקרת את הבן ואותו שוטר בריטי מקשיב לדברים ושומע את סבוראי שואל אותה רגע לפני שהיא עוזבת אם היא מסרה את המכתב לטובה רעייתו. הוא אומרת שאינה יודעת את הכתובת. הוא אומר לה את הכתובת וכעבור שעה יאיר נלכד. "זו הגרסה הרשמית", אומר ד"ר פס המדגיש כי "חשוב להבין שליאיר לא היה סיכוי. יאיר ידע שימיו ספורים. היה ברור שהבריטים לא יניחו לו לחיות. ההגנה הציעה לו מקלט ויאיר סירב. גם ללא פליטת הפה של משה הם היו תופסים אותו".

לאחר עשרות שנים משה סבוראי תבע את אחד מבכירי הלחי למשפט דיבה לאחר שאותו בכיר תיאר את השתלשלות האירועים באופן הזה, ובכך למעשה האשים את סבוראי באחריות ללכידתו של יאיר. "זה משפט כואב וקשה עבור יוצאי הלחי. השופט בבית המשפט המחוזי קובע שיש שתי אמיתות, האמת ההיסטורית והאמת המשפטית שלא תמיד מתיישבות יחד, ומצדיק את משה סבוראי ומאשים את הנתבע, אנשל שפילמן.

פס מציין כי טובה סבוראי סיפרה כי ימים מספר קודם לכן היא זיהתה דמות חשודה סביב הבית וגם באותו בוקר עצמו בו נלכד יאיר היא זיהתה את אותה דמות מציצה לתוך דירה "כלומר שהכתובת הייתה ידועה עוד לפני שמשה סבוראי פלט את הכתובת".

בארכיון ההגנה, מספר פס, קיימת הידיעה הלאקונית על מותו של יאיר. ידיעה זו אמנם לאקונית אך היא נשלחת לשורת נמענים בכירים בהגנה בהם משה סנה, יעקב דורי ואחרים המהווה את צמרת שרשרת הפיקוד של הארגון, מה שמלמד על החשיבות שנתנו שם לאירוע.

יום לאחר מכן נכתב מסמך מעניין יותר ובו תיאור השתלשלות לכידתו של יאיר, שם מצויין כי המשטרה הבריטית פעלה בתבונה והצלחתה בלכידתו הייתה מקרית. יאיר נלכד ללא התנגדות והפרטים נמסרים מפי בריטי שהשתתף באירוע, מה שמלמד על מקורותיה של ההגנה בבולשת הבריטית. המסמך קובע כי השוטרים לא ידעו ש"האורח" בבית סבוראי הוא שטרן.

במהלך תיאור לכידתו של יאיר הוא מתואר באופן מבזה ומשפיל כמי שרעד מפחד, שהיה אחוז פחד כתינוק ועוד תיאורים המלמדים על יחסה של ההגנה לשטרן. בסופו של המסמך נכתב ש"המשטרה הייתה בסדר מוחלט". האם ניתן לפרש זאת כפרט טכני של התנהלות מבצעית של משטרת המנדאט, או שאולי יש כאן הצדקה להרצחו של יאיר בדם קר? פס נזהר מלהכריע.

בדבריו מזכיר פס את היחס העוין לו זכו יאיר ואנשיו מהישוב והנהגתו שראו בו גייס חמישי המבקש לקשור קשרים עם איטליה הפאשיסטית וגרמניה הנאצית (עוד קודם שהתבררו הפרטים על השמדת היהודים בידי שלטון הרייך), בישוב ראו בחבורת הפורשים כנופיית שודדים שפעולותיהם הובילו לעיתים גם לפגיעה בנפש יהודים, ובהתאם היו יאיר ואנשיו מוקצים בחברה הארצישראלית של אותם ימים.

בעיני פס מדהימה הדרך המהירה בה השתנה היחס ליאיר ממוקצה שיש הרואים בו מזוהה אידיאולוגית עם הנאציזם ועד לדמות ממלכתית המהווה חלק מפנתיאון גיבורי דור התקומה, שבאזכרות לציון יום פטירתו נוכחים אישי ציבור ומנהיגים מהשורה הראשונה.

מה הסיבה לגניזת חלקים ניכרים כל כך מתיק שטרן של ההגנה? פס מעלה השערה שהדברים הכלולים בארכיון עשויים לגרום מבוכה ליוצאי ההגנה או למוסדות הרשמיים לנוכח הויכוח ארוך השנים בשאלה מי הביא לגירוש הבריטים מהארץ. "במעמדו של יאיר הנחשב לגיבור לאומי יכול להיות שמישהו חושש. אולי הארכיון ייפתח בעתיד לבקשת מישהו", הוא אומר ומעלה אפשרות נוספת שמא בארכיון יש גם פרטים הנוגעים לצנעת הפרט, אך עם זאת הוא מתקשה להאמין ש-66 עמודים כוללים פרטים שכאלה.

עם זאת מדגיש ד"ר פס כי ארכיון ההגנה הוא ארכיון ידידותי, כהגדרתו, ארכיון המסייע למצוא מסמכים, מה שלא תמיד קיים בארכיונים היסטוריים אחרים, והתחושה בו אינה של מאבק ומלחמה על גרסאות ונתונים.

תיאור מבזה ומשפיל. מתוך המסמכים
תיאור מבזה ומשפיל. מתוך המסמכים צילום: ד"ר איציק פס

המשטרה נהגה "בסדר מוחלט"
המשטרה נהגה "בסדר מוחלט" צילום: ד"ר איציק פס

צמרת ההגנה, נמעני הידעה על מותו של יאיר
צמרת ההגנה, נמעני הידעה על מותו של יאיר צילום: ד"ר איציק פס