המרכז למדיניות הגירה בישראל יגיש מחר (שני) עתירה לבג"ץ נגד הכוונה להעלות מאתיופיה עוד 3000 מהממתינים במחנות בגונדאר ובאדיס אבבה. היועץ המשפטי של המרכז, עו"ד ד"ר יונה שרקי, מסביר את הסיבות לעתירה.
"בשנים האחרונות התקבלו כמה וכמה החלטות בממשלה להעלאת נתינים זרים מאתיופיה ללא זיקה ברורה ליהדות. המהלך נועד לעקוף את חוק השבות התקף ליהודים או בני יהודים בלבד", אומר עו"ד שרקי ומוסיף כי "אנחנו מבינים עכשיו שההחלטה האחרונה התקבלה ללא הגדרה כלשהי לגבי כמה אנשים ייהנו ממנה".
"עד כה ההחלטות היו תקפות לאלפיים, שלושת אלפים וכו'. היום ההחלטה תקפה לכל מי שיענה למספר הגדרות שנקבעו בהחלטה הזו. כעת מדובר ב-3000, אבל זה פתוח לכל מי שיעמוד בהגדרות הללו", אומר שרקקי ומציין כמה מההגדרות: "מי שיש לו קרוב משפחה בישראל, מי שנמצא במחנות הללו מ-2010, מי שמבקש להוכיח קשר באילן היוחסין שלו ליהודי, בין מצד אבא ובין מצד אימא. כמות האנשים שיכולים לענות לקריטיונים הללו הם מאות אלפים".
כאשר אנחנו שואלים אם הסעיף שמחייב נוכחות במחנות המעבר כבר ב-2010 אינו מגביל את מספרם של המועמדים לעלייה לישראל, משיב עו"ד שרקי כי "הרשימות של מי שהיו במחנות הורכבו על ידי ארגונים פרטיים ובלתי מפוקחים והוצגו לרשויות הממשלה בישראל רק 4-5 שנים מאוחר יותר, בסביבות 2016". לדבריו תחום זה של רישום הנוכחים במחנות פרוץ לחלוטין.
בדבריו מזכיר שרקי את הדיווח שהתפרסם באחרונה על "77 אנשים שהיגרו לכאן בסיוע צבאי והתערבות של אנשי מוסד בעלות של 14 מיליון שקלים ומאוחר יותר התברר שאין להם קשר ליהדות ואולי מדובר בפושעי מחמה. לא סתם ראש ממשלת אתיופיה גער בנפתלי בנט על המבצע בצבאי בשטחו שנועד לחלץ פושעי מלחמה. האירוע הזה היה מביך. האנשים הללו הגיעו לכאן על בסיס רשימה שגובשה על ידי גורם פרטי ומי שדחף את הדברים הוא שרת הקליטה והעלייה פנינה תמנו שטה, וכך הדברים מתנהלים היום".
לדבריו המציאות הקיימת מאפשרת "הגירה לישראל של עשרות אלפים או מאות אלפים שהקשר שלהם ליהדות ספק אם קיים בכלל והם לא עונים לקריטריונים בחוק השבות. השאלה היא האם סמכותה של ממשלת ישראל לעקוף את סמכות כנסת ישראל ולקבוע בעצמה קריטריונים חדשים לעליה בישראל הסותרים את חוק השבות. אנחנו סוברים שזה מתפקידה של כנסת ישראל כי זו שאלה ציבורית רחבה, ולכן אנחנו עותרים לבג"ץ כדי שיבטל את ההחלטה הזו ויורה לממשלה לא לחרוג מסמכותה ולשקול בצורה מקצועית את השלכות ההחלטה הזו". שרקי קובע כי "בשלב זה אף גורם ממשלתי לא יודע על כמה אנשים ההגדרות הללו יכולות לחול".
"אין שום דרך לדעת בכמה אנשים מדובר כי אין גבול לאנשים שיכולים לטעון באופן מזויף שהם היו במחנות כאלה ואחרים. המחנות הללו כבר רוקנו כמה פעמים בעקבות החלטות ממשלה והתמלאו מחדש, כך שאנחנו במצב של עבודה בעיניים על הציבור הישראלי. לא לחינם ההחלטות הללו מתקבלות במחשכים ובאופן רחוק מהציבור כי זה היה גורם לצעקה מאוד גדולה אצל מי שבנשמת אפו יהדותה של המדינה".
על ההחלטה שהתקבלה בממשלה אומר עו"ד שרקי כי מדובר בהחלטה שהתקבלה לביצוע מיידי, אם כי "בינתיים עדיין לא מונה פרויקטור שיפקח על הנושא מטעם הממשלה. ההחלטה בתוקף מיידי וכבר מתחילים בהכנות ליישום שלה. לכן העתירה מלווה בבקשה לסעד זמני עד לבירור העתירה בבית המשפט". במסגרת ההיערכות הזו לעתירה ולמאבק המשפטי כולו פתח המרכז למדיניות הגירה במימון המונים תחת הכותרת 'עלייה לישראל? רק לפי חוק השבות'.