השקת הספר
השקת הספר צילום: אריאל פרומקין

.מדרש אגדת בראשית הוא אחד המדרשים על ספר בראשית. המדרש הזה דומה באופיו למדרשי תנחומא, אבל הוא שונה ממנו בעניין מהותי - המבנה שלו.

כמו הרבה מדרשים ארץ ישראליים הוא מייצג את מנהג קריאת התורה הארץ ישראלי, שבו היו מסיימים את הקריאה בערך פעם בשלוש שנים.

בכל פרשה היו קוראים 'סדר' אחד שאורכו בערך שליש מפרשות השבוע שלנו. המבנה של אגדת בראשית מיוחד - לכל 'סדר' קריאה יש שלושה קטעים מדרשיים - אחד על התורה, אחד בנביאים ואחד בכתובים.

מבנה זה מעלה תמיהה, בעוד המדרש על התורה ועל הנביאים - מובן לגמרי – הראשון דורש את הקטע שאותו היו קוראים בתורה, והקטע על הנביאים היה על ההפטרה - אך לא ברור אבל מה עניינה של היחידה על הכתובים?

לאחרונה התפרסמה מהדורה חדשה של מדרש אגדת בראשית. המהדורה התפרסמה על ידי ד"ר עזרא קהלני, רקטור מכללת הרצוג. המהדורה הזו מסתמכת על כתבי יד ודפוסים קדומים והיא המדוייקת שמצויה היום.

המהדורה כוללת גם פירוש נרחב למדרש, וגם פרקי מבוא על המדרש ומקורותיו. באחד מפרקי המבוא מבאר קהלני את עניינה של היחידה על הכתובים. הוא מראה באופן משכנע, שהיחידה על כתובים אינה עוסקת בקריאה של שבוע מסויים, אלא מתייחסת ליחידה של השבוע אחרי זה.

על פי זה, המדרש על הכתובים אינו אלא קדימון לקריאה בשבוע שאחרי זה. ההיגיון בכך הוא שהיו דורשים בכתובים בשבת אחרי הצהריים, סמוך למנחה של שבת. וכיוון שבמנחה של שבת קראו את תחילת הקריאה של השבוע שאחרי זה, גם הדרשה התייחסה למה שקראו במנחה, כלומר לפרשייה של השבת הבאה.

צילום: חופשי

בערב עיון שהתקיים לרגל צאת המהדורה המחודשת של אגדת בראשית, פרופ' אביגדור שנאן התייחס בהרצאתו לחידוש של קהלני בהבנת המבנה של הספר, והוא הדגיש שמדובר על גילוי של מנהג ארץ ישראלי לא ידוע.

שנאן הדגים את דבריו והראה שחלק ה'כתובים' הקודם לקריאה של פרשת 'ויגש', מתייחס לתהלים עו – 'למנצח בנגינות מזמור שיר נודע ביהודה א-להים בישראל גדול שמו'. המדרש בחלק זה מדגיש את מעשהו של שבט יהודה שירד ראשון לים, בזמן קריעת ים סוף. הבחירה של הדרשן לדרוש פרק זה אינה מקרית. הוא דרש את הדברים בשבת אחרי הצהריים, סמוך למנחה בשבת שלפני קריאת 'ויגש', זאת אומרת בזמן שקראו בתורה את תחילת פרשת ויגש.

על פי זה, הדרשה על מנהיגותו של שבט יהודה התחברה לקריאת התורה שזה עתה עסקה ביהודה. כלומר, סמוך לקריאה במנחה של תחילת ׳ויגש׳ דרשו את פרק התהילים שלעיל, והדרשן הציב את המנהיגות של יהודה במאבק להצלת בנימין כדגם של מנהיגות שבא לידי ביטוי גם בזמן קריעת ים סוף.

הניתוח הזה של מבנה 'אגדת בראשית' מלמד על מנהג ארץ ישראלי קדום שאינו ידוע משום מקור אחר.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו