משפחה נרגשת לקראת בת המצווה החליטה לשכור לטובת סרטון בת המצווה את שירותיו של עורך סרטים שערך בעבר את סרטון התדמית לעסק המשפחתי. העורך נענה והחל לעבוד על עריכת סרטון בת המצווה במשך שעות ארוכות.
מספר ימים לפני היום המיועד, העורך סיים את עבודתו, ושלח את הסרטון בדיסק און קי, מהיישוב שבו התגורר, באמצעות שכן, שנסע אל היישוב שבו התגוררה משפחת בת המצווה. העורך ביקש מפורשות מבני הזוג שיבדקו את תקינות הקובץ במחשב שלהם עוד לפני תחילת בת המצווה, אך השניים שהיו טרודים בהכנות, לא מצאו פנאי לבדיקה.
כשהגיע עת הקרנת הסרטון, בני המשפחה ניסו להפעיל אותו, אך ניסיון אחר ניסיון כשל, בעוד קהל המוזמנים חיכה להקרנה. מורה למחשבים הוזעקה מביתה לעזרת החוגגים, ניסתה גם היא, להפעיל את הסרטון, אך גם היא נחלה אכזבה. לבסוף הקרינה המשפחה את הטיוטה של הסרטון ששלח העורך, ללא מוזיקה, וללא האפקטים ואינה שלמה.
העורך והורי כלת בת המצווה פנו לבית הדין 'לכתחילה' שבמצפה יריחו ליישב ביניהם את הסכסוך. העורך טען כי ערך את הסרטון במחשב של חברת 'אפל', ובדק את תקינות הקובץ גם במחשב רגיל, הוא הציע לבני הזוג להעלות את הסרטון ל'יוטיוב' והם סירבו.
ההורים טענו שמאחר ואין להם מחשב בבית הם לא יכלו לבדוק את תקינות הקובץ, אלא סמכו על העורך שיביא להם מוצר תקין, ובסופו של דבר המוצר הגיע לא תקין ועל כן יש כאן 'מקח טעות', ואף נגרמה להם עוגמת נפש מכך.
בית הדין (הרב יהודה קרויזר, הרב ברוך פז והרב ישועה רטבי) בירר, האם תקלה שאירעה בעת העברת הסרטון חשובה למקח טעות. בספר חידושי ר' חיים הלוי (הלכות מכירה פרק טו הלכה א) כתב שיש חילוק בין פגם מהותי ובין פגם צדדי בעצם העסקה. לדבריו, כאשר המוכר והלקוח מסכימים באופן עקרוני שהמוצר עונה על הדרישות של המזמין אלא שישנה מחלוקת על צורת המשלוח, במקרה כזה הרוכש לא יוכל לבטל את כלל העסקה.
לכן במקרה הזה שעיקר העסקה בין הצדדים הייתה הזמנת סרטון לבת מצווה, והתובעים היו מרוצים מעבודתו של הנתבע, אלא שבדבר צדדי כלומר בעברת הדיסק התגלה פגם. במצב כזה אין לומר שעיקר המקח מתבטל לגמרי, אלא המקח קיים ויש לשלם עליו.
שאלה נוספת - על מי מוטלת האחריות העקרונית להעברת הסרטון?
בדרך כל בעל המקצוע נחשב לשומר שכר אך לאחר שהוא מסיים ומודיע שהמוצר מוכן לאיסוף - הוא מוגדר כשומר חינם. וכך נאמר במשנה במסכת בא מציעא בדף פ עמוד ב: "כל האומנין שומרי שכר וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות שומר חנם", ועל כן האחריות לא מוטלת על עורך הסרטים אלא על המזמינה.
בית הדין בירר את הסיבה לכך שהסרטון לא עבד והגיע למסקנה כי לא נפלה תקלה בעבודתו של עורך הסרטים, אלא במהלך העברת הדיסק לישוב - הדיסק קיבל מכה, ולכן הוא לא עבד.
לדברי בית הדין האחריות על בדיקת תקינות הדיסק מוטלת על המשפחה משום שאיש המקצוע אמר מספר פעמים למזמינים שינסו להפעיל את הסרטון לפני אירוע בת המצווה.
עוד קבע בית הדין קבע כי חיוב התשלום חל בעת סיום המלאכה, ואינו קשור לאספקת המוצר לידי המזמין בפועל, כך ניתן ללמוד מפסק השולחן ערוך (סימן שלה סעיף ג) לגבי אדם ששכר פועל שיעשה עבורו מלאכה מסוימת, והפועל עשה כפי מה שסוכם, אך בסופו של דבר התברר שהוא עבד לחינם ולא היה צורך בעבודתו (למשל שליח שנשכר להביא תפוחים עבור חולה, השליח עשה את עבודתו והביא את התפוחים, אך החולה כבר נפטר) - בכל זאת מזמין העבודה חייב לשלם לפועל עבור עבודתו.
מסקנת הדברים היא שעל המשפחה לשלם את כל השכר שנקבע על הכנת הסרטון.
תקציר פסק הדין נכתב על ידי הרב יאיר רטבי והרב אריאל בראלי
לעיון בפסק הדין המלא או להגשת תביעה בבית דין "לכתחילה" הקרוב אליך - לחץ כאן