בנימין נתניהו
בנימין נתניהוצילום: Yonatan Sindel/Flash90

טענה לא מבוטלת נטענת כלפי יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, ודווקא מכיוון הימין. נתניהו, נטען, החל להדגיש את כשלי מערכת המשפט ולהיאבק במערכת זו רק כאשר חרבה של המערכת הגיעה עד אליו. קודם לכן, טוענים רבים, הוא ראה בעצמו מגינה של מערכת המשפט מול ניסיונות לחולל בה שינויים.

היועץ האסטרטגי ברל'ה קרומבי דוחה את הטענות וקובע כי מקורן בחוסר שימת לב לכרונולוגיה של האירועים, והדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח דבריו של היועץ המשפטי לממשלה לאנשי 'הארץ', כפי שפורסמו באחרונה.

בראשית הדברים מדגיש קרומבי כי דבריו נאמרים "לא בגלל שאין לי ביקורת על נתניהו בהקשר למערכת המשפט. אני סבור שהוא היה צריך לעשות הרבה יותר בנושא המשפטי והוא הזניח את הנושא המשפטי מבלי להבין את חשיבותו בזמן אמת. בהקשר הזה אני מסכים עם הביקורת, אבל חשוב להתייחס לפן הכרונולוגי של הדברים, בעיקר על רקע הדברים שאמר מנדלבליט לאנשי עיתון 'הארץ', מה שנקרא הדלפה יזומה.

''הוא (מנדלבליט) אומר בעצם שהחלטנו לחסל את נתניהו כי הוא איים על ה-DNA היהודי ועל הדמוקרטיה. הוא אמר שם שחסדי שמים הצילו את עם ישראל. מנדלבליט טוען נגד נתניהו שהוא רצה למנות אנשים משלו ולעשות רפורמות במערכת המשפט, ואז החלטנו להוריד עליו את חרב החקירות".

על הפן הכרונולוגי המתקשר לטעמו של קרומבי ישירות לדברי מנדלבליט הללו, הוא מזכיר כי "בהקמת ממשלת 2015, בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין הבית היהודי התחייבו לתמוך בהוספת פסקת ההתגברות לחוק היסוד, הוחלט שלסיעת 'כולנו' יהיה חופש פעולה וכחלון השתמש בחופש הפעולה הזה כדי להטיל וטו על הסעיף הזה, אבל סוגיית פסקת ההתגברות הובאה לשולחן וניסו להוביל אותו דרך סיעות הימין בראשות נתניהו, ואז בדצמבר 2016, שנה אחרי הקמת הממשלה והקמת הצוות שיעבוד על פסקת ההתגברות, מתחילות חקירות נתניהו. החקירה הרשמית של תיק אלף התחילה בדצמבר 2016, כלומר שנה אחרי שנתניהו התחיל לקדם את פסקת ההתגברות ואנשים במערכת המשפטית מבינים שזה מאוד רציני וזה הופך לשיח של הממשלה, התחילו לדבר על צמצום כוו של בית המשפט העליון ואז התחילו החקירות ותיקי נתניהו".

"זה חשוב לא כי נתניהו עשה בנושא. הוא לא עשה מספיק ויש לי הרבה ביקורת עליו בנושא הזה, אבל צריך להתייחס לעובדה שכאשר לראשונה הייתה לו ממשלת ימין מלאה ללא ברק וללא ליבני, הוא התחיל לפעול וקידם את הנושא המשפטי, את פסקת ההתגברות, בין אם בלחץ הבית היהודי או סמוטריץ', אבל הוא התחיל לעשות זאת ואז החלו החקירות נגדו".

לדברי קרומבי "אין אף דרך אחרת להסביר את דבריו של מנדלבליט. זו אמירה שאינה משתמעת לשתי פנים. הוא אומר שנתניהו רצה לשנות את המערכת המשפטית, למנות אנשים משלו, רצה למנות שופטים שמרנים והוא אומר שלכן הוחלט לחסל אותו, והוא מגדיר זאת כחסדי שמים".

קרומבי שב ומדגיש כי לנתניהו אכן הייתה אזלת יד מול מערכת המשפט ולא ניתן להתעלם ממנה, וישנם המסבירים זאת בהערכה ש'נתניהו לא נכנס לקרב שהוא לא מאמין שהוא יוכל לנצח בו, ובבחירות 2009 ו-2013 הוא הבין שהוא לא יוכל לנצח מול המערכת המשפטית', או שיהיו שיגידו ש'נתניהו רצה לבסס את כוחו לפני המערכה', אך בשורה התחתונה הוא אכן לא פעל די מול המערכת, אך "אי אפשר להתעלם מהעובדה שביום שבו הוא התחיל לטפל במערכת המשפטית צצו התיקים נגדו".

קרומבי מזכיר בדבריו את תיקי החקירה שנפתחו נגד שורת אישים שפעלו מול מערכת המשפט ובהם יעקב נאמן, צחי הנגבי, רובי ריבלין, חיים רמון ואחרים, ולדבריו הוא מתחיל לחוש קושי להתנער מתחושת הקונספירציה שמלווה את התנהלות מערכת המשפט מול נבחרי ציבור.

עוד מעיר קרומבי כי בין מהלכיו של נתניהו הראשוניים נגד מערכת המשפט ניתן למנות גם את עצם מינויה של איילת שקד לשרת משפטים בניגוד לעמדת המערכת ואנשיה. "המערכת לא סלחה לו גם על המינוי הזה שהיה אקט הצהרתי משמעותי שהוא הולך לכיוון של שינוי במערכת המשפטית".