האגודה להתנדבות חוגגת יובל. ארגון המתנדבים הגדול ביותר במדינת ישראל והמשפיע במגוון רחב של תחומים מציין חמישה עשורים של נתינה, וזוהי סיבה מספיק טובה לפגוש את העומד בראשה בעשור האחרון, המנכ"ל ירון לוץ.
את דרכו באגודה החל לוץ בתפקידים שונים כבר בגיל צעיר, ובימים אלה הוא חוגג יחד עימה יובל שנים. הוא גדל בשיכון הפועל המזרחי ביד אליהו בתל אביב, וכיום מתגורר בכפר עציון עם רעייתו רחל וחמשת ילדיהם. לוץ למד בישיבה התיכונית כפר הרא"ה, בצבא שירת בצנחנים במסגרת ישיבת ההסדר בקריית שמונה, ומאז הוא בקשר רציף עם הרב צפניה דרורי מורו ורבו, שהיה בין מקימי האגודה להתנדבות אי שם בשנות ה־70, ומשמש עד היום כיושב הראש שלה.
תורמת לזולת ומועצמת בעצמה
"האגודה להתנדבות היא הארגון שייסד את הרעיון של גוף פעיל למתנדבות בשירות הלאומי, והותיר ציון דרך משמעותי בעשייה החברתית בארץ", פותח ירון לוץ. "לקראת חגיגות היובל התחלתי לחקור את סיפורי ההקמה של הארגון, וגיליתי שאת הרעיון הראשוני של השירות הלאומי הגה בעצם ח"כ לשעבר שאול יהלום, שכבר בהיותו נער בן 16 היה פעיל חברתי בולט שארגן כנסים בנושאים לאומיים וחברתיים והזמין אליהם חברי כנסת ואישי ציבור על מנת להגשים חזון למציאות. אחד הנושאים שהוא העלה אז לסדר היום היה יציאה לשירות הלאומי של הבנות הדתיות במקום הגיוס לצה"ל", מספר לוץ. הרעיון קרם עור וגידים עד שבשנת 1971 הוקמה האגודה להתנדבות, שהייתה לגוף הראשון והמייסד של השירות הלאומי. "הוועידה אכן אישרה שבנות צריכות ללכת לשירות לאומי, אבל עברו כמה שנים עד שקם הגוף שארגן את המפעל הזה לכדי מעשה ונוסדה האגודה להתנדבות, שבין מקימיה היו דב פרומן, ששימש כיו"ר ומנכ"ל במשך שנים רבות, והרב צפניה דרורי, רבה הראשי של קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר".
מה היה המוטו המרכזי שהוביל את הוגי הרעיון?
"הרעיון החל מתוך חזון חברתי וערכי שהמתנדבות לוקחות חלק פעיל בחיזוק יישובים ומוסדות חינוך, ובאותו זמן הפעילות ההתנדבותית מעצימה את המתנדבות ואת תחושת השייכות שלהן לחברה. המחשבה הייתה שהשירות הצבאי תורם לביטחון המדינה, והשירות הלאומי יתרום לחוסנה של המדינה", הוא מחדד. "כיום, 50 שנה אחרי, האגודה להתנדבות היא הגוף הגדול במדינה, המפעיל מתנדבים רבים מכל המגזרים ובכל התחומים ברחבי הארץ".
כמי שעומד בעשור האחרון בראש הארגון, מה לדעתך השתנה באגודה בשנים הללו?
"האגודה להתנדבות התחילה כגוף שנותן מענה רק לבנות דתיות שמטעמי דת ומצפון לא התגייסו לצה"ל ורצו לתרום למדינה בשירות משמעותי. היום האגודה אכן משמרת את השורשים שלה בציונות הדתית ולא שוכחים על בסיס מה הכול התחיל, אבל התרחבנו לתחומים נוספים. עם כניסתי לתפקיד שכנעתי את ההנהלה שמתוך החזון שלנו לחזק את החוסן החברתי במדינת ישראל, אנחנו צריכים לפנות לקהלים נוספים בחברה", הוא מתאר את השינוי העיקרי. "כיום אנחנו מציעים מגוון מסלולים לשירות לאומי אזרחי מתוך מענה לצורך שהיה קיים בשטח".
לוץ מצטט סקר שמלמד כי רק 50% מהבנים והבנות בכל שנתון מתגייסים לצבא. "הנתון הזה מעיד על בני נוער רבים שיכולים ורוצים לתרום למדינה, אך מסיבות רפואיות ואחרות הצבא לא מגייס אותם. ברוח הזאת יצרנו תוכניות לשירות לאומי חילוני שמאפשר לפטורי הגיוס לתרום למדינה בתחומים שונים שכל הזמן מתפתחים מתרחבים. אנחנו נותנים ליווי צמוד לנערים האלה, שבסוף השירות ובמסגרת החוק יוצאים עם אותם תנאים של חיילים משוחררים, מה שמאפשר להם להתחיל את החיים מאותה נקודה של המשוחררים מצה"ל", הוא מציין. "אנחנו פתחנו גם תוכנית לשירות לאומי לדרוזים וערבים, מהגולן ועד הפזורה הבדואית בנגב. זה תחום פורץ דרך שמאפשר לנערים ונערות מהאוכלוסיות האלו ללמוד עברית ולקבל כלים לחיים כדי להשתלב אחר כך בחברה ולהתקדם בחיים.
"פתחנו מסלול של שירות לאומי לצעירים וצעירות בעלי מוגבלויות ולנערים ונערות בסיכון, שבמסגרתו אנחנו מאפשרים להם להרגיש משמעותיים ובד בבד מנגישים להם את שוק העבודה ואת ההשתלבות בחברה ומסייעים בידם ליצור חוסן נפשי וחברתי. אני מסתכל נפעם כל פעם מחדש על החבר'ה האלה, שחוו משבר כשהצבא לא גייס אותם, ונפתחה להם האפשרות להתנדב ולהרגיש שהם תורמים למדינה ומשמעותיים. זה מרגש ממש".
מציעים מגוון תחומים להתנדבות
לאחרונה יצאו באגודה בסלוגן חדש: "יוצרים שינוי בונים עתיד". הרעיון טומן בחובו את מהות השירות הלאומי: "העיקרון המנחה של הסלוגן הזה שיצרנו לאגודה מדבר על שלושה מעגלים בתחומי השירות הלאומי: המתנדב, המוטבים והחברה הישראלית. השינוי החברתי מתחיל במתנדבים – כל אחד מהם מתמקצע בתחום ההתנדבות שלו, לומד להכיר את החברה הישראלית, צומח והופך לאזרח מעורב שמקבל אחריות על הסביבה שלו. המעגל השני הם המוטבים: כל אחד מהמתנדבים משפיע על חייהם של מאות אנשים שהוא נפגש איתם. המעגל השלישי הוא החברה הישראלית: אלפי מתנדבי האגודה הפזורים ברחבי החברה הישראלית משפיעים במידה רבה על מרקם החיים בהיבטים רבים הקשורים לחיים של אזרחי המדינה, ויחד אנו בונים עתיד טוב יותר עם חוסן חברתי משמעותי".
באילו תחומים מתנדבים כיום בשירות הלאומי?
"במהלך השנים התפתחנו גם בתחום הזה, וכיום יש מגוון רחב מאוד של תחומים להתנדבות, שעוד הולך ומתרחב, ומאפשר לכל נער ונערה למצוא את המקום המתאים להם להיות שליחים, להתנדב ולפעול. המנעד רחב מאוד", אומר לוץ, ומספק לנו כמה דוגמאות מהתחומים השונים: "תחום נרחב ביותר הוא החינוך – בתי ספר, גנים, תנועות נוער ומתנ"סים. תחום נוסף הוא הרווחה, שנוגע בקשישים, הוסטלים לבעלי צרכים מיוחדים, מועדוניות, עמותות חסד ועוד. מתנדבים רבים תורמים את חלקם בתחום הבריאות, בקופות חולים, בתי חולים, מד"א ועוד. תחום הביטחון הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, אם זה התנדבות בשב"כ, משרד ראש הממשלה, משטרה או שב"ס". תחום מתפתח ומבוקש ביותר הוא ההתנדבות במשרדי ממשלה. "המתנדבים שלנו תורמים את חלקם במשרד המשפטים, החוץ, הקליטה, בביטוח הלאומי ועוד".
זה לא קצת מבלבל, המגוון הרחב הזה של תחומים?
"אנחנו חיים בעידן של שפע וריבוי בכל התחומים, וזה בא לידי ביטוי גם בשירות הלאומי. זה אולי נראה מבלבל, אבל יש פה הזדמנות גדולה לכל אחד למצוא את התחום שלו ולדייק את הנתינה שלו. בפועל, אנחנו רואים שבדרך כלל לכל מועמד או מועמדת יש עד שלושה תחומים שמעניינים אותם. צריך גם להביא בחשבון שלא כל אחד יכול להתקבל לכל מקום, או לא תמיד מתאים למה שהיה רוצה כאופציה ראשונה", הוא מסביר.
"יש מכסות של תקנים. אז בסוף זה טוב שיש עוד מגוון אפשרויות בתחומי עניין שונים ומגוונים, ואנחנו רואים לאורך כל הדרך כשמאפשרים לנערים ולנערות לבחור איפה להתנדב, אז רוח ההתנדבות חזקה אפילו יותר, ובני הנוער מגיעים עם התלהבות ותשוקה גדולה. כמובן שישנו תהליך מובנה עם יועצים שעוזרים להם לנתב את עצמם למקום שמתאים להם. היתרון בשירות הלאומי הוא שזו מערכת שקשובה לצורכי המתנדב ומאפשרת לשנות ולהחליף מקום התנדבות אם זה לא מתאים, וזה נותן למתנדבים יותר ביטחון בבחירת התחום".
יש תחומים שמבוקשים יותר או כאלו שפחות?
"זה מאוד משתנה. בעניין הזה יש טרנדים שבאים והולכים", הוא מודה. "אם אני מנסה לכוון לתקופה הזאת, אז אולי התחום של נוער בסיכון, פנימיות וגם שירות בשב"כ הם הטרנדים הבולטים כרגע, אבל זה לא חד־משמעי ומאוד משתנה", הוא מסייג.
"כל אחד מהמתנדבים שלנו נותן את הכי טוב שלו בתחום שהוא בוחר. דוגמה מצוינת היא התוכנית של 'והדרת', התנדבות אצל קשישים, שלכאורה נשמעת לא מספיק מלהיבה, אבל אני שומע כל הזמן סיפורים מרגשים על בנות שבוחרות בזה ומאירות לקשישים את היום כשהן נכנסות אליהם, מבקרות, מדברות איתם ומתחברות אליהם כמו נכדות. זה נותן המון לקשישים ומעניק סיפוק אדיר למתנדבות".
לוץ מלא הערכה למתנדבים הצעירים: "יש סיפורים על מתנדבים בבתי חולים שלא היו מסתדרים בלעדיהם, שנותנים כתף גם למשפחות של החולה שמתמודדות בעצמן עם קושי לא נורמלי. כל מתנדב אצלנו הוא מאוד משמעותי במקום שבו הוא נמצא. כשמתנדב מגיע למקום שמתאים לו והוא מרגיש מועיל ותורם, הוא פורח, והתקופה הזאת של השירות הלאומי משמעותית מאוד עבורו, מעצימה אותו והולכת איתו לכל החיים. יש לנו באגודה כבר מתנדבים דור שלישי, שהסבתות שלהם עשו שירות לאומי ועדיין מספרות חוויות מהשירות", הוא משתף בחיוך.
מדובר בצעירים שיוצאים לראשונה מהבית, למקום לא מוכר, לעצמאות, איזו מעטפת אתם נותנים לאותם מתנדבים?
"יש לנו תוכנית ליווי, תמיכה והעשרה למתנדבים שלנו שמסייעת להם לצלוח את הכניסה לשירות ואת כל הדרך עד ליציאה לחיים בצורה מיטבית. בשנים האחרונות הקמנו מוקד טלפוני 1-800 עם מערכת מחשוב מאוד משוכללת שנותנת מענה עוד בשלב החיפוש הראשוני, במהלך השירות ואפילו אחריו בכל התחומים. לכל יישוב יש רכזת שאחראית לכל הצרכים של המתנדבים ומשמשת להם אם, אחות וחברה, מכוונת, מייעצת ודואגת לשלומם. במסלולים של הבנות הדתיות הרכזת אחראית גם להעשרת העולם הרוחני, מארגנת שיעורי תורה ואירועים. יש גם הנהלה במחוזות עם עובדות סוציאליות ואנשי אחזקה לדירות. כל אלה עוטפים את המתנדבים בכל צורך שעולה. נוסף על כך אנחנו נותנים דגש על הכנה לחיים ומסייעים למתנדבים להתכונן ליציאה לחיים, למשל דרך קורסי פסיכומטרי מאורגנים זולים יותר או סדנאות כלכליות שבנק מזרחי־טפחות מעביר למתנדבים, ועוד כל מיני פעילויות שאנחנו עושים שנותנות כלים והכנה לחיים".
תקופת משבר הקורונה, מעיד לוץ, היא מאתגרת לארגון ולפעילות המתנדבים: "כמו לכולם, גם לנו התקופה הזאת הייתה מורכבת ומאתגרת, ודווקא האירה בצורה משמעותית את העשייה שלנו. במקומות חיוניים המתנדבים שלנו עבדו כרגיל, בתחומי הרפואה הם נרתמו למחלקות קורונה, סייעו לצוותים הרפואיים ולמשפחות. מתנדבי מד"א עבדו מאוד קשה. במקומות אחרים נרתמו לסייע בקהילות למשפחות בבידודים וברשויות בעזרה לקשישים, בחלוקת סלי מזון, במתן עזרה ומענה למה שנדרש מהשטח".
לוץ מתאר מקרה מרגש במיוחד של מתנדבות בשירות לאומי בכפר הילדים נווה עמיאל לילדים חסרי עוגן משפחתי. "הבנות נדרשו להישאר שלושה חודשים בפנימייה יחד עם הילדים, כולל חגים ושבתות, כי רצו להשאיר את המסגרת כקפסולה בלי יציאות וכניסות. ההירתמות של הבנות לצורך הזה והנתינה והאחריות שלהן כלפי הילדים זה אחד הדברים היותר מרגשים שראיתי במשך השנים שלי באגודה".
מה המגמה הרווחת בין המתנדבים בימים אלו – שירות לאומי קרוב לבית או רחוק?
"בגדול כל אחד בוחר מה שטוב לו. הרבה מהבנות הדתיות מעדיפות לצאת, זו השליחות שלהן, להכיר מקומות חדשים ואוכלוסיות אחרות. יש ערך גדול מאוד ביציאה של בנות השירות מהעיר לפריפריה וההפך, זה יוצר היכרות עם המגוון שיש לנו בעם", הוא מסביר. "יש תופעה רחבה של בנות שמתחתנות עם בני המקום ונשארות לגור במקום וכך נוצרות קהילות חדשות המובילות שינויים, שזה דבר מדהים בעיניי. בשאר המגזרים זה משתנה, אצל האוכלוסיות הערביות והדרוזיות הם עושים את השירות בעיקר קרוב לבית. למען האמת", מודה לוץ, "אנחנו קצת בבעיה מבחינת האפשרות לשכירת דירות. משרד האוצר מגביל אותנו ואני מצר על כך".
מה החזון להמשך, לאן עוד אתם מכוונים להגיע?
"השירות הלאומי הוא האמצעי לחזק את החוסן החברתי בעם ישראל. חברה חזקה נמדדת בין השאר במגוון התרבותי הבונה אותה. גיוון מאפשר בניית מרחב חיים משותף בלי לטשטש זהויות של אף אחת מהקהילות המרכיבות את המרחב המשותף. האגודה להתנדבות חיה יום יום הלכה למעשה את הגיוון התרבותי, ומתוך כך אנו פועלים ומתפתחים בעוד כיוונים רחבים של התנדבות, כמו למשל 'בשביל' – 5,000 תלמידי תיכון שמתנדבים יחד עם סטודנטים שמעבירים להם בית מדרש חברתי. יש לנו הכשרה למתנדבים בעזרה לחקלאים, תוכנית לצעירים לא יהודים שמגיעים להתנדב בארץ, תוכנית לנשים צעירות מבתים חרדיים שנפלטו מהבתים וממערכות החינוך ויחד עם עמותת 'תלם' אנחנו שוכרים עבורן דירות ומסייעים להן לחזור לחיים ולהאמין בעצמן ובכוחות שלהן. הקמנו מכינה למנהיגות ביישובי המועצה האזורית נווה מדבר המאגדת חמישה יישובים בפזורה הבדואית, שמטרתה להקנות לצעירים כלים ומיומנויות לסלילת עתידם המקצועי. במכינה אנחנו מלמדים את החניכים עברית, מכירים להם את מערכת השלטון בארץ, עושים איתם פעילויות משותפות עם נוער מדימונה. אנחנו כל הזמן עם הפנים קדימה", מסכם לוץ בהתלהבות.
לקראת חגיגות ה־50, הוא משתף, חשים באגודה התרגשות, אך בד בבד הם חדורי תחושת שליחות להמשיך במשימה החשובה: "יובל שנים זה ציון דרך משמעותי למפעל השירות הלאומי, שעשה שינוי משמעותי לאורך השנים והשפיע מאוד על החברה הישראלית ועל חוסנה. כולנו מייחלים ליצור עתיד טוב, ויש אנשים רבים שתורמים מזמנם ומניסיונם לדבר החשוב הזה, כמו הרב איתן אייזמן, ד"ר מתי ארליכמן, הרב ראובן טבול ועוד. אנחנו הולכים יד ביד בשיתוף פעולה עם רשות השירות הלאומי ועם ראובן פינסקי העומד בראשה. אני מוקף בצוות של אנשים מקצועיים ואיכותיים שרוצים לשנות את העולם, ויש לנו זכות גדולה להיות חלק מהדבר העצום הזה, שצריך להמשיך לתמוך בו ולתת לו את כל הכלים להמשיך להצליח. אנו נערכים לציין במספר אירועים את שנת היובל של השירות הלאומי והאגודה להתנדבות במדינת ישראל, ובעזרת ה' להמשיך בשליחות החשובה הזאת בשנים הבאות".