דוידי בן ציון
דוידי בן ציון צילום: אלנתן גוטווריט

התחלה // נולד וגדל בקריית ארבע. "אבא שלי היה מהראשונים בקריית ארבע, בבניין שבו גרנו היו חילונים ודתיים, עולים חדשים וותיקים, אשכנזים וספרדים. זה היה תמהיל מיוחד שאפשר לנו לצמוח ומהווה חלק בלתי נפרד מהעיצוב והתפיסה המשפחתית שלנו".

אבא // הרב שמעון בן ציון (68). נכה צה"ל לאחר שחטף פגז סורי בתוך טנק במרג' עיון במלחמת שלום הגליל. עשרות שנים היה ר"מ בישיבת ניר בקריית ארבע ולפני 15 שנה עבר ללמד במכון מאיר.

אמא // שפרה ז"ל. "המלכה של המשפחה שלנו". נפטרה ממחלה לפני כשש וחצי שנים, בגיל 52. הפכה לאלמנת צה"ל בהיותה בת עשרים, לאחר שנישאה לנפתלי דודלס, קצין בגולני שנפל בקרב בלבנון חודש אחד בלבד לאחר חתונתם. היא לא נפלה למחוזות הייאוש ולאחר שנה וחצי נישאה בשנית. "אמא שלי הייתה יפהפייה ואבא שלי היה נכה צה"ל, שרוף כולו. זה מעורר השראה. במהלך שנות חייה הייתה מקור אור אדיר בקריית ארבע, עסקה בריפוי בעיסוק וליווי ילדים בשעת משבר".

חינוך מקומי // מטעמים אידאולוגיים של ההורים, את תריסר שנות הלימודים עשה במוסדות החינוך של קריית ארבע, בממ"ד ובישיבה התיכונית. "התפיסה של אבא שלי הייתה שאם יש מוסד ציבורי אזורי, לשם הולכים. למרות שהוא היה אחד מרבני הקריה ולמרות שבקריה היה גם תלמוד תורה. כך גם לאחר מכן, בישיבה התיכונית ובאולפנה".

נולד מחדש // עם סיום השמינית עבר ללמוד בישיבת ההסדר באלון מורה. "שם נולדתי מחדש. ישיבת אלון מורה היא כמו בית ומשפחה והרב אליקים לבנון הוא כמו אבא. הרב לבנון בנה בשבילנו תפיסה שמשליכה ומשפיעה עד היום גם על החיים הפרטיים שלי וגם על החיים הציבוריים שלי. הוא מלווה אותי עד היום בכל צעד חשוב".

גיוס בגירוש // בעיצומו של הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, באוגוסט 2005, התגייס לגדוד 101 של הצנחנים. "מסיבת הגיוס של תלמידי ישיבת אלון מורה התקיימה במאהל בכפר דרום, בתוך גוש קטיף הנצור. באותם ימים ההורים והאחים שלי התגוררו ביישוב גדיד כדי לחזק את תושבי המקום. משם התגייסתי".

אילן // מפקד מחלקת בייני"ש שבה שירת היה בחור חילוני-שמאלני בשם אילן גבאי מקריית טבעון. "הוא לא הכיר דוס מימיו ולא רצה לפקד על המחלקה שלנו. זה היה קצת אחרי הגירוש והיינו בטוחים שיהיה פיצוץ בינינו, אבל מפקד הפלוגה התעקש שהוא מתאים לתפקיד. למעשה, לא רק שלא היה פיצוץ אלא שנוצר קשר אדיר בינינו לבינו. היה לי איתו קשר אישי ועמוק. בסוף אותה שנה פרצה מלחמת לבנון השנייה והוא נהרג. לזכרו הקמתי יחד עם חברים מהישיבה את מצפה אילן באלון מורה. עדכנתי את ההורים שלו ולמחרת הם הגיעו לבקר ועשינו איתם טקס מאולתר של חנוכת המצפה. מאז ועד היום, כבר 15 שנה, לא עובר חודש בלי שאהרן ובתיה גבאי מגיעים לבקר".

קצין במסייעת // בצבא שירת קרוב לארבע שנים, והשתחרר בתפקיד קצין במסייעת של 101. משם חזר לישיבה ובמקביל למד לתואר ראשון בחינוך.

החצי השני // איילת, בת היישוב כרמי צור. "האח התאום שלה למד איתי בישיבה ושידך בינינו. בדיוק הייתי במילואים באזור חברון וקיימנו מרתון של דייטים במוצב. שבועיים אחרי המילואים כבר החלטנו להתחתן".

לגשר על הבורות // אחרי שנה וחצי בישיבה פנה אליו הרב לבנון וביקש ממנו להיפגש עם גרשון מסיקה, שהיה אז ראש המועצה האזורית שומרון, ועם יוסי דגן, סגנו באותם ימים. "המשימה שקיבלתי הייתה לנהל את המיזם 'שומרון - נעים להכיר'. עד אז חשבתי להיות מורה לתנ"ך בגימנסיה הרצליה, אבל כשהבנתי שמטרת הפרויקט היא לגשר על הבורות בין עם ישראל לבין השומרון החלטתי להצטרף. התפקיד שלי היה להביא מיליון ישראלים לשומרון כדי שיראו את המציאות בעיניים". בהמשך עבר לתפקיד עוזר ראש המועצה ומנהל היחידה האסטרטגית.

מצטרף לפוליטיקה // "במהלך שנת 2012, כאשר נפתלי בנט התמודד מול זבולון אורלב על ראשות הבית היהודי, פנה אליי הרב לבנון להצטרף למפלגה כדי ליצור בניין כוח פוליטי בבית היהודי, מתוך הבנה שצריך להשמיע קול תורני אידאולוגי בתוך המסגרת של המפד"ל. פקדנו בשומרון 1,600 איש והייתה הצלחה אדירה. היו לנו 68 חברי מרכז. אחרי הבחירות הקמנו את פורום השומרון בבית היהודי, ומאז ועד לפני שנה זה היה הפורום הכי פעיל בבית היהודי. קיבלנו שירות מצוין מכל נציגי הציבור של הבית היהודי לטובת צורכי ההתיישבות בשומרון".

מספר 2 // במהלך שנת 2015, בעקבות פרשיית ישראל ביתנו, נאלץ גרשון מסיקה להתפטר מראשות המועצה. "זה מאוד ציער אותי, גרשון הוא אידיאליסט אמיתי". בעקבות המצב פנה אליו יוסי דגן והציע לו לרוץ יחד איתו כמספר 2. "כך עשיתי, למרות שזה לא היה כיף באותה נקודת זמן. גרשון היה שכן שלי". מאז הוא משמש בתפקיד סגן ומ"מ ראש המועצה האזורית שומרון. "בשש השנים האחרונות זאת המשימה המרכזית שלי. אני מחזיק בתיק החינוך, עם 24 אלף תלמידים שלומדים בכל המנעד האפשרי של מוסדות החינוך. יש לנו בתי ספר ממלכתיים-דתיים, ממלכתיים-חרדיים, ממלכתיים-חילוניים ואפילו בית ספר דמוקרטי מונטסורי רב-גילי ביישוב סלעית. אנחנו רואים בזה ערך גדול".

מנצח ונשאר בחוץ // כשנפתלי בנט הכריז על פרישה מהבית היהודי בסבב הבחירות הראשון, פנו אליו חברי המרכז וביקשו ממנו להתמודד בפריימריז, שאותם סיים במקום השלישי, אחרי מוטי יוגב והרב אלי בן דהן. בעקבות השתלבות ברשימות איחוד הימין הוא שובץ במקום השמיני, אולם הרשימה קיבלה רק שבעה מנדטים. גם בסבב השני הוא נשאר בחוץ. בסבב השלישי הגיע למקום הראשון בפריימריז, אך לבסוף התקבלה החלטה שלא להתמודד בבחירות לכנסת. "זאת הייתה החמצה, נפלנו על תמימות. זה היה תסכול באמת גדול, אבל כנראה לטובה. המצב הפוליטי בכנסת כל כך עכור, השיח הפוליטי אלים כל כך, שאולי עדיף להישאר בחוץ".

פשוט לאהוב // אחרי שאמו נפטרה הקים לזכרה את עמותת החסד 'שפרה פשוט לאהוב'. "בתור ילדים, כל יום שישי היא הייתה שולחת איתנו שקיות אוכל למשפחות נזקקות". אחרי שנה שיתף אותו עובד רווחה במועצה בקושי לתת מענה לבנות בוגרות שהבית שלהן אינו מוגן בשבילן משלל סיבות והן מחפשות בכל לילה מקום לישון. "התברר שמשרד הרווחה מממן רק את הצוות ולא דואג למבנה עצמו. לקחתי חופשה מהמועצה, טסתי לארצות הברית וגייסתי מיליון שקלים מאנשים טובים. עלתה על כולם צ'רנה מוסקוביץ'". כך הוקם לפני ארבע שנים הבית המוגן הראשון ביישוב אלון מורה, שנקרא 'בית שפרה'. "בכל שנה גרות בו שש בנות נטולות עורף משפחתי".

הבנות הכי טובות במדינה // "אשתי ואני מארחים אותן בשבתות ומהווים בשבילן סוג של משפחה. הן הבנות הכי טובות במדינת ישראל. מתוך עשרים הבנות שעברו בבית הזה שמונה כבר התחתנו. בבית הן מקבלות כלים ומסגרת טיפולית וגם בגרויות, פסיכומטרי או לימודים אקדמיים. אחרי שנה או שנה וחצי הן יוצאות למקום אחר לגמרי. המקום הזה מציל חיים. רק אתמול בלילה קיבלתי פנייה מאחת הבנות שרצתה לשים קץ לחייה. הייתי במילואים בגוש עציון, הקפצתי את העובדת הסוציאלית שהגיעה תוך שלוש דקות לבית והצילה אותה. בבוקר למחרת היא שלחה לי הודעת תודה". לפני כשנתיים הוקמה דירה לבוגרות, שמשמשת להן עוגן בשבתות ובחופשות. בקרוב צפוי להיפתח הבית המוגן השני ביישוב כרם רעים בבנימין. "רשימת ההמתנה של הבית הזה כבר מלאה. אנחנו שואפים להגיע לעשרה בתים כאלה ברחבי מדינת ישראל, בתים שנותנים לבנות הללו מענה משפחתי-קהילתי".

שניים וחצי מיליון דונם // לפני כשנה וחצי הציע לו אברהם דובדבני, יו"ר קק"ל, לקבל תפקיד דירקטור בחברה. "מאז אני שם, חבר דירקטוריון וחבר ועדת כספים וחינוך. קק"ל מחזיקה בשניים וחצי מיליון דונם במדינת ישראל ותקציבה הוא יותר ממיליארד שקלים בשנה, לא מתקציב הממשלה ולא מתרומות, ולכן היא עוגן חשוב. כמו בכל ארגון ענקי יש דברים שצריך לתקן, אבל הכסף של הארגון הזה שייך לעם היהודי וצריך להיות מושקע לטובת ערכי העם היהודי, ובגדול זה המצב. דובדב מחזיר את קק"ל לתלם הנכון".

הנחת // חמישה ילדים. הלל בת 11, אורי בן תשע, בארי בן שבע, מעיין בן ארבע ושיר בן שנה וחצי.

אם זה לא היה המסלול // "מחנך בתיכון חילוני במרכז הארץ ומלמד תנ"ך להנאתי".

ובמגרש הביתי

בוקר טוב // השכמה בשש בבוקר, תפילת שחרית ולאחריה חוזר הביתה. "האחריות שלי בבית היא בין רבע לשבע לשמונה בבוקר, אז אני מכין כריכים, מלביש את הילדים ושולח אותם למוסדות". בשעה שמונה יוצא למועצה, ומשם ועד עשר בלילה סדר היום דינמי - בין המועצה האזורית שומרון, שזה לב העיסוק, ובין קק"ל, עמותת שפרה והעשייה הפוליטית, תלוי בתקופה ובצורך. "מדי פעם גם במילואים, כמו למשל החודש האחרון".

פלייליסט // שומע הכול: ישראלי, מזרחי, חסידי, יהודי חדש, חזנות. "אברהם פריד, ישי ריבו, רביב כנר, אריק איינשטיין".

השבת שלי // "שבת זה 110 אחוזים משפחה, בית, ילדים ודברי תורה - עם נציגות של בית שפרה בליל שבת. שולחן השבת שלנו מאוד שמרני וחייב לכלול בתפריט מרק עוף. אחרי המרק מגיע תור השיר 'מנוחה ושמחה' במנגינה הישיבתית. לא יכול בלי זה".

דמויות מופת // "אבא שלי, אמא שלי והרב אליקים לבנון".

מפחיד אותי // "במלחמת לבנון השנייה סמכתי על מפקדי צה"ל שידעו לנווט את המערכה כמו שצריך והתוצאות ידועות. הפחד שלי הוא מאובדן הנהגה של מדינת ישראל. בנוסף לכך אני חרד מכך שבכל מיני פינות חשוכות ברחבי הארץ יש נערות שעלולות להיאבד כי אין מבוגר אחראי".

משאלה // "תחיית המתים, די דחוף, שיאפשרו לנו להתפלל בהר הבית באופן חופשי כמו שראוי שיהיה במדינת היהודים ושתימצא התרופה למחלת הסרטן".

כשאהיה גדול // "משרת ציבור".

לתגובות:yosefpr@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו