קיצצה את ברדוגו, הזיזה את איבגי. גלית אלטשטיין
קיצצה את ברדוגו, הזיזה את איבגי. גלית אלטשטיין צילום: גלי צה"ל

אם מאמינים להצהרות, אין תחנת רדיו שנסגרה פעמים רבות יותר מאשר גלי צה"ל. בטח לא תחנה שמעסיקה עד היום עשרות עובדים, משדרת ברציפות עם נתוני האזנה מהגבוהים בארץ ומתוקצבת בכ־50 מיליון שקלים מדי שנה. ההצהרות המתחדשות של שרי הביטחון והרמטכ"לים השונים על סגירת התחנה כבר הפכו למעין פרודיה ולא היו מזקיקות התייחסות רצינית מעל דפי העיתון, אך למהלך האחרון של בני גנץ יש כבר ריח אחר, מטריד בהרבה.

כבר בינואר השנה, עוד בקדנציה הקודמת שלו כשר הביטחון בממשלת נתניהו, אמר גנץ דברים ברורים מאוד על הצורך הדחוף לבטל את התחנה הצבאית. "ההחלטה שקיבלתי בהמלצת הרמטכ"ל היא עניין ערכי ולא תקציבי", אמר אז שר הביטחון. "קיום תחנה צבאית בצה"ל אינה סבירה בעת הזו. קבעתי כי לובשי מדים לא יעסקו בפוליטיקה בשום תפקיד, זהו דבר בלתי מתקבל על הדעת הסותר את ערכי צה"ל, את היושרה המתחייבת ואת ההתנהלות התקינה". הדברים הנחרצים נעמו אפילו לאוזניים ימניות, עד שחבר הכנסת שלמה קרעי יצא מגדרו עם הקומפלימנט "גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום". עניין ערכי ולא תקציבי, אכן.

גנץ הוא טיפוס שעומד על ערכיו. מיד אחרי ההכרזה מינה צוות בין־משרדי שיגבש מתווה להוצאת גלי צה"ל מידי צה"ל ויציג חלופות למצב של תחנה בשליטת הצבא. עברה חצי שנה, וההצהרות קיבלו גוון מציאותי. חודשיים לפני תום כהונתו של מפקד גל"צ הקודם, שמעון אלקבץ, גנץ לא הודיע על הארכתה בשנה נוספת כפי שמאפשר החוק, אך גם לא הורה על הקמת ועדת איתור למפקד חדש כנהוג. הפרשנויות נטו לחבר את האמירה מינואר להחלטה מיוני, וההבנה הייתה שהולכים לקראת פירוק. לראשונה, שר ביטחון שמכריז וגם מקיים.

רמזים ראשונים למפנה הגיעו באוגוסט. אלקבץ סיים את תפקידו, אך במקום פירוק הגיע מינוי. השר גנץ השתמש בסמכותו למנות ממלא מקום זמני בלי ועדת איתור ובלי פרוצדורות הבדיקה הנלוות, ומינה את העיתונאית גלית אלטשטיין למפקדת התחנה לתקופה של שלושה חודשים. אלטשטיין שימשה באותה עת כראש מערכת החדשות בעיתון גלובס, תפקיד בכיר בעיתון מרכזי, והיא בעלת עבר עיתונאי בגלי צה"ל. גם בנקודה הזאת עוד ניתן היה לפרש שמדובר בשלב מעבר בדרך לרפורמה שגנץ מוביל, אבל סימני השאלה כבר התחילו להתעורר.

מה ראתה עיתונאית בכירה שעתידה עוד לפניה לעזוב תפקיד מרכזי בתמורה למינוי שיפקע בעוד שלושה חודשים? איזו השפעה תהיה לה בתקופה הזאת, ומה הטעם להשקיע בתחנה שעשויה להיסגר או לעבור שינוי דרמטי בעוד כמה חודשים? כבר אז היה ברור שהמהלך אינו יכול להתפרש כפשוטו, והחשד שגנץ מסתיר סיכומים שבעל פה עם אלטשטיין כבר קנה שביתה בכמה לבבות. השינויים המערכתיים שנעשו בתחנה בשנים האחרונות, והביקורת החריפה שנשמעה על כך מקובעי הטעם בתקשורת, רק החריפו את החשד.

זה מתחיל מהראש. איתרע מזלו של שמעון אלקבץ, מפקד התחנה היוצא, ושמו שורבב לתוך תיקי החקירה של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. עד המדינה ניר חפץ תיאר את אלקבץ כדמות המועדפת עליו למינוי כמפקד גלי צה"ל וכמועמד לתפקיד בתאגיד השידור הציבורי, ובהתכתבויות שונות שפורסמו הוא צוטט כעושה דברו. הצל הזה רדף אותו בכל צעד שעשה בתחנה, אך שני מהלכים שיזם סומנו כסדין אדום במיוחד: הגדלת נפח השידור של הפרשן יעקב ברדוגו בשעות האזנת השיא ומינויו של אמיר איבגי לראש מחלקת החדשות. שני ימניים, שלא לומר מזרחיים, שמתקדמים לעמדות בכירות היו כבר יותר מדי בשביל שולחיו של גנץ.

אלטשטיין סיפקה את הסחורה. בחודשים הספורים שבהם היא מכהנת כמפקדת התחנה היא הספיקה להחזיר את איבגי למימדיו המקוריים, כלומר שדרן מן המניין ולא ראש מחלקת החדשות, ואת שעות השידור של ברדוגו צמצמה באופן ניכר. תחת פיקודה גלי צה"ל חזרה להיות גלי צה"ל הישנה והנכונה, ורוחם של קובעי הטעם נחה. אלטשטיין צלחה את הפיילוט, אפשר להתקדם לחוזה קבוע.

מינויה הזמני של אלטשטיין מתאפשר על פי החוק לשלושה חודשים בלבד. גנץ לא כל כך התרגש מההוראה הזאת והניח למינוי להמשיך כסדרו מבלי לכנס ועדת איתור למינוי מפקד קבוע או לחילופין לפרק את התחנה כפי שהתחייב. המצב של מינוי זמני הוא המועדף מבחינת השר: בניגוד למינוי דרך ועדת איתור, שיש לה חופש פעולה נרחב והיא כמעט מכתיבה לשר את המינוי, מינוי ממלא מקום נעשה באופן בלעדי על ידי השר, כך שהוא גם קובע את זהות המפקד וגם יוצר אצלו מחויבות גדולה יותר כלפיו.

לצערו של גנץ עדיין יש כמה אזרחים שאכפת להם ממנהל תקין במדינה. עמותה בשם 'הצלחה' פנתה עם תום תקופת המינוי הזמני למשרד הביטחון וליועץ המשפטי לממשלה ודרשה הקמת ועדת איתור כדין. השבוע הגיעה התשובה של משרד הביטחון: ועדה למינוי מפקד קבוע לגלי צה"ל תתכנס ותתחיל את פעולתה בשבועיים הקרובים.

ההערכות כולן הן שגלית אלטשטיין תצלח את המיון של הוועדה ותתמנה למפקדת הקבועה. לא צריך להיות קונספירטור גדול כדי להבין את המהלך שנעשה כאן: הצבתה בעמדה של מי שכבר מכהנת בתפקיד מעלה את סיכוייה לקבלת המינוי עד לכמעט ודאות מוחלטת, והכול באדיבות התרגיל של גנץ. ייתכן שגנץ התכוון מלכתחילה לדבריו על הצורך הדחוף בסגירת התחנה, ייתכן מאוד גם שלא, אך לאיזה צד שתוכרע השאלה הזאת, ברור לכול שאת הסיטואציה שנוצרה הוא ניצל כדי לטהר את גל"צ. הדברים הנכוחים שאמר על הצורך בהפרדת הפוליטיקה מצה"ל עשו את דרכם לפח האשפה הגדוש של הבטחות הפוליטיקאים. אצל בני גנץ התגלה שהעניין באמת ערכי ולא תקציבי - שמירה על טוהר השמאלנות בשידור הצבאי.

מלשכת שר הביטחון נמסר:


"שר הביטחון לא חזר בו, אך בשל מנהל תקין והימשכות התהליכים, הוחלט בהתייעצות עם היועמ"ש על הקמת ועדת איתור.
במסגרת תהליך המינוי יובהר כי בתקופת כהונתו תקודם עבודת המטה שעשויה להביא להפרטת גל"צ או להוצאתה בדרך אחרת ממערכת הביטחון.
למען הסר ספק - לשר הביטחון אין כל יד במינויים בתוך התחנה".

לתגובות: yoniro770@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו