אינני מערער בשום צורה על הקביעה כנגד חיים ולדר ואולם זו הזדמנות לנתח את ביקורתו של הרב טאו בהקשר לבית הדין של הרב אליהו ולהביט על העתיד.
מיותר לציין שאני מתנגד לדבריו של הרב טאו וברור שיש לומר יישר כוח לרב אליהו שפועל בנושא כה רגיש אשר תמיד יעורר ביקורת.
בית דין חייב לקבל סמכות ציבורית. המדינה, הציבור הרחב, או שני בעלי הדין הם אלה היכולים להעניק אותה. יש חשש גדול מפני ״הפרטה״ של המשפט והחשש אף גובר כאשר האתוס של בית דין עלול להיות לעומתי, מול מערכת המשפט האזרחי.
במקרה של פורום תקנה, סמכותו נובעת מכך שנכללים בו מגוון אנשי מקצוע כמו רבנים, פסיכולוגים ומשפטנים אשר עובדים בתיאום מלא עם נציגי הממלכה, כמו היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן נכללים בו מגוון רבנים ורבניות מכלל הקשת הרחבה של הציונות הדתית, דבר אשר נותן לו את משקלו הציבורי.
למרות שלציבור היה קשה מאוד להבין את קביעת פורום תקנה על הרב מוטי אלון, מרביתו קיבל אותה, משום שקשה היה להלין על פורום שישבו בו יחדיו, רבנים כמו הרב שרלו והרב שפירא, הרב אריאל והרב ליכטנשטיין זצ"ל. מגוון הרבנים והרבניות, תוך פרסום קוד אתי וכללי שקיפות, נתנו את העוצמה והחיזוק לכך שמדובר בגוף ציבורי, ישר ואחראי. צדק ראוי שיעשה, אך לא פחות חשוב שהצדק יראה ויתקבל.
אינני בקיא בפרטים, אך נדמה לי שבהקשר זה (וזה בלבד) מעלה הרב טאו נקודה חשובה ביחס לבית הדין של הרב אליהו.
לטווח הארוך אנו חייבים לפעול דרך בתי דין או פורומים בעלי סמכות רחבה וברי הליכים מקצועיים, שקופים ומוסדרים. עלינו לשאוף לכך שבהתייעצות עם אנשי מקצוע מנוסים, תיווצר דרך ציבורית ומקצועית, המשלבת את היתרונות של דרכי הפעולה המתקנות ללא הסכנות הקיימות בפעילות פרטית, למרות הכוונות הטובות והתועלת שהיא מביאה.
יש מקום מרכזי בקיומה של הנהגה רוחנית בנושאים אלו, ועלינו להרחיב את מרכיבי הסיוע הניתנים כיום. ואולם, אם פרשיית חיים ולדר תעודד הקמת בתי דין פרטיים הבנויים רק על פרסונות מכובדות ככל שיהיו, יהיה זה פספוס השעה.
זה הזמן לברר ולוודא שכל היוזמות המבורכות יעשו בצורה מקצועית, חוקית ותוך שיתוף פעולה מלא עם אנשי טיפול ומשפט.
---
שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה