ברכות לרמת הגולן שקיבלה הכשר מוסרי מיו"ר מפלגת העבודה. אבל אי אפשר שלא לתהות מדוע יהודה ושומרון לא זוכים ליחס דומה משרת התחבורה. אולי הסיבה היא שזה לא חשוב מספיק כמו להיות נגד ביבי.
ממשלת הכלאיים הנוכחית ללא ספק גילתה לנו כי אידאולוגיה היא דבר גמיש מאוד, כל עוד היא לא כוללת את המילה ביבי. החיבורים שהיא הביאה לעולם בין ליברמן למנסור עבאס ובין זנדברג לנפתלי בנט גורמים לנו לשפשף עיניים בתמיהה, למרות שככל שחולף הזמן היד נשלחת לעין בעיקר כדי לנגב את הדמעות על החורבן שהממשלה הזאת מביאה.
דבר טוב אחד נראה שהממשלה כן מקדמת לטובת המחנה הלאומי והאינטרס של מדינת ישראל כולה, והוא פיתוח והכפלה של ההתיישבות ברמת הגולן. הצעירים בינינו אולי לא זוכרים והמבוגרים כבר מתחילים לשכוח, אבל כמו כל חבל ארץ אחר שנכבש אחרי 67', גם על רמת הגולן הונפה החרב.
בתקופת ממשלת ברק אי אז בסוף שנות האלפיים, כאשר אסד האב עוד שלט ביד רמה בסוריה, היה מי שחשב שזהו רעיון טוב לתת לו לשלוט ביד רמה גם ברמה, במחילה על משחק המילים הבלתי נמנע. באותם ימים הפגנות עוד השפיעו על השלטון, שראה בעם ובדמוקרטיה כמי שנותנים לו את הזכות והמנדט להוביל את עתידה של מדינת ישראל, והדבר לא יצא לפועל לרווחת כולנו.
באופן מפתיע, עשרים שנים וקצת עברו חלפו. מפלגת העבודה שבראשה עמד אהוד ברק הלכה והקצינה, אפשר לומר שגם הוא, אבל זה כבר נושא אחר. בראשה עומדת היום שרת התחבורה מרב מיכאלי. האידאולוגיה של הגברת כבר עמדה למבחן ברמה האישית ולא בדיוק בהצלחה עם אמונותיה בנוגע לפונדקאות, שהתנפצו אל קרקע המציאות הזוגית של מיכאלי. אבל באמת שאין מקום לערב את ענייניה האישיים בסוגיות הציבוריות.
מנגד יש לשאול מדוע ברמת התשתיות הלאומיות שעליהן היא אמונה נוהגת השרה איפה ואיפה ולא מראה עמוד שדרה אידאולוגי וחשוב מכך - מוסרי. יו"ר מפלגת העבודה ושרת התחבורה פרסמה בסיומה של ישיבת הממשלה החגיגית כי תשקיע השקעה נרחבת של עשרות מיליוני שקלים ברמת הגולן, אותה רמת הגולן שנכבשה על ידי ישראל באותם שישה ימים ביוני 67'.
יטען מי שיטען כי מעמדה של רמת הגולן שונה מכמה בחינות. קודם לכול, היא כבר בריבונות ישראלית, כפי שראש הממשלה מנחם בגין דאג לקבוע באמצעות החוק שהועבר תחת ממשלתו. בנוסף לכך, היא לא הייתה מיושבת בפלשתינים או באזרחים אחרים והיא ריקה מאדם ולכן לא נשלל מאיש דבר.
הטענות הללו כמובן אינן מחזיקות מים. לאדמת רמת הגולן יש דורש, השלטון הסורי, שעדיין חולם לצפות על הכנרת בתותחי צבאו. גם פלאחים סורים מזדקנים, במקרה ששרדו את מלחמת האזרחים הקשה, עוד מחזיקים בתקווה לחזור לאדמותיהם. תשאלו את אחמד טיבי, שדאג להזכיר זאת גם בעקבות הביקור הנוכחי של ממשלת בנט ברמת הגולן. בנוגע להיותו ריק מאדם כיום, ספק אם זהו טיעון שיסייע למי מיישובי יהודה ושומרון שיטען כי הוקם על גבעת טרשים בבואו לבקש מהגברת מיכאלי תמיכה תחבורתית.
החלת הריבונות הישראלית על רמת הגולן בתקופת בגין היא הכשרה בדיעבד, לשיטתה של מיכאלי, שניתן לעשות גם ביהודה ושומרון, כמו שכמעט אירע עם תוכנית טראמפ, שאליה כמובן התנגדה השרה בכל תוקף.
אם כן מה הופך את רמת הגולן למקום שראוי לחיבוק חם ולהשקעה מכובדת, בעוד יהודה ושומרון כפי שאמרה מיכאלי בעצמה במליאת הכנסת תזכה לקידום שני פרויקטים בלבד, ירושה שנכפתה עליה מהממשלה הקודמת? שלא יובן לא נכון. עיני אינה צרה ברמת הגולן. אני שמח בשמחתה ואין ספק שהיא ראויה לתמיכה ולסיוע שנמנעו ממנה שנים ארוכות. אך אי אפשר שלא לתהות כיצד מי שמבקש להחזיר את ישראל לגבולות 48' בשם צדק מוסרי ואידאולוגי מוצא את הדרך לכופף את עמוד השדרה שלו ולהכשיר היסטורית את מה שהיה טרף.
"החלטת הממשלה שבה משרד התחבורה משקיע תקציב של עשרות מיליוני שקלים ברמת הגולן היא העדות לשינוי סדרי העדיפויות שאנחנו מובילות. זאת עוד הכרה שלנו בהתיישבות האמיתית, ששומרת על גבולות מדינת ישראל ועל הגולן כולו. אחרי שנים של הפקרה תחבורתית - הגיע הזמן להחזיר את ישראל להיות מדינת הנגב, הגליל והגולן". זהו לשון הדברים של מיכאלי בהודעה שהוציאה לתקשורת. היא לא מחמיצה הזדמנות לעקוץ, כאשר ברור לכול מי היא לא ההתיישבות האמיתית. אבל אולי אם נחכה בסבלנות עוד עשרים שנה, גם אנחנו בבית אל נקבל את ההכשר המוסרי של הגברת מיכאלי ונזכה לכביש ראוי בכניסה ליישוב. רק אל תזכירו את ביבי. יש גבולות שלא חוצים.
הכותב הוא ראש מועצת בית אל