הרב טל חיימוביץ'
הרב טל חיימוביץ' צילום: באדיבות המצלם

פרשיית ולדר שמטלטלת את המגזר החרדי-דתי בשבועות האחרונים נוגעת בנקודות עדינות רבות שדורשות תשומת לב ציבורית. ראשי הציבור התבטאו בנושא המוגנות והיחס שראויים לו הנפגעים בכלל ובפרשה זו בפרט. גם סוגיית סדרי הדין הראויים במקרים שכאלה גם היא עלתה על ראש שמחתם של הרבנים והדיינים, ואף תפקיד התקשורת במצבים שכאלו נידון ללא הרף.

אבל מלבד התעניינות חדשותית בנעשה במגזר, או כהערכות סביב סוגיית שמירת והגברת המוגנות, האם יש גם למי שאיננו נמנה על מנהיגי הקהל מה ללמוד מהסערה הזאת?

הרמב"ן לימדנו באיגרתו המפורסמת כי כל מי שלומד תיאורטית נושא מסוים, ראוי לו שיפיק ממנו לקחים מעשיים: "הווי זהיר לקרות בתורה תמיד, אשר תוכל לקיימה וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו (איגרת הרמב"ן).

תפיסה זו הורחבה מאוד אצל רבן של חסידים, הבעל שם טוב, שדרש מתלמידיו לראות לא רק במה שכתוב בספר עניין לימודי, אלא גם בכל מאורעות העולם לחפש מסר מההשגחה העליונה: "שמעתי ממורי שאם נזדמן לאדם שראה דבר עבירה או שמע על אחד דבר עבירה, יבחין שיש בו עצמו שמץ עבירה זו, ושירגיש לתקן את עצמו" (כתר שם טוב, פט).

הקביעה כי ההשגחה האלוקית עמלה לתקן את המציאות כולה מחייבת אותנו להבין כי כל מעשה, ויהא קטן ככל שיהיה, הוא דבר שנוגע אלינו. וכשמדובר על מאורע שגורם לרעידת אדמה תקשורתית וציבורית, קל וחומר שהדבר נוגע לכל אחד ואחד גם אם באופן ישיר אין לאדם נגיעה ישירה לנושאים המדווחים. אם רק נתבונן בתשומת לב נוכל למצוא נקודה הדורשת תיקון, כזו שייתכן והמאורע בא לעורר אצלנו.

היסוד המוסרי הזה מבוסס גם על ההבנה כי כל אדם הוא מיני- קוסמוס פרטי: "לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם" (סנהדרין פרק ד, משנה ה). כל מאורעות העולם כביכול לא נבראו אלא בשבילך, לשם הדרכתך (פרי הארץ, פרשת ויצא).

יש אמת

בשורות הקרובות אני מעוניין להציע נקודה שנראה לעניות דעתי כי היא חשובה ונוגעת לרבים, ובוודאי ראויה לתשומת לב: ההכרה כי הבחירה להיצמד להוראות התורה היא הבחירה בחיים עצמם.

בסוף פרשת ניצבים, כשישראל עומדים על סיפה של ארץ ישראל, הקב"ה מציב בפני העם שתי אפשרויות: טוב או רע, חיים או מוות. "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע" (דברים ל, טו). הקב"ה משדל את ישראל לבחור בחיים. התורה איננה רחוקה, "לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא", לא בשמיים היא ולא מעבר לים, והבחירה מוצגת כאופוזיציה בינארית: בחירה בתורה כמוה כבחירה בחיים עצמם. כל סטייה מבחירה זו משמעה לא פחות מאשר רע ומוות.

בעולם הפוסטמודרני, בתפיסה הרלטביסטית אשר מפרקת גם את האמיתות המוסריות ומתייחסת אליהן כיחסיות, אין מקום לדבר על מסלול חד ערכי שכזה. אך עושה רושם שהתורה לא מתרגשת מזה. ההצבה החדה הזאת אינה מאפשרת שום התחמקות. כל סטייה מתו התקן שהתורה קובעת היא לא פחות מהתאבדות בתשלומים.

אין ספק שישנו ערך אמיתי ועמוק ברצון להתחבר להוראות התורה ולא לקבל ציווי חיצוני בכפייה - ואפילו יהא זה על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו. אך דומה שההצגה שהתורה עושה לבחירה המוטלת לפתחו של האדם לא באה אלא כדי ללמד אותנו כי רצון זה ראוי לו שיבוא רק מתוך ורק לאחר הכרה בסיסית הנושאת עמה התחייבות ברורה: יש דרך סלולה ופשוטה שאין אפשרות לברוח ממנה – התורה היא החיים בעצמם.

אך כדי לבנות הכרה שכזו יש צורך להטמיע בתוכנו ערך שאיבד מזוהרו ומהפופולריות שלו בשנים האחרונות: התמימות. כשהתורה קבעה את מידת התמימות כדבר שיש לשאוף אליו היא עשתה זאת בלשון ציווי – "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, יג). יש מרבותינו שראו זאת כמקור למצוות הביטחון בהשגחת ה' (רמב"ן שם, חרדים פ"ט), אך דברי המדרש על איוב שתואר כאיש תם וישר מהדהדים פרשנות אחרת: "איזהו סייג שעשה איוב לדבריו? הרי הוא אומר: 'איש תם וישר וירא אלוקים וסר מרע' (איוב א, א) - מלמד שהרחיק איוב את עצמו מדבר המביא לעבירה ומן הכיעור ומן הדומה לכיעור" (אבות דרבי נתן נוסחא א, פרק ב). הפסוק מתאר את איוב כתם וישר, ומתוך כך ירא אלוקים וסר מרע. המדרש לומד מכך שאיוב הלך בדרך התום והיושר, כלומר התרחקות מהקצוות האסורים. דרך שאיננה מתפתלת. נתיב שאין בו עורמה והתחכמות.

הישרות, מידת האחות של התמימות, צוינה כמידה מולדת לאדם עם בריאתו, אך האדם ביקש חשבונות רבים: "לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלוקים את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים" (קהלת ז, כט). וכפי שפירש האבן עזרא: "והעניין שעשה האלוקים את האדם להיות ישר הולך בדרך, וכמה ביקשו אורחות עקלקלות". מידת התמימות נובעת מהתפיסה שעם כל הכבוד שאנו רוחשים לאינטלקט האנושי, אנחנו משוכנעים באופן עמוק שזה איננו נוגע ופוגע בעצה האלוקית העמוקה. "אין חוכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'"(משלי כא, ל).

כשהקב"ה קובע בתורתו אורחות התנהגות מסוימות, הרי שדרכים אלו הן ממש כדרך המלך. הדרך שכבושה בין קוצים ודרדרים, בינות הסלעים והשקצים הארסיים שתחתם, רק היא הדרך שבה האדם יוכל ללכת בטח. רק בדרך זו מובטח לאדם כי לא ייפול לשוחה עמוקה. "הולך תמים ייוושע ונעקש דרכים ייפול באחת" (משלי כח, יח). כל ניסיון להתחשבן ולמצוא דרכים אחרות, אורחות עקלקלות שיסתדרו עם תצורת החיים שהאדם בדה לעצמו, לא תצלח. הסיבה הפשוטה לכך היא משום שהתורה היא עצמה מפת העולם, והתוכנית הארכיטקטונית לבריאה כולה (בראשית רבה, א, א; מהר"ל גבורות ה' פרק טז).

כך הוא לגבי גופי תורה ומצוות עשה ולא תעשה שמדאורייתא, אך צריך לדעת כי כך הוא גם בסייגי התורה ואיסורי דרבנן או תקנותיהם. מרן הראי"ה כבר הבהיר כי סייגי התורה אינם רק הרחקה מהרע, אלא נגיעה במה שהוא חלק מהאיסור עצמו (מוסר אביך א, ה).

להתרחק מן העריות

כשחז"ל קובעים כי יש להרחיק מהעריות מאוד; שאין לקרוץ לאישה שאינה שלך; שיש למעט בדיבור עם אישה; שיש להיזהר מכל שמץ של ייחוד (עי' שו"ע אה"ע מא) - זו איננה המלצה ותו לא. זוהי דרך המלך. סטייה מדרך המלך על מנת "להסתדר" עם החיים המודרניים, עיגול פינות בטענה שהחברה בימינו, מה לעשות, מעורבת, סופם שיביאו לבור עמוק. ההתחכמות בטענה שדברי חכמים אינם מתאימים לתרבות העכשווית איננה אלא ירידה מהשביל הרחב אל התהום. זהו מעבר מהטוב והחיים אל המוות.

כמה נבואיים ונוראיים דברי חז"ל: "אתה מוצא שתי פרשיות סמוכות, פרשת נזיר ופרשת סוטה... וכן האישה נקראת גפן, שנאמר 'אשתך כגפן פורייה', אמר הקדוש ברוך הוא: אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באישה הריני תופשה ואין לי עוון או שאני מגפפה ואין לי עוון אני נושקה ואין לי עוון, אמר הקדוש ברוך הוא: כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אישה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר... לכך סמך הקדוש ברוך הוא פרשת נזיר לפרשת סוטה שהן דומות זו לזו, וכל מי שנוגע באישה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו" (שמות רבה טז, ב). השבועיים האחרונים לימדונו שהמדרש הזה אינו משל או אלגוריה אלא פשט של ממש. פשט עצוב וכואב.

אם יהיו המאורעות האחרונים קריאת השכמה לקבל על עצמנו את חוקי התורה וסייגיה כחוקי חיים, בתמימות ובלא עורמה והתחכמות, דומני כי תהיה זו תשובה ראויה לדור ראוי.

הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות ומייסד תוכנית רבנן דאגדתא

***

מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת: eshilo777@gmail.com

(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיתקבלו)

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו