עולם חדש של תרופות בדרך
עולם חדש של תרופות בדרך צילום: ISTOCK

מיזם בינלאומי בהובלה ישראלית מבקש להעביר את עולם פיתוח התרופות לעולם הבינה המלאכותית, מה שיזרז ודייק את פיתוח וגילוי התרופות והטיפולים הרפואיים, יחסוך בניסויים בבעלי חיים ויהפוך את עולם התרופות למותאם אישית.

המיזם, Aion Labs שמו, כולל בתוכו שיתוף פעולה של פייזר, טבע, אסטרהזניקה ומרק סרונו בשיתוף AWS (אמאזון), הרשות לחדשנות, קרן IBF ועוד, ובראשו עומד מתי גיל, בעבר סמנכ"ל בכיר ב'טבע', עמו שוחחנו על המהפכה הצפויה בעולם התרופות, במידה ואכן המיזם יתקדם כשורה.

היעד, הוא מסביר, הוא "לקחת את כל עולם גילוי התרופות והתהליך של פיתוח התרופות ולהעביר כמה שיותר ממנו לכלים חישוביים, לבינה מלאכותית". עד כה, הוא מציין עברו טכנולוגיות רבות לעולם זה של בינה מלאכותית, כאשר הבולטת והמוכרת מכולם היא תעשיית הרכב, אך עולם התרופות נותר מאחור.

גיל מציין כי על אף שישראל לא התבלטה כיצרנית כלי רכב משמעותית, והניסיון של 'סוסיתא' מעיד על כך, הרי שבתחום הבינה המלאכותית ניתן לראות כי כלל החברות המובילות בעולם שולחות את אנשיהן לישראל על מנת לבחון טכנולוגיות בינה מלאכותית שתוכלנה להשתלב בכלי הרכב שלהן ולהפוך אותם ליעילים יותר, טובים יותר ומותאמים יותר לדרישותיו וצרכיו של הלקוח. מהלך שכזה הוא מקווה שיקרה בעתיד גם בענף התרופות, כאשר יצרנים מכל העולם יבקשו לשלב את הטכנולוגיות שיפותחו בישראל במוצרים שלהן. "זה עדיין לא קרה בעולם התרופות, אבל זה מתחיל לקרות כבר עכשיו וטוב שממשלת ישראל שמה אותנו כראש חץ בנושא".

העידן הבא של התרופות המותאמות לצרכיו של כל אדם יהיה אחר לחלוטין. תרופות ימנעו הידבקות במחלות עתידיות, הן תהיינה מותאמות לצרכיו ומורכבות מצבו של כל חולה, מה שאין כן היום. בנוסף קצב פיתוח התרופה יהיה מהיר הרבה יותר. "מדובר בתהליך פיתוח שהיום לוקח למעלה מעשר שנים ויותר ממיליארד דולר לכל פיתוח, ורוב הניסיונות נכשלים. אנחנו רוצים לשפר את סיכויי ההצלחה, לדייק את תהליכי הפיתוח, ליעל ולזרז אותן".

גיל מציין כדוגמא לחשיבות מהירות פיתוח התרופות את ההתמודדות עם הקורונה שהצריכה פיוח חיסון באופן מהיר ביותר לנוכח המגיפה המתפרצת.

"אנחנו עובדים עם המדענים של ארבע חברות התרופות המובילות, מבינים את הצרכים וההזדמנויות ופונים לעולם ולישראלים בבקשת הצעה לפתור את האתגר ולתת מענה. הגישו מועמדות עם הצעת המחקר ואם תיבחרו כצוות להקים את הסטרט-אפ שלכם, ניתן לכם את כל הסביבה הכי טובה כולל מימון, כלים וליווי לפתח את הטכנולוגיה שלכם".

בהמשך דבריו מתייחס גיל לבחירה דווקא בישראל כמוקד הפיתוח, והסיבה לכך היא הן פעילותה של רשות החדשנות הישראלית שידעה למקד את תשומת הלב של חברות הענק ביכולת הישראלית לפתח את המיזם, והן יכולותיהם של טאלנטים בעולם הבינה המלאכותית למגנט אליהם את החברות הללו ולשכנע אותן לראות בישראל מקום טוב לפיתוח המהפכה.

באשר לקצב התקדמות המיזם הוא אומר שהיעד הוא ש"בכל שנה נפתח 4-6 סטראטאפים חדשים ומקווים שבתוך 5-10 שנים ישראל תהיה חזק במפה הגלובלית של תעשיית התרופות".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו