עודד רביבי, ראש המועצה המקומית אפרת
עודד רביבי, ראש המועצה המקומית אפרת צילום: ערוץ 7

התפרצות האומיקרון היא מבחן משמעותי לממשלה היא כבר למעלה מחצי שנה ממלאת את תפקידה. עליה היה להיערך לגל הנוכחי.

נתניהו הוביל קו של אקטיביות מול הנגיף, זו הנוכחית בחרה להיות בעיקר פסיבית. עוד מוקדם לבחון את התוצאה הסופית של הפסיביות. אלא שמשבר האמון שעולה מהשטח בין האזרחים לממשלה עלול לעלות לנו ביוקר. חסרים בהירות, הגיון והכרה בנורמות החברתיות של הישראלים.

פעמים רבות כשנשאלתי מה הגורם העיקרי לכך שאפרת מובילה באחוז המתחסנים בקרב הנוער עניתי "שקיפות". פרסמנו את המחקרים, עודדנו לשאול שאלות ובסופו של דבר קראנו להתחסן והנגשנו את החיסונים. כשקראנו לסגור את חדרי המורים, לפני כשבוע בבתי הספר במועצה, היו מי שהתרעמו. כשהסברתי שמורה ממוצע מלמד בארבע כיתות שונות, אם יתגלה כחולה, אותן כיתות יכנסו לבידוד. אבל, מורה מאומת בחדר מורים מאלץ את כל הצוות להכנס לבידוד ובית הספר יושבת.

היו כאלה שתפסו את הראש ושאלו.. "איך לא חשבו על זה קודם". בהגיון דומה פועלים גם בתי החולים שאסרו על ארוחות משותפות לצוותי הרפואה. לקידום החיסונים פעלנו בשקיפות, בהנחיות מגבילות נהגנו בהגיון והסברנו אותו. שני אלה הביאו לשיתוף פעולה של הציבור. אלה בדיוק המרכיבים שחסרים לעת עתה בממשלה הנוכחית מול האומיקרון.

מוקדם מידי לנתח האם הבחירה של ממשלת בנט לפיד ליברמן בפסיביות מול האומיקרון צמצמה פגיעה כלכלית ופגיעה במשק. הם כיום יושבים על ההגה ולגיטימי שיבחרו במדיניות שונה. אולם אלה שביקרו את העובדה שמידי ערב התייצב בנימין נתניהו מול המצלמות שיתף את האזרחים בתמונת המצב, בהערכות ובהחלטות הצפויות לא הבינו כי דווקא פעולות אלה הביאו ליותר מ70% בציות להוראות הסגר בקרב הישראלים. בסקרים כעת עולה כי אחוז המצייתים אם יוטל סגר צפוי לעמוד על   30% בלבד.

ד"ר אורן שפירא מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתנהגות אנושית באונ' תל אביב כתב במאמר כי במחקר שנעשה בקנדה בקרב למעלה מ3600 אנשים וביקש לבדוק מה גרם לאנשים לציית במהלך ההתמודדות עם גלי הקורונה הראשונים עלו שלושה מרכיבים עיקריים. "בהירות: משיבים שחשבו שההנחיות היו ברורות ושהממשלה הסבירה אותם היטב נטו יותר לציית להן." היו כאמור מי שלעגו לתדרוכים בשעה שמונה בערב, אלא שמסתבר שהם כלי חשוב לא רק בהסברה אלא גם בהשגת שיתוף הפעולה. "היגיון פנימי/קוהרנטיות: משיבים שחשבו שההנחיות 'מסתדרות אחת עם השנייה' ולא סותרות נטו יותר לציית להן."

העיתונאי גיא זהר הטמיע אצל כולנו את המושג, "מבולבלים? גם אנחנו". היגיון דורש הסבר, דורש שתהיה הלימה בין התוצאות והמספרים לבין החוקים וההנחיות. הסעיף הנוסף הוא "נורמות חברתיות: משיבים שהאמינו שרוב האנשים האחרים באזור שלהם בקנדה תומכים בהנחיות נטו יותר לציית להן." גם באפרת קל היה לזהות בתי ספר בהם התחסנו הרבה יותר מהר, שכונות שהתחסנו מהר יותר מאחרות ועוד. אין ספק כי זה נובע ועולה מתוך החברה עצמה כמו גם למשל הקפדה או אי הקפדה על מסכות.

מבלי לבקר את ההחלטה על מדיניות הממשלה לבחור בפסיביות אל מול הקורונה נדמה שעיקר הבעיה טמון באי ההכרה בשלושת המרכיבים שמביאים לציות אין בהירות של המצב, המדינה כבר אינה יודעת לומר כמה מאומתים, אינה יודעת לסמן כמה מבודדים. כשמדינה לא בקיאה במספרים היא מאבדת שליטה וחמור מכך אינה יכולה לקבל החלטות מבוססות. על הממשלה לייצר בדחיפות בהירות כלפי הציבור של תמונת המצב בישראל. במקביל על מקבלי ההחלטות לשבת יחד ולייצר הנחיות שיש בהם הלימה זו לזו ושיש בהן הגיון. אם מחליטים לקצר בידודים, חשוב להסביר למה. אם מבקשים להסתמך על בדיקות אנטיגן על אף הקשיים, ראוי שהציבור יקבל הסברים.

כשאין הגיון אין רצון להקשיב. יישור קו יכול לסייע בבניית הגיון משותף לממשלה ולציבור שממנו היא מצפה לשיתוף פעולה. גם בשיקול הנורמות החברתיות צריך לעשות חושבים, בחינה של התקהלויות, מה הן גזרות שהציבור יכול או לא יכול לעמוד בהן? כיצד מעודדים את הציבור ללכת להתחסן, לעטות מסיכה.. לבחור בהתנהלות נכונה מול ההתפרצות? תחום ההסברה לוקה בחסר ואינו מצליח לייצר נורמה של מסכה, ריחוק, אחריות. אם תתגייס הממשלה להטמעת הנורמות היא תראה יותר הענות.

נתוני הצבא על כמות החולים והמבודדים, החשש שלא יוכל למלא את המשימות והחשש מפני קריסת מערכות חיוניות אחרות מעורר דאגה, שכן שם עיקר מבחנה של הממשלה, ברציפות התפקודית. לשנות מדיניות ,מותר .אבל השינוי מחייב פעולות נוספות. אחרת רגע אחרי האומיקרון נמצא מדינה שבה האזרחים כבר לא מאמינים לממשלה. הנר דולק, עוד אפשר לתקן.

עודד רביבי הוא ראש מועצת אפרת ומנטור לראשי ערים בשלטון המקומי

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו