דיכאון, אילוסטרציה
דיכאון, אילוסטרציה צילום: iStock

מחקר חדש של מכבי שירותי בריאות ומכון קיי.איי (KI) בדק אבחנות ושימוש בתרופות פסיכיאטריות בקרב בני הנוער בישראל במהלך מגיפת הקורונה והשווה לתקופה שלפני פרוץ המגיפה.

הממצאים הראו עלייה ניכרת באבחנות בריאות הנפש ובצריכת סוגים שונים של תרופות פסיכיאטריות בתקופת הקורונה בהשוואה לתקופה שלפניה. בין השאר נרשמה עלייה של 55% באבחנות של הפרעות אכילה, עלייה של 38% באבחנות של דיכאון ועליה של 33% באבחנות חרדה. כמו כן נצפתה עלייה של 28% במתן תרופות אנטיפסיכוטיות לבני ובנות הנוער.

עוד נמצא במחקר כי רוב העלייה באבחונים נראית בקרב מתבגרות בנות: עלייה של 68% באבחנת דכאון, עלייה של 67% באבחנת הפרעות אכילה, עלייה של 42% באבחנת חרדה ועלייה של 29% באבחנות הקשורות במצבי דחק במהלך תקופת הקורונה.

במחקר בוצע ניתוח נתונים של מעל ל-200,000 רשומות רפואיות של בני נוער בגילאי 12-17.

"במחקר זה לא נבדקו כל האבחנות הפסיכיאטריות ואינו כולל את מערך בריאות הנפש הפרטי והאמבולטורי. על כן לא ניתן לשלול תופעות שלא נמדדו כאן ודורשות התבוננות והתייחסות מתאימה", מסבירה ד"ר שירה גרינפלד, מנהלת מחלקת מדיקל אינפורמטיקס במכבי.

ד"ר גלעד בודנהיימר ראש תחום בריאות הנפש במכבי שירותי בריאות: "הממצאים המדאיגים מצביעים שוב על הצורך בהיערכות לאומית לא רק כנגד המגיפה, אלא גם כנגד השפעותיה הנפשיות. הממצאים מדגישים את הצורך בתקצוב של תכנית לאומית עם תקציבים ייעודיים לטובת התמודדות ומענה למצב הנפשי של הילדים והנוער בישראל. על התכנית להתמקד בטיפול מונע, ובשילוב זרועות של החינוך, הרווחה, וכמובן הבריאות בטיפול בנוער ובמשפחתו בקהילה".

ד"ר פיני עקיבא, מנכ"ל מכון קיי.איי: "המחקר שביצענו מדגיש את הצורך לכלול את נושא בריאות הנפש של בני הנוער בארץ כחלק מהדיון העוסק בהתמודדות עם משבר הקורונה, ויכול לעזור לגורמים השונים למקד את הסיוע בקבוצות בהן הפגיעה גבוהה במיוחד".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו