קידוש בכיכר
קידוש בכיכר צילום: שייע דייטש


א. לִיבֶּע אִידִישֶׁע קִינְדֶערְלִיךְ


'חמין במוצאי שבת - מלוגמא' נפסק בשו"ע. ואם לגוף צלחת מרק חמה או כוס תה רותח יעשו טוב, הרי שגם לנפש מגיעה מנה חמה. כך מצאתי את עצמי במוצאי-שבת-קודש שחלף, לאחר שבת מלאת חוויות בכפר 'אור אבנר' ליד ז'יטומיר, יוצא לכיוון העיר 'ברדיטשוב' הסמוכה. הצטרפתי אל המשפיע החסידי הרב ישראל הומינר, המגיע בכל שנה בתקופה זו למסע תפילות בקברי צדיקים במערב אוקראינה, בראש קבוצת מקורבים בשם 'בני היכלא'.

הקור היה עז ביותר, ודברי התורה והחסידות שלו בתוך האוהל רוממו את הנפש ופתחו את הלב, לאמירת פרקי התהלים של כל המשתתפים במקום קדוש זה בהתעוררות מיוחדת, עד לתפילה המיוחסת לרבי לוי יצחק סניגורן של ישראל הנאמרת בכל מוצאי שבת 'גאט פון אברהם', בה הוא מתאר אותנו כ'בני ישראל אהוביך'.

ביציאה, פגשתי את רב העיר ושליח הרבי במקום הרב משה טאלר, המשקיע כוחות רבים לבניית האוהל וגישה נוחה, וכל השירותים הנדרשים לאלפי המתפללים הפוקדים את המקום במשך כל השנה.

בסעודת מלוה מלכה בביתו עם משפחתו היקרה, גם הגוף קיבל את החמין שלו לצד סיפורי צדיקים ושירים חסידיים נפלאים.

ב. הסבתא שהתגלתה

את שם העיר צ'נסטחובה לא שמעתי מעודי, עד לבוקרו של יום שני השבוע, עת הוצרכתי לעזרה מסוימת, אותה יכולתי לקבל בעיר זו הנמצאת בדרום-מערב פולין. 'אנו נוסעים לקרקוב, נצטופף ברכב ונעבור דרך המקום שאתה רוצה להגיע אליו', אמר לי האברך הצעיר והנמרץ. נסענו כברת דרך, פאתי העיר נראו מקרוב, והנה מסיט הנהג את רכבו לדרך לא דרך, ואנו מוצאים את עצמנו בשערי בית עלמין יהודי עתיק יומין. 'כאן נמצא ציונו של הצדיק המוכר בכינוי ה'שפתי צדיק', שהיה מגדולי האדמו"רים בפולין, ואנו רוצים להתפלל על קברו' הסבירו לי.

הצטרפתי לביקור בו ראיתי עצים גבוהים, חלקם קרסו ונשברו ובדרך ניפצו מצבות עתיקות, שלג דק, קור מקפיא ודממת שקט של מאות ואולי אלפי קברים. בצד נמצא קבר אחים גדול עם כיתוב, המספר על עשרות אלפי קדושים יהודים שנטבחו בעיר בידי הנאצים ימ"ש.

הרב שמעון גודלברג הוא מבכירי עיריית בית שמש, והוא חקר ומצא כי סבתו נקברה בבית עלמין זה. יחד עם שאר בני משפחתו הם יצאו לחיפוש, ואני מפקפק באפשרות למצוא את האבידה. אך הנה קרה הבלתי ייאמן, ולאחר 84 שנה מאז נפטרה סבתו של ידידי, בדיוק בחודש זה, התגלתה מצבתה! בקבוקי מים הובאו מהרכב הגדול, המצבה נשטפה, הוחזרה על מקומה במאמצים משותפים, והצאצאים נעמדו להתפלל במקום, שלפי הידוע להם, מאז השואה אף אחד לא ביקר פה.

'שלום עליכם' פנה אליי המבוגר שבחבורה הרב נח גולדברג. 'עליכם השלום מורי ורבי' עניתי לו. וכששנינו מופתעים מכל ההשגחה הפרטית שחווינו במקום, הזכרתי לו שהוא היה המחנך שלי בילדותי בחיידר בירושלים...
נפרדתי בשלום ממנו, מבנו היקר איש חסד יקר ומסור ר' נחום ומכל משפחת גודלברג, מחשובי חסידי לעלוב, הידועים באהבת ישראל המיוחדת שלהם.

ג. מסע הרכבות
לודז', לובלין, פיסאצ'נה, סוכצ'וב, וורקא - הם חלק מהשמות שאני קורא תוך כדי נהיגה מעל גבי השלטים שבכבישים הרחבים ברחבי פולין. עדות אילמת לערים בהן חיו ופעלו גדולי האדמו"רים, עם מאות אלפי יהודים, שנטבחו בשואה על קידוש השם, מתוך למעלה משלשה מיליון יהודי פולין הי"ד.

שעת ערב, ואני עושה את דרכי לעיירת פשיסחה. זו הפעם הראשונה שלי על אדמת פולין, ואני משתוקק להתפלל על קברו של הצדיק רבי יעקב יצחק רבינוביץ, המכונה 'היהודי הקדוש', צדיק מפורסם שממנו יצאו והשתלשלו חסידויות רבות. אני צאצא שלו מצד אבי, אמי וחמי - שלוש פעמים. זכות מיוחדת.

בדרך לוורשה הבירה, אני עובר קרוב לעיירת 'אוטווצק', בה התקיימה ישיבת תומכי תמימים על-ידי הרבי הריי"צ, עם מאות תלמידים, בהצלחה רבה ומיוחדת, עד לשואה הארורה.

ליל יו"ד שבט, אני מסתופף בהתוועדות חסידית בבית חב"ד במרכז העיר ורשה, וכולי אוזן לדבריו של השליח הרב שלום בער סטמבלר, החולק עם המשתתפים המגוונים דברי חסידות, סיפורים ותובנות, ובין לבין מנגנים יחד ניגונים חסידיים.

המקום שוקק חיים במשך כל היום, עם מנייני תפילות, שיעורים, ועזרה גשמית ורוחנית לתיירים הרבים הפוקדים את המקום, שנהנים מכוס קפה חם, לצד ספרייה עשירה וקבלת פנים חמה ולבבית לכל אחד באשר הוא.
'היהודי שאתה רואה כאן בקצה השולחן, גר בעיר לודז', והוא מגיע לכאן ברכבת בכל יום שני, חמישי וראש חודש, בכדי לשמוע קריאת התורה', מספר לי הרב סטמבלר בסיום ההתוועדות.

בדרך לאכסניה, מטרים ספורים מבית חב"ד, אני עוצר ליד ה'אומשלגפלץ' - כיכר השילוח, ממנו נשלחו ברכבות משא למעלה מ-300,000 יהודים מהגטו המקומי, אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. 'ארץ אל תכסי דמם' - זועקות המילים מעל הקיר המנציח את הטרגדיה שקרתה כאן לעמנו, בהם גם מבני משפחתי היקרה, ה' ייקום דמם!

ולתמונת השבוע: קידוש בכיכר
הלצה ירושלמית עתיקה מספרת, על יהודי שיצא מירושלים ומצא את עצמו ב'מוצא' הסמוכה, ואמר לעצמו: 'הגעתי למוצא ולא אמשיך כבר למירון?' נסעתי לאוקראינה, ובמוצאי שבת נזכרתי שביום ראשון חל היארצייט של רבי דוד מלעלוב מייסד חסידות לעלוב. וכך אמרתי לעצמי: אם כבר אני פה, אנסה להמשיך לפולין הסמוכה יחסית, להשתתף בהילולת הצדיק שאשתי תחי' זכתה להימנות על צאצאיו.

מצאתי את עצמי לצדם של מאות חסידים ואורחים שבאו מארץ ישראל ומקומות שונים באירופה, פגשתי בני משפחה וידידים רבים, התפילות היו מרגשות, ואף הוזמנתי לעלות לבימת האדמו"ר מלעלוב - ממשיך דרכו, שמסר ברכה מיוחדת לכל יהודי רוסיה.

לאחר תפילת ערבית, יצאו כל המשתתפים לכיכר הסמוכה לאמירת קידוש לבנה. 'כל שנה, כשמזג האוויר מתאפשר ורואים את הירח, יוצאים בהליכה רגלית לכאן לאמירת הברכה. בכיכר זו, נרצחו כל יהודי העיירה בקיץ לפני 83 שנה', הסביר לי אחד החסידים במקום.

הלב רעד מהתרגשות, הידיים קפאו מהקור, הוצאתי את הטלפון ותיעדתי את המחזה שאותי ריגש יותר מכל.

גוט שבת!
שייע

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו