שלמה באום
שלמה באום צילום: באדיבות משה לשם

ביום שישי האחרון נערכה בבית הקברות על הר המנוחות אזכרה לשלמה באום ז"ל שנפטר לפני 23 שנים. רוח קרה נשבה והשמיים זלגו ...

שלמה, חברי הטוב, היה לוחם נועז ואוהב ארץ ישראל ללא פשרות. קצרה היריעה מלתאר את כל פעילותו וחייו.

הוא נולד בכפר יחזקאל ,שבעמק יזרעאל, ב- ג' בתמוז תרפ"ח (21.6.1928 ).

שלמה קיבל בבית חינוך ציוני ובטחוני עמוק .אהבת ארץ ישראל והציונות בנפשו והעבודה בשדות העמק חישלה את גופו.

אביו דויד שהיה ממייסדי הישוב ו"מוכתר" הכפר ,העניק לבנו בן ה-8 מתנת יום הולדת , אקדח. שלמה התגייס ל"הגנה" ובמלחמת השחרור נלחם בצפון הארץ. אחרי המלחמה המשיך ושירת כקצין בסיירת גולני , שם הכיר את אריק שרון.

באותה תקופה צה"ל נקלע למשבר קשה ,אבדה נורמת הדבקות במשימה ,פעולות צה"ל נכשלו ונוצר מצב של נחיתות פסיכולוגית ,שהובילה לאובדן האמון ביכולתו של צה"ל.

ב1953 ,הוקמה יחידת 101 ,על ידי אריק שרון ושלמה באום. הייתה זו יחידת קומנדו קטנה ,הלוחמים אומנו על ידי סגן מפקד היחידה שלמה שהכין גם את תורת הלחימה . פעולות יחידה 101 התפרסמו בתעוזה ובנחישות והעלו את מורל צה"ל.

לאחר כחצי שנה פורקה היחידה והשתלבה בגדוד הצנחנים 890 שמפקדו היה אריק שרון ושלמה באום התמנה כמפקד פלוגה.

שלמה באום אהב ספרי מלחמה והיסטוריה צבאית , הצטיין בחשיבה אופרטיבית ואסטרטגית ,תוך התבססות על לקחי מלחמות של צבאות זרים ויכולת ניבוי של שדה הקרב העתידי.

שלמה נקלע לויכוח עמוק עם אריק שרון לגבי היעוד והמשך הדרך של הצנחנים. שלמה שלא חשש להביע דעתו בכל מעמד , שאף להקים חטיבת קומנדו שתוכל לתקוף יעדים אסטרטגים בעומק שטח האויב ולסייע להכרעה בשדה הקרב המודרני. שרון חלק על דעתו מנימוקיו ושלמה עזב את צה"ל .(כ-50 שנה מאוחר יותר, הרמטכ"ל כוכבי בחר בתפיסה דומה לתפיסתו של שלמה והקים את חטיבת הקומנדו ).

שלמה חזר לכפר, לתקופה קצרה. הוא נלחם במלחמת "קדש" . והתיישב בבית על הגבול הירדני באבו-תור.

למרות התקף לב שעבר, הצטרף לאוגדת הפלדה של האלוף ישראל טל והיה קצין המבצעים שלו במלחמת "ששת הימים" . הקשר ביניהם המשיך שנים רבות וישראל טל היה מבאי ביתו.

ישראל טל ביקש משלמה להתגייס לקבע ,לפקד על סיירת חטיבה 7 ולהפוך אותה ליחידת קומנדו משוריינת. בגיל 40 (!) פיקד שלמה על הסיירת והשתתף בפשיטה המשוריינת בחוף מפרץ סואץ, ב1969.

ב1970 נקרא על ידי אריק שרון שהיה אז אלוף פיקוד הדרום לסייע במיגור הטרור בעזה, שלמה נרתם למשימה ויזם את הקמת יחידת "רימון" בפיקודו של מאיר דגן ז"ל (לימים ראש המוסד). יחד חיסלו את הטרור ברצועת עזה לשנים רבות.

במלחמת יום הכיפורים שרת כמג"ד במרחב שלמה (שארם א-שייח) במשימת הגנה כנגד חוליות קומנדו מצרי.

כאוהב ארץ ישראל יצא נגד הסכמי אוסלו והקמת מדינה פלסטינית , לדבריו הסכנה של מדינה פלסטינית למדינת ישראל וליהודים היא גדולה יותר מהסכנה בהתמודדות עם צבאות ערב.

ב1994 נפגשתי לראשונה לשיחה עם שלמה ואליקים העצני שהובילה להקמת עמותת "שנית גמלא לא תיפול". מאותו רגע לא נפרדו דרכנו . אני עזבתי את כל עיסוקי הפרטיים ונרתמתי למאבק. שלמה הפך לאחי הבכור.

בילינו לילות וימים בגולן בשיחות עם תושבי ישובים על דרכי מאבק במקרה של תכנית עקירה. הפקנו כרזות וסטיקרים " אני עם הגולן" במאות אלפים והגולן התנחל בלב העם. שלמה למרות מצב בריאותו לא ויתר, נסענו יחד אלפי קילומטרים בהם קיימנו שיחות נפש רבות, צברנו יותר שעות יחד מאשר עם משפחותינו.

יחד שידרנו בערוץ 7 מדי שבוע ,פינה קבועה שהפכה אבן שואבת לאלפי מתנדבים למאבק נגד הסכמי אוסלו .הקמנו יחד עם ארגונים נוספים את ה"מטה המשותף" גייסנו פעילים בכל רחבי הארץ, קיימנו שיחות ועצרות, השתתפנו בהפגנות בכל רחבי הארץ. שלמה לא ויתר , בלילות בהם טיפסנו על גבעות ביהודה ושומרון עם צעירים שמעתי את חריקת נשימותיו, אבל הוא לא ויתר. נפגשנו עם אישיי ציבור ופוליטיקאים ושלמה בלשונו הרהוטה והישירה הבהיר והסביר את עמדתנו.

לחיזוק הנפש היינו נפגשים עם הרב אברהם שפירא זצ"ל ב"מרכז הרב", בפגישתנו הראשונה ,כאשר אחד המשמשים העיר שאנחנו ללא כיפה, הרים הרב את עיניו הטובות ואמר:

"על ראשם של שלמה ומשה פרושה כיפת ארץ ישראל". יום אחד הוא קרס , ולא שב יותר לאיתנו. יהי זכרו ברוך.