צוריאל רובינס
צוריאל רובינס צילום: באדיבות המצולם

"בלי בית ספר הילדים יתפרקו", "המגיפה האמיתית היא כשאין לימודים ואז מגיעות התופעות של דיכאונות, ניסיונות אובדנות, סמים ואלכוהול", "חוסר אחריות חינוכי להשאיר ילדים בלי מסגרת חינוכית כשההורים שלהם בעבודה".

כך נשמעים רבים מהתומכים בהשארת בתי הספר פתוחים בימים אלו. והאמת? יש הרבה צדק בטענות האלה. הרבה היגיון. אבל אם ההיגיון הזה נכון אז הוא קיים לא רק בשיאו של הגל החמישי. הוא קיים תמיד.

לא זוכר את אותם קולות קוראים לביטול חופשת חנוכה לפני חודשיים בגלל המחירים החינוכיים והנפשיים. לא זוכר הצעות להקטנה משמעותית של החופש הגדול.

מה שאני כן זוכר זה את אותו משרד החינוך ואת אותם ארגוני המורים שעכשיו מתעקשים על השארת מערכת החינוך פתוחה לשבוע אחד של מגיפה אך במקביל קוראים לסגירת בתי הספר בימי שישי לאורך כל השנה על אף המחירים החינוכיים והנפשיים של מה שיקרה בפארקים ובמועדונים בימי חמישי בלילה.

למערכת החינוך יש תפקיד קריטי במוגנות הנוער. ולכן כדאי שנדבר על מספר ימי הלימוד שיש בכל השנה ולא רק על שבוע אחד בינואר שבו גם ככה מגיעים מעט מאוד תלמידים.

צוותי המורים מאוד מסורים ומאוד אחראיים לאורך כל השנה כולה. הם עובדים קשה מאוד וימי החופש מגיעים להם בזכות ולא בחסד. אבל כרגע הם במציאות מאוד מורכבת כי לקניון או איצטדיון כדורגל יש בחירה אם להגיע או לא, אבל כשהמדינה מורה להשאיר בית ספר פתוח היא בעצם מארגנת התקהלות המונית יזומה.

הנזק החינוכי של שבוע חופשה בימים אלו הוא קטן יותר מהנזק של התקופה שבין ה 20 ל 30 ביוני. אז למה לא להחליף ביניהם?

צוריאל רובינס הוא מנהל תיכון "מקיף אמי"ת" בבאר שבע