מתן כהנא
מתן כהנא צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לכבוד השר לענייני דתות מר מתן כהנא הי"ו

"כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ"

ה' עמך!

כזכור לך, נפגשנו בכנסת לפני כשנה וקיימנו שיחה ישירה ופתוחה בהצעותיי לקידום סוגיות שונות בנושאי "דת ומדינה".

בהמשך לשיחתנו נפגשתי עם רבנים ואנשי ציבור שעמדתם בסוגיות אלה חשובה בעיני רבים בציבור שלנו. אציין כי לא עלה בידיי לפגוש את הרב שלדבריך אתה מתייעץ איתו, על אף שניסיתי לקבוע אתו פגישות בנושא.

ביום כ"ז אב תשפ"א ניסיתי לקבוע פגישה איתך ולא עלתה בידי.

כמתבונן מהצד על התנהלותך הציבורית מאז כניסתך לתפקידך כשר, נראה שזו מונעת מעמדה לפיה 'הכול פוליטיקה של חלוקה בין דתיים לאומיים לחרדים'. לטעמי אין טעות גדולה מזו.

ראיתי לנכון לפנות אליך במכתב גלוי זה כיון שקצה נפשי בהתנהלות הציבורית כיום בנושא דת ומדינה. נראה שהתורה הפכה קרדום לחפור בה וכדי בזיון וקצף. זהו החטא הקדמון של ציבורנו, וזו הרפורמה האמתית שיש להתחיל בה, כפי שנימקתי בפגישתנו. לטענתי זו השבת וטענת שהאשם מוטל לפתחם של הרבנים שאינם מצליחים להתאחד, ובפרט רבני ישיבה מסוימת שנקבת בשמה.

לאחר בירור מעמיק בנושא התחזקתי בדעתי שלא זו הסיבה לחוסר האחדות בין הרבנים, אלא העובדה שהרבנים אינם מתקבלים בציבור הדתי-לאומי כסמכות מכרעת לפסיקת הלכה. התוצאה העולה מכך היא שרבנים רואים את תפקידם לכל היותר כרועים רוחניים או משמיעי דעת תורה ולא מעבר לכך.

לדעתי אם יוגדרו נכון השאלות שיוצגו לרבנים ויהיה ברור שמדובר בבירור הלכתי למעשה, יפנו מעצמם את מקומם כל אותם שאינם ראויים לפסוק הלכה, ובכך ניתן יהיה לקיים דיון מהותי ומעמיק מתוך אחדות אמתית.

דוגמה בולטת ועכשווית לדבריי ניתן למצוא בדיון המתקיים בימים אלה בסוגיית מתווה הגיור.

ברור לכל שמדובר בנושא הלכתי מובהק וככזה עליו להיות נדון בתוך בית המדרש פנימה על ידי בעלי ידע וניסיון בנושא. לא אנקוב כאן בשמות, אך מקריאה של לא מעט ממה שכתבו רבנים על הנושא עולה שהדברים נכתבו מתוך חוסר ידע או פרשנות מוטעית של ההלכה או של המציאות בחלק מהדברים שנכתבו. זאת מבלי לפגוע בכבודם או לזלזל בהם, כמובן.

כמי שבעברו שנים רבות כדיין ואב בית דין במספר בתי דין ברחבי הארץ אני סבור שבית דין לגיור שיפעל על פי החוק המוצע כעת יהיה נעדר סמכות הלכתית של ממש וממילא גיוריו יהיו בטלים ויחשבו כגיור רפורמי. אבאר דברי:

בשו"ע הלכות גרים (סימן רס"ח סעיף ג') כתוב "כל ענייני הגר בין להודיע המצוות לקבלם בין המילה בין הטבילה צריך שיהיו בג' הכשרים לדון וביום... חוץ מקבלת המצוות שמעכבת אם אינה ביום ובשלשה...". בשו"ע חושן משפט מבואר מי הכשר לדון. יוחד לכך סעיף מיוחד (חו"מ סימן ח' סעיף א'): "כל המעמיד דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה ואינו ראוי להיות דיין, אעפ"י שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי זה שהעמידו עובר בלא תעשה". ממשיך הרמ"א וכותב כי "אסור למנות עם הארץ דיין על סמך שישאל כל פעם לחכם..." (אולי השו"ע מתכוון לדברים שכתב אחד הרבנים התומך בעמדתך, שהוא ייתן "גיבוי הלכתי" לבתי הדין...).

העולה מהאמור הוא שהמגייר בניגוד לדעת רוב הרבנים העוסקים בגיור, אם אינו ברמה ההלכתית והמוסרית של הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל, יש לבדוק אם אינו כמגיס ליבו בהוראה הבונה במה לעצמו ונכנס בגדר "דיין שאינו הגון" וגיוריו אינם ברי תוקף הלכתי.

אין בדעתי לפגוע חלילה באופן אישי באדם כזה או אחר, אך ודאי שלא ניתן לקבוע שכל רב עיר, ראש ישיבת הסדר ואפילו מי שמכהן כיום כדיין גיור בבתי הדין לגיור, מצוי בוודאות תחת הגדרת "דיין הגון", ויש צורך לבדוק כל מתגייר אם הוא יהודי או ספק יהודי. אדגיש שדברי אמורים גם אם הרבנות הראשית תקבל עליה את האחריות ההלכתית לגיור.

על מנת לסלק כל ספק באשר לעמדתי אודות הציבור ה"חרדי" אבהיר: אין מחלוקת במחויבות הפרט לשאת עליו את עולה של תורה. המחלוקת בין שני הציבורים היא במישור הציבורי: רוב רבני הציונות סוברים שצריך לקבל "עול מלכות ועול דרך ארץ" כחלק מאתחלתא דגאולה (ובהקשר זה יש כמובן מחלוקת לש"ש על מובנו של המושג), אך זאת מתוך תורה, כפי שלימדונו כל רבותינו מהרב צבי יהודה עד הרב סולוביציק דרך הרה"ג שפירא והרב עמיטל, כולם זצ"ל. קיימת גם דעה לפיה על חכמי התורה להתיישר במוצהר עם חוקי המדינה\בג"ץ\דעת הקהל וכו'.

לצערי נראה שבציבור הדתי-לאומי אין כיום קבלת 'עול תורה' במשמעות של קבלת דברי חכמי ההלכה כעמדה מחייבת (ברוב הציבור החרדי יש לפחות מראית עין של קבלה שכזו...). אני מקווה שאנו נמצאים היום בשיאו ובסופו של תהליך הדורש ניסוח מחדש של כללי ההתנהגות במישור הפנימי של הנהגת הציבור הדתי-לאומי (ממש רפורמה...), ומשם להגיע לעמדת הנהגה מתוך אמיתה של תורה. אינני מקבל את שיטת "הגדולים" המקובלת בציבור החרדי כיון שהמסגרת שבה יש לקבל החלטות לכתחילה בהלכה היא ע"י מו"מ והכרעה בדעת רוב . היום כשאנו חיים בארץ ישראל אין צורך אמיתי להתנהל בהתכתבות ואיני רואה סיבה אמיתית בשלב זה שלא לשנות מלבד שמרנות.

לאור האמור לעיל חשבתי שזה הזמן הנכון להקים פורום תורני בעל שיעור קומה, ידע וניסיון, דרך "כולל פסגות" שיצאו ממנו כבר שמונה דיינים מכהנים בבתי הדין הרבניים שיעסוק בנושא רפורמת הגיור לפי ההלכה ויכריע בו. צורך זה מתחזק מכך שהרב בניהו ברונר שליט"א אמור לעמוד בראש מערך הגיור. כמי שלמד יחד עם הרב ברונר בכולל הנ"ל אני משוכנע שמדובר בתלמיד חכמים ראוי שדבריו נובעים מהיכרות והעמקה בסוגיית הגיור, שלא כרבים מהמחווים דעה מבלי להכיר את הסוגיה לעומקה ולאמיתתה.

עד כה קיימתי שיחות עם ראשי כולל פסגות, בו כאמור למדנו יחד עם הרב ברונר, על רעיון הקמת הפורום והם ניאותו להקמתו של פורום סגור של אברכי ובוגרי הכולל שידונו בנושא הרגיש בחשאיות המתבקשת. לדעתי נכון להרחיב את מסגרת הבירור ולהזמין לפורום גם את אותם שהביעו עמדתם התומכת ברפורמה.

ברור לי שכשר הממונה לא תהיה מחויב למסקנותיו ההלכתיות-תורניות של הפורום, אך בשמיעת קולו של הפורום תוזם התחושה שאתה נועץ רק ברבנים התומכים ממילא בעמדותיך.

אשמח לשמוע עמדתך בנושא זה בכל דרך שתבחר לנכון.

בכבוד,

ישעיהו יהודה גליק

אב"ד פתח תקווה ואריאל (בדימוס)