עו"ד שלום וסרטייל
עו"ד שלום וסרטייל צילום: דוברות ציפחה

'וישמע יתרו' - פרשתנו שזורה בחשיבות השמיעה, הכוללת גם יכולת סינון מרעשי רקע, כך שתתאפשר התרכזות בעיקר.

זהו אתגר הקשב במוח האדם שנעשה קשה ומאתגר ככל שמתרבים הרעשים, עד שקיים צורך במערכת ניקויים, מעין פילטר הקיים באדם שמאפשר כשהרעשים ברקע סבירים, להתרכז בדיבור העיקרי בו הוא מעוניין, ובימינו גם על ידי מכשור כאזניות המנטרלות רעשי רקע. תחילת הפרשה, שמיעת האדם, 'וישמע יתרו'. אחר-כך שמיעת הדיינים ויכולת המנהיג לשמוע עצה מאחר, והמשכה בשמיעת העם.

שמיעת האדם - אומר המדרש: 'יש שמע והפסיד, ויש שמע ונשכר, '...שמעו עמים ירגזון', פחדו והפסידו, אבל יתרו שמע ונשכר, שהיה כומר לעבודה זרה ובא ונדבק במשה, ונכנס תחת כנפי השכינה'.

ליתרו יכולת לשמוע את העיקר, ומתוכו לסנן את עיקר העיקרים ולהסיק מסקנה. המדרש שואל: 'מה שמועה שמע ובא'? בוודאי שמע שמועות הרבה, אך מהי השמועה אותה דלה מבליל השמועות שהחזירה אותו לחיק ישראל? נחלקו בכך רבותינו: רבי יהושע אומר: "מלחמת עמלק שמע ובא". סיפר רב אריה לוין לאלוף אריאל שרון בעת שהאחרון ביקרו בערוב ימיו, שהתפעלות יתרו הייתה מעם עבדים שלפתע קם ומשיב מלחמה שערה כנגד משעבדיהם המצרים. רבי אליעזר המודעי אומר: 'מתן-תורה שמע ובא'. הבין יתרו שאין מקריות בעולם.

רבי אלעזר אומר: 'קריעת ים-סוף שמע ובא'. הבין יתרו שיש ותפקידו של אדם להחריש ולהתבונן כעבד הנתון לחסדי אדוניו. 'ה' ילחם לכם ואתם תחרישון'. ואולי שלשתם כאחד לימדוהו  'את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, כי הוציא ה' את ישראל ממצרים'. ומסקנתו, 'עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים'. שמיעתו העמוקה הביאה אותו להבנה כי יש בורא עולם, האחראי הן על מידת הדין- 'אלקים', והן על מידת הרחמים- ה', לא לפני שסקר ובדק את כל הדתות ורק לאחר מכן הגיע למסקנתו זו. 'ויחד יתרו'- לשון חידוד, שחידד שמיעתו כדי להבין את גודל השמועה וגודל המאורע. לעומתו, 'שמעו עמים ירגזון'. העמים שמעו את אותן השמועות, אך לא היה להם 'לב שומע', ולכן שמיעתם הביאה אותם לידי רוגז ופחד, 'חיל אחז יושבי פלשת'.

שמיעת הדיינים והמנהיג- יתרו, שהצטיין בחוש השמיעה שלו, זכה להוסיף פרשה בתורה,  פרשת מינוי הדיינים. בכך זכה לייעץ לגדול הדיינים, משה-רבנו, עצה טובה בהקמת בתי-הדין וסדרי-הדין. ומתאים הדבר למידתו זו, שכן עיקר תפקידו של דיין הוא לשמוע את שני הצדדים, לשמוע את העדים, לדרוש ולחקור – פעולות המצריכות דרגת שמיעה גבוהה במיוחד באופן שיוכלו לחדד את השמיעה ולהחליט מי דובר אמת ומי לאו, וכך  לפסוק דין אמת. ובכך, להיות שותפים לבורא עולם במעשה בראשית.

שמיעת העם בקבלת התורה- חמישה שלבים הביאו את עם-ישראל ליכולת שמיעה כה מיוחדת וחד פעמית במעמד נשגב זה של מעמד הר סיני, שממנה יונקים כל הדורות עד עצם היום הזה:

א. שמיעה טכנית-  במעמד הר-סיני נתרפאו כל בעלי המומים. אומר המכילתא: 'במעמד הר סיני לא היו חרשים בבני ישראל'. אחדות ושלמות - בגוף ובנפש.

ב. דממה מוחלטת-  הסרת כל רעשי הרקע. וכדברי חז"ל: 'רצה הקב"ה שהכל יכירו וידעו שהוא ברוך הוא... מה עשה? כשנתן את התורה - הדמים את כל העולם כולו והשתיק עליונים ותחתונים, ולא היה מהלך בכל חללו של עולם אלא קולו בלבד. ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, שרפים לא אמרו 'קדוש, קדוש קדוש', הים לא נזדעזע, הבריות לא דיברו, אלא כל העולם כולו דומם שותק ומחריש, ויצא הקול: 'אנכי ה' אלקיך'.

ג. אחדות ישראל - התורה ניתנה כשהעם עומד מאוחד סביב ההר, ללא 'מזרח'. הכל שווים בפני ה', והכל מאוחדים. 'ויחן ישראל' –'כאיש אחד בלב אחד'.

ד. שלשת ימי הגבלה - בהעדר הכנה ורוגע קשה להתרכז ולשמוע כהלכה, דוגמת: 'ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה'. לכן ציוה ה' את בני-ישראל קודם מתן-תורה, 'היו נכונים לשלשת ימים', ימים של הכנה, כוונה ומוכנות לקבלת דבר ה'.

ה. קול ה' - לאחר כל ההכנות, מופר באחת השקט על ידי קול אחד ויחיד ההולך מקצה העולם ועד קצהו, 'קול שופר הולך וחזק מאוד'. קול אדיר המרכז את כל העם במקום התגלות השכינה. רק אז בקע קול ה' בכח, קול ה' בהדר - 'אנכי ה' אלקיך'. רק קול ה' נשמע ולא שום קול אחר על פני תבל כולה. כך הגיעו לשמיעה במדרגה של'כל העם רואים את הקולות',  "רואים את הנשמע ושומעים את הנראה". אומר בעל נפש-החיים: מתוך ההתרוממות העליונה וההתקשרות אל האלקים, הוסרו המחיצות שבין החושים וזכו לראות את הקולות.

'משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע'... התורה נמסרה מפי מוסר השמועה הראשון – משה-רבנו, שקיבלה מאת הבורא בהר סיני, עד ימינו אנו. על מנת להעביר את התורה מדור לדור, לא די בהעברת מאגרי מידע, יש צורך במעתיקי שמועה ויש הכרח בתלמידים מקשיבים בעלי לב שומע.

עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל