ועדת סל התרופות הכריעה היום (רביעי) כי המדינה תממן ניתוח לשינוי קול לטרנסג'נדרים, על חשבון מימון תרופות אחרות.
על פי הדיווח של העיתונאית ענבר טויזר, ההחלטה להפנות תקציב מסל הבריאות למימון הניתוח הייתה שנויה במחלוקת.
אחת מחברות הוועדה אמרה: "כשחותכים החוצה דברים מצילי חיים כמו טיפול לסרטן אולי זה לא צריך להיות בראש סדר העדיפויות". חבר אחר בוועדה ענה לה: "אחרי המהפך שהם עברו זו חובתנו".
יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הגיב "תודה רבה לנפתלי בנט, איילת שקד, מתן כהנא, ניר אורבך ועידית סילמן, שהקימו ממשלת שינוי וריפוי ש'שמה הכל בצד', גם את חולי הסרטן, ומקדמת רק 'נושאים שלא נמצאים במחלוקת' כמו מימון מסל התרופות של טיפולים לשינוי קול לטרנסד'נדרים... כשהולכים לאיבוד בדרך כבר אין גבול לטרלול".
בתוך כך, מכשיר המינימד (MiniMed 780G) שביכולתו לווסת ולהזליף לבד, באופן חכם, את האינסולין הנצרך עבור חולי סכרת הוכנס לסל התרופות רק עבור ילדים. מדובר במכשיר שמהווה כמעט תחליף לפעולת הלבלב והוא חוסך לאדם הסוכרתי התעסקות של כמעט 24/7 בדאגה למינוני האינסולין בגופו. פעילותו של המכשיר יכולה להציל חיים עבור הסוכרתיים.
אור פורן, ממובילי מאבק הסוכרתיים להכנת המכשיר מציל החיים לסל הבריאות, אמר לערוץ 7: "אני שמח שאחרי 3 שנות מאבק המדינה הכירה בחשיבות של המערכת ההיברידית לילדים הסוכרתיים. החלטה זו תשפר באופן דרמטי את הבריאות ואת איכות החיים של אלפי ילדים".
"אבל, קשה לי באופן אישי שלא להתאכזב שהמדינה לא הכניסה לסל את הטיפול גם מבוגרים סוכרתיים כמוני", הוסיף. "זו פריצת הדרך היחידה בטיפול שלנו שהייתה בעשור האחרון ואני נאלץ לממן אותה מכיסי. מקווה שתמצא הדרך לתת לנו את הטיפול עוד השנה".
כפי שפורסם, חברי ועדת סל התרופות החלו הבוקר (שני) בדיונים סופיים, לגיבוש רשימת התרופות שיכנסו השנה לסל ויינתנו לחולים במימון ציבורי. בעיתון 'ישראל היום' דווח כי עד ליום רביעי צפויה רשימה של עשרות תרופות להיות מוגשת לשר הבריאות, ניצן הורוביץ.
תקציב ועדת סל התרופות השנה עומד על 550 מיליון שקלים. חברי הוועדה דנו לאורך שלושת החודשים האחרונים על כ־850 תרופות וטכנולוגיות, ומתוכן גיבשו עד כה רשימה של כ־150 תרופות המוגדרות החשובות והחיוניות ביותר, בעלות של כשני מיליארד שקלים, ומהן יבחרו לבסוף פחות מחצי.
בניסיון למקסם את התקציב העומד לרשותם, במשרד הבריאות בוחנים אפשרויות כמו הכנסת תרופות ללא תוספת עלות (במקום תרופות אחרות שקיימות כבר בסל), או הסכמי גידור מול החברות - הסכמים שבהם החברה נושאת בחלק מהעלויות. הוועדה עשתה השנה 16 הסכמים מסוג זה.
בין התרופות והטיפולים שלא יגיעו לדיון הסופי נמצאים טיפולים לחולים הסובלים מניוון רשתית העין או מפגיעה ברשתית; מכשיר תרגום תמונה לקול לעיוורים (אורקם); התרופה "קיטרודה" לסרטן מערכת העיכול (בעלות של כ־65 מיליון שקלים) ועוד.
במוקד השנה יהיו טיפולים לחולי סרטן וטיפולים לחולים פסיכיאטריים. השנה מונתה לראשונה פסיכיאטרית כחברת ועדת סל התרופות.
רותי לפידות (63) מגבעת עדה מתמודדת עם סרטן שד גרורתי מ־2005. "לאחר עשור נקי מסרטן, המחלה חזרה", היא מספרת. ''בישרו לי שהסרטן שלח גרורות לכבד. מאז אני בטיפול כימותרפי אגרסיבי, אך יעילות הטיפולים יורדת, וכך גם האפשרויות הטיפוליות. הסרטן שממנו אני סובלת הוא מסוג HER2, והתרופה שאני זקוקה לה, 'אנהרטו', לא נמצאת בסל, אף שהראתה יעילות יוצאת דופן לנשים במצבי".
ת' (48), נשואה ואם לשניים מצפון הארץ, אובחנה לפני כשנה כחולה במיאלומה נפוצה וזקוקה לתרופה "דרזלקס" - אחת משלוש תרופות שזכו לדירוג החשיבות הגבוה ביותר: "לא יכול להיות מצב שאם אין לי כסף או ביטוח פרטי, לא אוכל לקבל את הטיפול החדשני ביותר למחלה".
האגודה למען הלהט"ב: "החלטת ועדת סל הבריאות קובעת מה שלמערכות הבריאות ברחבי העולם כבר ברור- ניתוחים להתאמה מגדרית הם מצילי חיים. זמן ההמתנה הממוצע לניתוח התאמה מגדרית שכיום נע עד חמש שנים עולה בחיי אדם. מאז שנות ה-80 ניתוח להתאמה מגדרית נמצא בסל הבריאות וגם טיפולי קול ממומנים לרוב ע"י קופות החולים. ההחלטה היום תפיג בסך הכל את אי הוודאות למי שיותר קשה לעמוד על הזכויות שלו".