פרופ' יונתן הלוי וח"כ עידית סילמן
פרופ' יונתן הלוי וח"כ עידית סילמן צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן התכנסה היום לדיון בעבודת ועדת סל התרופות, בהשתתפות יו"ר ועדת הסל, פרופ' יונתן הלוי.

סילמן אמרה כי "תקציב סל הבריאות הוא אחד התקציבים החשובים שמביאים בשורה ומזור. הוועדה מעריכה את עבודת הקודש והמסירות של חברי ועדת הסל. כאן בוועדה נשארנו עם סימני שאלה על מימוש ויישום תקציבי הסל במהלך השנים. חשוב שנדע שמה שתוקצב מומש. יש לוודא ולפקח שהתקציב שמיועד לתרופות שהוגדרו, ממומש ומגיע ליעדו. לדאוג לעודפים שיופנו למטרות טיפוליות של הצלת חיים ולא כעודפים שמסתובבים בקופות למטרות ויעדים לא ברורים. נבקש לקבל לוחות זמנים על הגשת הדוחות של כל עודפי תקצוב מהקופות".

יו"ר ועדת הסל, פרופ' יונתן הלוי הוסיף, "יש לוועדה הרכב מאוד מגוון של נציגי הציבור והתרומה שלהם היא רבה ואלו נציגי החולים בעצם. חברי הוועדה יושבים במשך שעות רצופות משך חודש שלם. מקבל את הביקורת על כך שלא הוצג לוועדה חומר כיצד יושמו ההחלטות של הוועדה בשנים קודמות. הדרישה היא מאוד מוצדקת אך איננו סומים באפילה".

"אני הרבה שנים ברפואה הציבורית ולא ראיתי סקטור שעושה עבודה כה מסורה כמו הצוות של ועדת סל התרופות. מאות חולים מקבלים בישראל תרופות בצורה שאין כמוה בעולם. ובעניין הטכנולוגיות של הסוכרת שצוין בוועדה – גם לסוכרת יש תרופות מאוד יעילות ואלו נמצאות בסל בגרסאות הכי מודרניות. אני חייב התנצלות לחולי המיאלומה – לא הפקרנו אותם אבל עדיין התוספת תרופה שהתחבטנו ונותרה בחוץ היא 250 מיליון שקלים", הוסיף.

הוא ציין כי שמע ביקורת בתקשורת על תעדוף לתקצוב שינוי קול לטרנסג'נדרים על חולי סרטן. "אי אפשר לבוא ולטעון שבגלל ש-0.3 אחוז מהסל - 1.9 מיליון שקל, על מנת שטרנסג'נדרים שנולד בגוף ונפשו היא במגדר האחר, והרפואה המודרנית אפשרה לו לעבור למגדר האחר, אבל הוא נשאר עם הקול של המגדר הקודם - מה שמביא לדיכאונות, קשיים בקבלת עבודה, אפילו התאבדויות. אז הכנסנו 12 טיפולי קול, לא מדובר בניתוח, אלא טיפול, סשן של טיפולים בעלות של 0.3 אחוז. אם זו לא פרופורציה ראויה שמשלבת רפואה נכונה, חברתיות וחמלה, אז אני לא יודע מה היא ההחלטה הנכונה. מונח פה מזור והקלה למאות אלפי חולים ונטפלו לדבר הזה. מעלים לתקשורת חולי סרטן שאומרים "אני לא מקבל טיפול", הם קיבלו פה 250 מיליוני שקלים".

מנהלת האגף להערכות טכנולוגיות בסל הבריאות, טל מורגנשטיין, סקרה בדיון את עבודת הוועדה: "כל אחד רשאי, פרטי וציבורי להגיש בקשות לוועדת הסל. קופות החולים, בתי חולים, המועצות הלאומית, ההסתדרות הרפואית בישראל, יחידות משרד הבריאות, גופים מסחריים, חולים פרטניים, רופאים, עמותות חולים, פוליטיקאים, נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ועוד. יש בשנה כ900 בקשות שונות, 87% לתרופות ו13% לטכנולוגיות שונות. 55% מהבקשות הן בקשות חוזרות. באתר משרד הבריאות פורסמה רשימת הבקשות הצפויות לעלות לדיון במסגרת עדכון סל שירותי הבריאות וכל מטופל שהיה לו ניסיון קליני עם תכשיר או טכנולוגיה, יכול היה לשלוח התייחסות בהתאם לפורמט קבוע. במידה ומדובר בתכשיר או טכנולוגיה לשימוש כרוני – התקבלו התייחסויות של מטופלים עם ניסיון טיפולי של לפחות שלושה חודשים".

ראש חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסנברג הוסיפה, "נלחמים לנצל כל שקל בצורה הטובה ביותר בכל התהליך של עבודת הסל. עמלים למקסם את כל מה שנותנים בידינו כדי לשפר את הבריאות. הראיה זו התוצאה הסופית בחצי הכוס המלאה: בישראל יש סל ציבורי מאוד מאוד רחב עם הרבה מאוד טיפולים לכל קבוצות החולים. אנחנו משקיעים בתשתית הבריאותית לישראל לשנים הבאות וגם נותנים טיפולים חדשניים לחולים. אי אפשר לעשות קסמים אך בכל שנה עושים עוד צעדים ומקדמים את הדברים".