במלאת שמונים שנה להירצחו של מחולל הלח"י, אברהם יאיר שטרן, מתארח באולפן ערוץ 7 לוחם הלח"י, עזרא יכין המספר על משמעות היום עבורו ועל תחושותיו בימים הללו.
"אצלנו אין היסטוריה. אצלנו יש דברי הימים, הימים הם שמדברים. יותר מכל אנחנו צריכים לזכור את הגיבורים שלנו שהם שמעניקים לנו חיים", אומר יכין. "כל גיבור מזכה את עם ישראל בהנצחת קיומו של העם".
בעיני יכין הסגרתו מקומו של יאיר לידי הבריטים הייתה תוצאה של הלשנה שעד היום לא ידוע מי אחראי לה ומי ביצע אותה. יכין מספר על החיפושים של שוטרי הבולשת הבריטים במשך תקופה לא מבוטלת סביב מקום המסתור בו שהה יאיר, וזאת בעקבות אותה הלשנה.
על תחושותיו בימים אלו של קיטוב פנימי בעם לעומת הימים ההם, ימי רדיפות והלשנות, אומר יכין: "היה קשה מאוד, אבל ההבדל הוא שגם אלה שרדפו בדרכם חשבו שהם עושים זאת למען עם ישראל. הם חשבו שין אפשרות לגרש את האנגלים ודרוש משא ומתן איתם. היום המתנגדים להתנחלויות ולאחיזה שלנו בארץ ישראל לא פועלים למען עם ישראל אלא למען האויב. הם עוזרים לרוצחים בלי סיבה".
את רודפי הלח"י והאצ"ל בתקופת המנדט מסרב עזרא יכין לפסול לחלוטין. הוא מזכיר את מאמציהם להעלות יהודים לארץ ישראל, גם אם מאוחר מדי. "היום הורסים בתים של יהודים ונותנים לאויב לבנות בתים", הוא אומר וקובע כי הקרע היום חמור יותר מאותם ימי מנדט. "ההלשנות אז היו דבר איום אבל היום ההלשנות גרועות יותר. מלשינים לאמריקאים שיהודים רוצים לבנות עוד בית באיזה ישוב...".
לטעמו אין כיום במנהיגות הישראלית מי שימשיך את רוחו ודרכו של יאיר שטרן. "גם מנהיגי מפא"י חשבו שאפשר לפעול למען עם ישראל בדרך של עוד דונם ועוד עז, הם עשו משהו", הוא שב ומצדיק גם את מתנגדי הימים ההם.
"צריך ללמוד מדמותו של יאיר שאדם אחד הפועל בכל נפשו ובכל מאודו למען עם ישראל ומוכן להקריב את החיים, כל אחד מאיתנו מסוגל לעשות בשטח שלו ובכישורים שלו, כל אחד צריך לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות, אבל גם להיזהר. יכולים לסחוף אותם אנשים לא הוגנים כמו משיחי השקר ונביאי השקר שהיו לנו בהיסטוריה. צריך לבחון את המנהיג מה הוא עושה למען עם ישראל ולא ללכת בעיניים עצומות אחריו".
בדבריו משווה יכין בין יאיר ללוחמי החירות בדורות קדומים כדוגמת מתתיהו ודמויות מופת אחרות. הוא מסביר את ניתוח אישיותו ותפיסתו שהובילו לפילוג האצ"ל על מנת להציל את עם ישראל מרדיפותיו, החלטה שעלתה לו בחיי רדיפה בלתי פוסקים. "הפרופסורים באקדמיה ניבאו לו עתיד מזהיר. הוא היה משורר דגול, נהנה מתיאטרון טוב והיתה לו אישה שהוא אהב, אבל הוא היה מוכן לוותר על הכול למען עם ישראל".
"לפני מותו הוא העביר ללוחמים את מטרות הלחימה וקרא לזה ח"י עיקרי התחיה ובהם הוא מבהיר את הצורך להיאבק בכל שלטון זר כי זו ארצנו. העיקר האחרון הוא בניין בית המקדש. זה נשמע הזוי, אבל הוא ראה מה שאחרים לא ראו ומה שאנחנו שכחנו", אומר יכין ומוצא במלחמת ששת הימים את ראשית התגשמות חזונו הגדול של יאיר.