הרב אריאל בראלי
הרב אריאל בראליצילום: עצמי

לקראת שבת פרשת משפטים שוחחנו עם הרב אריאל בראלי, אב בית דין ברשת בתי הדין של 'לכתחילה', ובראשית הדברים תהינו אם הציבור שמלין לא מעט על מערכת המשפט, גם נוקט בצעד ממשי ומעדיף בפועל בתי דין רבניים, או שאנחנו מעדיפים להמשיך ולקטר, אך גם להמשיך ולפנות לערכות מערכת המשפט.

"לצערי, יש פער בין הביקורת שיש על בג"ץ והפרקליטות, לבין ההתנהלות המעשית של אנשים יראי שמים שומרי תורה ומצוות. בפועל בתי דין לממונות מתרבים ומטפלים בתיקים, אבל אנחנו רואים שרבים מהסביבה שלנו שומעים להמלצת עורכי דין, חלקם בעצמם שומרי מצוות, לפנות לבתי המשפט כי כביכול שם יקבלו את זכויותיהם בצורה מסודרת יותר. זה פער לא נתפס".

הרב בראלי מזכיר את איסור התורה לפנות לערכאות אחרות שאינן מתנהלות על פי דינה של תורה. "איך אנחנו מתפללים 'השיבה שופטנו כבראשונה' בבוקר ובצהרים הולכים לבית המשפט?", הוא שואל.

ואולי, שאלנו, קשה לציונות הדתית להכתיר את בתי המשפט הכלליים כ'ערכאות של גויים' כפי שמקובל להגדיר זאת בציבור החרדי, מתוך התפיסה המבקשת לראות במערכות השונות במדינת ישראל ראשית צמיחת הגאולה, כולל את מערכת המשפט גם אם אינה מושלמת, בלשון המעטה.

הרב בראלי מסכים לניתוח זה של התפיסה הציונית דתית ומציין כי "במערכת הפוליטית אנחנו רואים מפלגות דתיות שמתגאות בכך שהכניסו שופטים דתיים למערכת. זה חלק מהתפיסה, להשתלב במערכת המשפט כמו במערכות אחרות כמו הצבא ועוד, אבל בצד הערכי זו טעות. אנחנו רוצים לראות במדינת ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש ומדברים על ראשית צמיחת גאולתנו, שפירושה שמשתיתים את כל מערכות הציבור על התורה שהיא תורת חיים. בצבא יש אפשרות לקדש שם שמים, וזה מתיישב עם ערכי התורה, וכך במערכות כלכליות ואחרות, אבל במשפט זה לא עובד, כי כל שופט אמור לשפוט על פי חוקי המדינה שמאחוריהם החוקה, כלומר מגילת העצמאות שהפכה לחוקה, והיא מתמקדת בערכי חופש ושוויון".

"זה אמנם לא גויים", אומר הרב בראלי בהתייחס להגדרה 'ערכאות של גויים', "ומדובר במי שרוצים את טובת החברה הישראלית אבל יש להם אג'נדה שנוגדת את תפיסת התורה. אם בחוק לשון הרע יש את זכות הציבור לדעת, בתורה זה הפוך, יש זכות ציבור לא לדעת. אלו הבדלים גדולים בתפיסה".

בדבריו מציג הרב בראלי דוגמא למסקנות הפוכות בין מערכת המשפט התורנית לזו הכללית מתוך דיון שהגיע לבית דינו: היו שני דיירים, זה מעל זה. הייתה נזילה והדייר התחתון הביא עדות של מומחה שהנזילה פגעה בתקרה האקוסטית ובספרייה. הבאנו מומחה שפתח את הבלטות והוכיח שמדובר בפיצוץ לא צפוי שלא היו לו סימנים מראש. פסקנו שמאחר והדייר העליון טיפל בכך מיד כשזיהה את הפיצוץ והנזק לא היה ניתן לצפייה מראש, לכן הוא פטור, אבל מצד שני חייבנו אותו לתקן את כל הצנרת שמסביב כדי למנוע תקלה בפעם הבאה. שני האנשים לא היו מרוצי מהפסיקה. העליון לא רצה לתקן את כל המערכת, והתחתון לא קיבל את הפיצוי שהוא רצה ושניהם פנו לבית המשפט מיוזמתם, למרות שלפסק שלנו יש סמכות מחייבת. השופט בבית המשפט הפך את הפסיקה וקבע פיצוי. הוא אמר שלא ניתן חייב את התושב העליון לתקן כי הוא כשופט לא מחנך ולא יוכל לחייב אדם מה לעשות בביתו. נקודת המוצא של השופט הפוכה משל תורת ישראל שמדברת על אחריות סבירה של אדם על נזקיו וחובה למנוע כבר עכשיו נזקים עתידיים".

ואולי, שאלנו את הרב בראלי, עם כל ליקויה של מערכת המשפט, קיים חשש בציבור הציוני דתי למציאות של מערכת משפט מתבדלת, מעין מדינה בתוך מדינה שאינה רואה את כל מרכיבי המדינה הקיימת כמרכיבי קודש.

"השאלה היא מה המחיר של הטענה הזו. האם המשמעות היא שלא נתקדם במערכת השיפוט התורנית?", שואל הרב. אולי נכון במקביל לבתי הדין התורניים כערך לשלוח את בניה של הציונות הדתית להשתלבות במערכת המשפט הקיימת.

"בתוך המערכת קשה לעשות שינוי כי שופט מחויב לחוקים ואם יכניס אג'נדה יהיו ערעורים. הסיכוי להכניס ערכים תורניים קטן מאוד. פרופ' רקובר כתב הרבה ספרים להנגשת חוקי התורה בלשון המודרנית, אבל האם הפסיקה השתנתה? לא. השופטים מצטטים משפטים יפים מתוך הספרות הזו, אבל לא משתיתים את הפסיקה על הכתבים הללו. לכן השינוי לא יכול להיות מתוך המערכת".

"חשוב שיהיו במערכת גם אנשים דתיים, אבל במערכת של בין אדם לחברו צריכה להיות אלטרנטיבה תורנית שתקדש שם שמים", אומר הרב בראלי ומספר על עוד ועוד ציבורים שמתחילים לפנות לבתי הדין הרבניים מתוך הבנה שמדובר במערכת מקצועית, יעילה, זמינה, שמאפשרת לשטוח טענות באופן הוגן וראוי. תקוותו היא שמערכת המשפט תופרט ותאפשר פתרון סכסוכים בכל מסגרת שתהיה מוסכמת על שני הצדדים.

"מערכת המשפט בשפל שלא היה באמון הציבור ואני מצפה שנרחיב את המעגלים. אנחנו פוגשים עורכי דין שמדברים על יתרונות המערכת התורנית ואומרים שאם יהיו דיינים מומחים לתחומי נדל"ן וכו' הם יפנו את הלקוחות שלהם לשם".

"יש צורך להשפיע על הציבור הישראלי בגדול ועל בג"ץ, ויש שם מי שעושים את שליחותם, אבל אנחנו מדברים על מערכת שהיא כעת אכן קצת בדלנית, אבל אם היא תהיה מקצועית וטובה הציבור הכללי ימצא לנכון לאמץ את החוקים הללו. אם ננגיש את המערכת ונראה עד כמה נלקחים גם חוקי המדינה בחשבון בפסיקות, ושיש כאן צדק מרומם, המדינה תגיד לנו לקחת את המפתחות כמו שחזה הרב הרצוג והתחיל לכתוב. זה אפשרי ככל שיהיה קרדיט ואמון לבתי הדין לממונות".