בראשית השבוע הבא יושק בישיבת הר ברכה הספר החדש-ישן 'וזה דבר השמיטה' אותו כתב לפני למעלה מ-140 שנה מייסד תנועת המזרחי, הרב יצחק יעקב ריינס, המבאר את דרכי ההיתר לעבודת הקרקע בארץ ישראל בשנת השמיטה.
על הספר שמהווה תמצית ספר רחב יותר אותו כתב הרב ריינס, אך הוא נשרף ואבד, שוחחנו עם העורך והמהדיר, הרב ד"ר בועז הוטרר, המספר את סיפורו של הספר, סיפורו של הרב ריינס ואת ההשלכות של דבריו לימינו.
"כמי שעובד במכון המחקר התורני של ישיבת הר ברכה, פנה אליי הרב אליעזר מלמד לברר את הצד ההיסטורי ההלכתי והפולמוסי סביב הנושא הזה של השמיטה. אגב העיסוק בכך נחשפתי לעיסוקו של הרב ריינס, מגדולי התורה בדורות האחרונים. גאון מילדותו, נולד באזור ליטא וכבר משנות העשרה שלו כתב חיבורים תורניים מהמדרגה הראשונה. בסוף שנות העשרה שלו הוא הוסמך לרבנות ושימש עשרות שנים כרבה של לידא".
ממשיך הרב הוטרר ומספר: "מעבר לגדלותו הרב ריינס תרם ועסק הרבה בענייני כלל ישראל, במיוחד בזיקה לארץ ישראל. הוא היה ידוע בתקופת חובבי ציון, אבל גם בהמשך כאשר נכנס לתנועה הציונית ובמסגרתה הקים את תנועת המזרחי".
על השתלשלות העיסוק של הרב ריינס בשאלת השמיטה בארץ ישראל של התקופה העותומאנית, מספר הרב הוטרר: "ערב שמיטה תרמ"ט, היו אז בארץ ישראל שמונה מושבות או יותר עם כאלפיים מתיישבים, ועלתה השאלה אם מותר לעבוד את העבודות החקלאיות בשנת השיטה. זה פולמוס שהדיו נמשכים עד היום".
השאלה מתחזקת לנוכח החשש שהשבתת הקרקע במשך שנה שלמה תביא את הברון רוטשילד להחלטה שלא לסייע כלכלית למושבות, מה שלמעשה יבא לקריסתן. "הברון רוטשילד מממן את ההתיישבות והמטרה שלו היא לא שיהודים יקבלו נדבות, אלא לנסות לראות אם ניתן לפתח קהילה יצרנית בארץ ישראל, כשהבסיס שלה חקלאי, ואז עולה שאלת השמיטה. חובבי ציון ופקידות הברון פונים לגדולי ישראל כדי שיחוו את דעתם ויפתרו את הבעיה".
הרב הוטרר מספר כי "הברון היה מתייעץ עם הרב צדוק כהאן, רבה של פריז ובהמשך של צרפת כולה, מי שהיה בעל השפעה רבה. הברון אמנם לא היה הדוק בתורה ומצוות אבל אשתו, חותנו ואמו היו מאוד דתיים ושמירת המצוות היו חשובים לו מאוד. בנוסף הוא היה נועץ גם ברב לובצקי, רב קהילת יוצאי רוסיה שישב בפריז והיה מקושר אליו. כשעולה שאלת השמיטה אנשי הברון פונים לרבנים הללו, אבל הם חושבים שהכתפיים שלהם לא מספיק רחבות ומפנים את השאלה לרב אלחנן ספקטור מקובנא שעסק בכך מטעם הברון".
"במקביל חובבי ציון, שהמושבות פתח תקווה גדרה ויסוד המעלה שייכות להם, פונים לרבנים מטעמם ודנים בכך בועידת חובבי ציון ובמהלך הדיונים הללו פנו לרב ריינס כתומך ההתיישבות, והוא כותב ספר ארוך בן 9 פרקים המבסס את ההיתר, אלא שהספר נשרף בשריפה הגדולה בעיר לידא, אז נשרפו למעלה מאלף בתי יהודים. אבל הרב ריינס כתב גם תקציר, שאותו הוא קיווה לפרסם עוד לפני השמיטה בעיתונות. הוא עמד בקשר עם העיתונים לשם כך, אבל בסוף לא פרסמו את התקציר בגלל אופיו הלמדני ובגלל אורכו. טיוטת התקציר הכמעט מלאה ועוד תשובות נשארו בכתבים שלו. במשך למעלה ממאה ושלושים שנה הם היו גנוזים".
סמוך לפטירתו של הרב ריינס לוקח בנו את כתביו ובמצוות אביו שחלם לפרסומיו בארץ ישראל, הוא מחזיק בהם, כמאה מחברות, כשהוא מתגלגל בכל רחבי אירופה עד שהוא מגיע לארץ ישראל. "הכתבים נמסרו למוסד הרב קוק במטרה ששם יפעלו להוצאת הכתבים לאור, אבל זה לא קורה ולמעשה פורסמו מעט מאוד כתבים מתוכם", מספר הרב הוטרר שמפרסומים עיתונאיים נודע לו על קיומם של הכתבים ושל טיוטת הספר במוסד הרב קוק. "ניסיתי להשיג את הכתבים ולא הצלחתי", הוא מספר.
"לפני כשנתיים, בסיוע גדול של הרב אליעזר ברודט מבית שמש, שנמצא בקשר אישי עם חלק ממשפחת הרב ריינס, הכתבים הועברו לספרייה הלאומית בירושלים, הם נסרקו ונמצאים בספרייה. מדובר ב-88 מחברות. נחשפתי לחומר הזה לפני כשנה, עברתי על הכתבים וגיליתי להפתעתי ולשמחתי שהתקציר שהרב רצה לפרסם ועוד תשובות ואיזכורים קיימים בכתב יד קודשו של הרב". כאן מתחילה מלאכת הסידור של הדברים והכנתם לפרסום בספר.
הרב הוטרר מוסיף לתקציר הספר מכתבים נוספים הנוגעים לסוגיה ולנושאים המסתעפים מסוגיית השמיטה. "הספר עצמו מפרט בצורה גאונית ומתוך עמקות של הבנה וסדרנות שמחולקת לתשעה פרקים, מה דין השביעית בזמן הזה, אם מדאוריתא או מדרבנן, האם בטוח שזו אכן שנת השמיטה, ומה ההשלכה של הספק, מי בעל הקרקע כשהסולטן הטורקי שולט כאן, מה דינו של ישראל שעובד בקרקע, מה ההשלכות של חובת תשלום מס, איזה מלאכות אסורות ואיזה מותרות ועוד. ניתוח מאוד מעמיק של מצוות ההתיישבות בארץ ישראל שמדגיש שכאשר יש ריבונות על הארץ המצווה הופכת לדאוריתא".
האם המשמעות היא שכיום, תחת שלטון יהודי בארץ ישראל, דבריו של הרב ריינס פחות רלוונטיים? התשובה שלילית והרב הוטרר מסביר כי ייחודו של המהלך אותו מסביר הרב ריינס הוא בכך שלטעמו ההלכתי אין צורך במכירת הקרקע לגוי על מנת להמשיך ולעבוד בה. זאת בעוד רבנים אחרים חייבו את המכירה. באשר למצב של מכירה ברור מעל לכל ספק שגם הרב ריינס יצדד בהמשך העבודה.
"יש כאן שאלות על מעמדה של השמיטה בזמן הזה, גם מצד גדרי ספק של השמיטה", מעיר הרב הוטרר ומציין כי יש "לבחון מה השינויים שנובעים מהקמת המדינה, הדברים יכולים להיות גם לחומרא". לתפיסתו האופן הרחב והבהיר בו כתב הרב ריינס את הדברים הופך את הספר לספר חובה עבור מי שלומד את הנושא.
"סוגיית השמיטה עוסקת ביחסי דת ומדינה, דתיים וחילוניים, ציונות ויחס לארץ ישראל מול חשש מפריקת עול והשפעות שלטון ופקידות, כל אלה נוגעים בהיבט שת תפיסת עולם ופוליטיקה, אבל הספר דורש לבחון את הדברים מההיבט ההלכתי ולא לעסוק רק בעיסוק החיצוני של פוליטיקה וחששות. זו הנקודה שהופכת את הספר לחשוב מאוד".
האם העובדה שהרב ריינס הפך לציוני גרמה לעולם בית המדרש להתייחס פחות להגותו ההלכתית? נראה שבהחלט כן, והרב הוטרר מציין מתוך כתבי הרב ריינס עצמו המספר על מפגש עם החפץ חיים שהגיע עד אליו על מנת לשכנע אותו שלא ישתתף בתנועה הציונית. "הרב ריינס מתאר ארוכות את השיחה הזו ואומר שככל שדיבר עם החפץ חיים יותר הוא התחזק בתפיסתו להשתלב בתנועה הציונית. הוא מספר שהחפץ חיים אמר לו שמעמדו התורני ייפגע, לא כאיום אלא כתיאור מציאות, והרב ריינס כותב 'לקחתי את זה בחשבון כי מעולם אל נכנסתי לדבר מבלי לשקול אותו היטב. נכנסתי לתנועה הציונית רק אחרי שנתיים של בדיקת המנהיגים המגמות והיעדים שלה'".
האם יש סיכוי שכיום תידון משנתו ההלכתית של הרב ריינס מבלי להתייחס למחלוקת ההשקפתית סביב הציונות, גם בקרב מתנגדי הציונות? נראה שלנוכח הרוחות המנשבות באקטואליה העכשווית קיים ספק גדול בכך, אך הרב הוטרר מעיר ש"היו ויכוחים על הרמב"ם ועל הרמח"ל. החרימו אותם ושרפו את ספריהם, אבל ההיסטוריה הוכיחה שכאשר מסתכלים לגופם של דברים רואים את הגדולה ולטווח ארוך הדברים הללו הם המכריעים ולא שועלים קטנים שמנסים לקחת את הויכוח למישור פוליטי חברתי".
כאמור, ביום ראשון בערב תתקיים השקת הספר בישיבת הר ברכה וישתתפו בה באופן מקוון גם רבנים שלא יוכלו להגיע בשל מגבלות הקורונה. האירוע ישודר גם בערוץ 7.