להב 433
להב 433 צילום: פלאש 90

על תוכנות הריגול שהתקינה המשטרה בניגוד לחוק במכשירי הטלפון של אישי ציבור ואנשי עסקים, שוחחנו עם עורכת הדין הדס בן אברהם, מנהלת מכון לסיכוני סייבר באקדמית אונו, קצינה בכירה לשעבר להב 433, המטילה חלק ניכר מהאחריות על המחוקק.

"המשטרה תפקידה לחשוף פשעים וחלק מהעניין הוא האזנה לנו", אומרת בן אברהם ומוסיפה כי "הבעיה המרכזית היא השימוש בכלים פולשניים שהחוק לא מגדיר שימוש בהם. כל האזנה שמבצעת המשטרה מחייבת אישור של בית משפט. במקרה הזה נראה שהאישור ניתן לחלק מהדברים ויש מורכבות מסוימת. הבעיה הגדולה היא שהחוק לא מותאם לכלים שקיימים כיום".

"אנחנו כבר לא מחברים שני חוטים לטובת האזנה, אלא מדובר בכלים הרבה יותר פולשניים שנכנסים לחיים הפרטיים שלנו ומוציאים את כל המידע עלינו. מי שצריך לבקר את המשטרה הוא בית המשפט, אבל אין לו את הכלים לעשות זאת. אין להם את הידע וההבנה מה צריך לבדוק וגם לא יודעים מה היכולת של הכלים שבהם משתמשים ומה עושים עם החומרים. החוקים מיושנים".

במציאות שכזו, סבורה בן אברהם, יש לפנות למחוקק. "כולם תוקפים את המשטרה שאין לזלזל באחריותה כשומרת סף שצריך לקחת אחריות, אבל אף אחד לא מצביע על מי שצריך לקחת אחריות וזה המחוקק שלא מעדכן את החקיקה כבר עשרים שנה. אי אפשר לקשור את ידיה של המשטרה ולא לתת לה כלים אחרים. החוקק חייב לעשות שינוי בחקיקה הקיימת ולהתאים אותה לכלים שקיימים היום. העמימות הרבה שיש בחקיקה היא שמאפשרת לרשות המבצעת להשתמש בכלים הללו".

בן אברהם סבורה שהמשטרה ביצעה את המהלכים בליווי של ייעוץ משפטי ובהתאם לאישור של בית משפט, אך מעירה כי אם לא נעשה כן הרי ש"ראוי שייערפו ראשים". על דבריה אלה אנחנו שואלים אם הגילויים האחרונים אינם מתחברים ל'מסמך יצחקי' הזכור, בו נאספו חומרים על אישי ציבור ופוליטיקאים גם ללא כל חשד, על מנת שביום פקודה ניתן יהיה להשתמש בהם. האם המסמך ההוא וההאזנות הנוכחיות אינם מלמדים על שיטת פעולה קבועה במשטרה?

"הייתי במשטרה, ומהיכרותי מדובר באנשים מאוד ערכיים שרואים את זכויות האדם שמשהו משמעותי. עם זאת הפרסומים האחרונים מדירים שינה מעיניי ודורשים בדיקה מאוד מעמיקה", משיבה בן אברהם ולשאלת זהותו של מי שיוכל לחקור את הפרשה מבלי להיות מעורב בה היא אומרת: "זו ועדה שצריכה לשלב כוחות של אנשים מעולם הטכנולוגיה, שמבינים את השפה את הכלים והאפשרויות, אנשי אקדמיה שמבינים מחקר ויודעים לבדוק לעומק בהתאם למה שקורה בעולם. בנוסף צריך להיות שם לפחות שופט אחד שמבין את הדברים מהכיוון המשפטי ומכיר את סוגיית זכויות האדם. לא נכון שהיועמ"ש ימנה ועדה ושאנשיו ישבו בה כי זה החתול ששומר על השמנת".

האם במציאות הנוכחית ניתן למצוא קבוצה כזו שאין לה נגיעה לפרשה מורכבת ומסועפת כל כך שבה אינטרסים רבים כל כך? "זו אכן בעיה ואתגר, אבל כשתמונה ועדה ויינתנו לה סמכויות לתת המלצות בלי תלות פוליטית או שיוך לאחד הארגונים הנוגעים בדבר, יהיה אפשר להגיע לממצאים טובים יותר", משיבה בן אברהם וממליצה לבחון את האופן בו מתבצעים הדברים בעולם ולהשליך את מה שניתן אלינו.