שוחרי חירויות הפרט בישראל עוד לא סיימו להזדעזע מ"חוק הפייסבוק" שאושר בוועדת השרים לענייני חקיקה - וכבר עומדת הצעת חוק נוספת לגבי הרשתות, אף היא מבית היוצר של מפלגתו של שר המשפטים גדעון סער, "תקווה חדשה".
העיתון 'ישראל היום' מפרסם כי על פי הצעת החוק, במקרה שאדם יטען כי עלה לרשת תוכן שמהווה עוולה כלפיו או הפרה של חוק איסור לשון הרע - הוא יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את ספק האינטרנט לחשוף את פרטי האדם שפרסם את התוכן הפוגע. גם הפעם מרבית החתומים על החוק הם אנשיו של גדעון סער (מיכל שיר, צביקה האוזר ויצחק מאיר הלוי), ואליהם מצטרפים שניים מכחול לבן (יעל רון בן משה ורות וסרמן לנדה) וח"כית אחת מיש עתיד (מירב בן ארי).
החוק הונח על שולחן נשיאות הכנסת כבר לפני כחודש, אך על פי הערכת גורמים פוליטיים, החליטו החתומים עליו שלא לקדם אותו כדי לא לעורר שוב כעס ציבורי אחרי סערת חוק הפייסבוק.
בדברי ההסבר לחוק נכתב: "מוצע כי אדם הטוען כי תוכן שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית, או הפצתו, מהווים כלפיו עוולה או הפרה לפי חוק איסור לשון הרע, יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את ספק האינטרנט לחשוף את פרטי האדם שפרסם את התוכן הפוגע לכאורה".
מציעי החוק מדגישים כי "בטרם הליך מסוג זה, רשאי הנפגע לפנות ישירות לרשת התקשורת ולבקש ממנה לברר אם המנוי מסכים לחשוף את פרטיו. אם ישנה הסכמה, ההליך המשפטי לחשיפה יתייתר והנפגע יוכל להמשיך בהליך משפטי רגיל לפי חוק איסור לשון הרע. אם מפרסם התוכן מסרב למסור פרטיו, אזי יוכל הנפגע לפנות לבית המשפט בבקשה לחשוף את הפרטים".
הצעת החוק צפויה לעורר הדים רבים במערכת הפוליטית. "לא רק העלאת מסים ויוקר המחיה, הקואליציה הזו פיתחה מומחיות גם לדיקטטורה וסתימת פיות", אומר חבר הכנסת מהליכוד, אופיר כץ. "במקום להקשיב לציבור שסובל בגללם, הם מעדיפים לסתום לו את הפה. ככה פחדנים מתמודדים עם הביקורת והבוז מהציבור".
לדבריו, "אם מיכל שיר ומפלגתה ימשיכו עם חוקים כאלו, לא רק שהם לא יעברו את אחוז החסימה, הם לא יגיעו לרבע מנדט. הקנאה שלהם בנתניהו ובליכוד מביאה אותם למצב פשוט מביש. זה צפון קוריאה על סטרואידים".
ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית) סבור כי "להצעת החוק תכלית ראויה וחשובה - אבל בנוסח המוצע היא יכולה להפוך את ישראל לדיקטטורה. מצד אחד, חייבים לעשות צדק ולשנות את הלכת 'רמי מור' שאפשרה לעושי שיימינג פחדנים להסתתר במעטה אנונימיות ברשת, אבל מצד שני - הצעת החוק בנוסח שלה היא פצצה מתקתקת שתאפשר סתימת פיות ברשת ותהפוך את ישראל לדיקטטורה. לפי ההצעה, גם מי שכותב ביקורת לגיטימית או אפילו משתף ציוץ או פוסט, חשוף לתביעה ולדרישה למסירת פרטים, ולא ירחק היום שאנשים יפחדו להביע גם ביקורת לגיטימית נגד אנשי ציבור, פוליטיקאים שופטים וכל מי שצריך להיות חשוף לביקורת".
לדבריו, "אם המבחן הוא 'תום ליבו' של המבקש - כפי שכתוב בנוסח של המציעים - יהיה כאן ניצול לרעה, ואם הצעת החוק תעבור בנוסח שלה, ישראל תתחיל להזכיר מדינת עולם שלישי שכל מי שכותב משהו נגד השלטון יהיה חשוף ויוצב על עמוד הקלון".
לדברי גורמים הבקיאים בסוגיה, בניגוד לחוק הפייסבוק - שם מדובר על פגיעה בביטחון האדם, הציבור או המדינה - כאן מדובר ב"לשון הרע", שזוהי הגדרה מרחיבה. כלומר אם ייכתב, למשל, שראש הממשלה "גרוע" - יוכל ראש הממשלה לטעון שמדובר בלשון הרע ולתבוע את הסרת האנונימיות של הכותב.