הנתונים שפרסם משרד החינוך לאחרונה מדהימים, או ליתר דיוק - מבהילים. המשרד מסר כי לפי ההערכות, כ-20%-30% מתלמידי ישראל נמצאים בתהליכי נשירה גלויה או סמויה מבתי הספר.
כלומר, נכון לתחילת שנת 2022, מדובר על בין 480,000 ל-720,000 תלמידים מתוך כ-2.4 מיליון תלמידים במערכת החינוך.
היה כבר מי שהטביע את הכינוי "דור הקורונה" כביטוי לנוער האבוד שנאלץ להתמודד עם שנתיים של בידודים, סגרים, זום, חוסר מסגרת חברתית ועוד ועוד.
תלמידים ותלמידות רבים שהתקשו למצוא את מקומם במערכת החינוכית המסורתית גם בימים של שגרה, מתקשים אף יותר במציאות הנוכחית להישאר במסלול שבסופו יוכלו להחזיק בתעודת בגרות. אלו זקוקים למוסד לימודי שיכול לתת להם מענה מסוג אחר, על מנת שיוכלו להביא לידי ביטוי את יכולותיהם באופן מוצלח.
לפרטים והרשמה לתיכון מעלה בירושלים לחצו כאן
"הבת שלי למדה עד כיתה י' באולפנה", מספר דוד, אבא של יעל מאחד מיישובי בנימין, "יש לה שלוש אחיות גדולות יותר שלמדו באותה אולפנה וחשבנו שמכיוון שזה המסלול שכולן הלכו בו - אין סיבה שהוא לא יתאים גם לה". בפועל, המציאות הייתה שונה. "היא סבלה עד כדי כך ששלושה ימים אחרי תחילת כיתה י' היא עזבה. מצד אחד היא הבינה שהיא צריכה ללמוד ולהתקדם, אבל מצד שני הרגישה שהיא ממש לא יכולה. הייתה לנו סייעתא דשמיא שהיא רצתה לבדוק את תיכון מעלה במסלול ערב".
תוכנית הלימודים בתיכון מעלה שונה מעט מהמסלולים המוכרים בישיבות התיכוניות והאולפנות. מדובר בתיכון ללא פנימייה לכיתות י' עד י"ב הממוקם בשכונת רמת אשכול בירושלים. המוסד הוקם ע"י הרב דוד סמסון לפני כ-16 שנה ויש בו שלושה מסלולי לימוד: בנים בוקר, בנים ערב ובנות ערב. בית הספר נחשב קטן יחסית ובכל אחד מהמסלולים לומדים כ-50 תלמידים בלבד. בכל כיתה לומדים עד 15 תלמידים שנהנים מפעילויות חינוכיות וחברתיות רבות, יוצאים יחד לטיולים ומסעות, ומלווים ע"י צוות גדול שנותן את המעטפת הנדרשת.
"מגיעים אלינו תלמידים ותלמידות שלמדו במגוון המסגרות של החברה הדתית, ישיבות קטנות, ישיבות תיכוניות, אולפנות ותיכונים דתיים", מספר המנהל אריאל צלקו, "גם התלמידים נמצאים במקומות מגוונים במרחב הדתי, תלמידים בעלי זהות דתית מגובשת שמדריכים בעזרא ובבני עקיבא וכאלה שעוסקים בשאלות, בדיקות והתנסויות של הזהות והשייכות של העולם הדתי רוחני שלהם, דרך שמסגרות הלימוד לא תמיד מצליחות או מעוניינות להכיל. אצלנו כל התלמידים בוחרים ללמוד במסגרת דתית. אני מאמין דווקא מרחב כזה מאפשר לתלמידים להתפתח בצורה בטוחה ושלמה".
אריאל המנהל מספר כי התלמידים באים עם רצון ומטרה - לסיים את מבחני הבגרות בהצלחה, ומוסיף כי הגישה החינוכית של בית הספר דוגלת בחופש ובבחירה האישית כקומה מרכזית בבניית האישיות. "אין בבית הספר בעיות משמעת ואין עונשים. אנחנו לא רואים בתפקוד לקוי של תלמיד בעיית משמעת אלא חלק מהסיפור האישי שלו, ולכן מנסים לעזור לתלמיד לפגוש את עצמו ואת הקשיים שלו מתוך קשר חם וכנה עם צוות בית הספר. גישה זו מאתגרת את התלמידים כי אין מסגרת שמולה מתקיימים הוויכוחים או המאבקים. במקום זה נדרשת מהתלמיד התבוננות פנימה וקיום שיח עם עצמו, דבר שמצמיח ומפתח, אבל עלול להיות גם קשה ומכאיב".
לפרטים והרשמה לתיכון מעלה בירושלים לחצו כאן
צלקו מדגיש כי החבר'ה שמסיימים את הלימודים אצלם משתלבים בחברה הישראלית כמו בוגרי כל מוסד לימודי אחר. למעשה בית הספר מכין אותם, הרבה יותר מכל מוסד לימודי אחר, לעולם הגדול. "אצלנו התלמידים יוצאים עם יותר מוכנות והכוונה לחיים. הם לקחו אחריות מגיל צעיר על החיים שלהם וישנו פער בין הבגרות שלהם לשאר החבר'ה בגילם. נבנתה אצלם הקומה שהייתה חסרה ומשם הם ממשיכים הלאה. למרות שהתלמידים מגיעים לבית הספר בד"כ כי הם מחפשים מסגרת שתעזור להם להצליח בבחינות הבגרות, הם נשארים כאן בגלל השייכות והחיבור. בית הספר הוא לא רק חוויה של הצלחה ותחושת מסוגלות, אלא גם עוגן שמלווה אותם גם לאחר סיום י"ב. אצל חלק גדול מהתלמידים הקשר עם החבר'ה ועם הצוות ממשיך הרבה אחרי המסע של שנתיים שלוש בהם עברו כאן".
דוד יונגרייז ממבוא חורון, תלמיד כיתה י"ב במסלול ערב, מעיד מגוף ראשון על האיכויות של המוסד בו הוא לומד. "חיפשתי בכל המסגרות לפני שהגעתי לתיכון מעלה. אח שלי למד פה ודרכו הגעתי לכאן בסופו של דבר. מה שאני אוהב במקום הזה הוא שמדברים איתך בגובה העיניים ולא מבלבלים את המוח. יש כאן את הצוות הכי טוב שתמצא בחיים שלך. השקעה אינסופית בתלמידים, מורים פרטניים שרק רוצים שתצליח".
המעבר מישיבה תיכונית ואולפנה לתיכון מעלה חשש שהנער או הנערה מכוונים נמוך מידי, שהם מתנערים מאחריות או מוותרים לעצמם במשימות הלימודיות שהם לוקחים על עצמם.
דוד מתאר איזון עדין בין התמיכה והסיוע האינטנסיביים לבין האחריות הגדולה על התלמידים.
"יש מקומות שהם קייטנה וכל אחד עושה מה שהוא רוצה ומגיע כמה ומתי שהוא רוצה. פה לא נותנים לתלמידים להיות לא רציניים. מי שרוצה עוזרים לו כמה שאפשר, לא ראיתי עוד מקום שעוזרים בו ככה, רק תיקח. אבל אם אתה לא רוצה, אז לא יעזרו לך. מאכילים אותך בכפית של כסף אבל לא לועסים לך את האוכל".
יונגרייז לומד במסלול ערב ובבקרים הוא עובד. "זה חלק מהיתרון. מי שלא עובד עוזרים לו למצוא עבודה כדי שלא יהיה מצב שאנשים קמים רק בצהריים בשביל להגיע לבית הספר. רוצים שתצא בן אדם. אתה יוצא ממעלה עם מוסר עבודה ומוסר לחיים. בית ספר של ארבע וחצי או שש שעות ביום ויש חיי חברה מדהימים. אני לא הייתי צריך לעבור דברים קיצוניים אבל שמעתי מחברים שעברו לא מעט בחייהם שהיו בעבר נעדרים משיעורים ואחרי שהגיעו למעלה הם התחילו להתפתח".
לפרטים והרשמה לתיכון מעלה בירושלים לחצו כאן
"יש לי רק שבחים לבית הספר הזה, אני חייב לו מלא", אומר יונגרייז, "בית ספר שכל אחד שלומד בו קם בבוקר ורוצה ללכת לבית הספר. מחכה לארבע בצהריים שרק יתחיל. ממליץ לכולם".
"אני מרגיש שיש פה אנשי חינוך מדהימים", אומר אביה של יעל, דוד. "כאלה שצריכים להיות בכל בית ספר בשביל אותם ילדים שחווים את החוויה הלא נעימה של חוסר שייכות או התאמה, שלא מתאימים לשבלונה. מחנכים שחושבים איך הופכים את התלמיד להכי טוב שהוא יכול להיות ולא הופכים אותו למשהו שהוא לא, שחיים בתחושת שליחות להביא את התלמיד למקום שבו הוא מנצל את היכולות שלו, אם רק יתנו לו את הכלים הנכונים".
"בראיון שעשו ליעל אני הגעתי וישבתי איתה", הוא מספר, "רוב הדיבור היה מולה. הפתיחות הנעימה מצד המנהל והיועצת ששאלו אותה שאלות, שמצד אחד היו נוקבות ומצד שני לא היו מאיימות, הייתה מדהימה. יעל ענתה, בלי לפחד, תשובות מאוד כנות ונוגעות ללב. היא הבינה שם שזה באחריותה לצאת מהמצב הזה. היה מדהים איך קיבלו אותה והפכו את האווירה למאוד נעימה מה שיצר את הערוץ הפתוח ואת היכולת לדבר מהלב, בלי לחשוש מה יגידו ושישפטו אותה. היה חיבור מיידי".
"בסוף הריאיון שאל אותי המנהל אריאל מה אני חושב ומה אני מרגיש. הוא שאל אותי אם יש לי חששות מסוימים. אמרתי לו שכן, שילדה שהיא נורמטיבית יכולה להיגרר ולעשות דברים שהם פחות מותרים. יש למשל פינת עישון בבית הספר. אני מבין את הצורך אבל לא הייתי רוצה שהילדה שלי תעשן. הבעתי בפניו את החשש אבל גם הבעתי את האמון במערכת".
בסופו של דבר לא רק שחששותיו של דוד התבדו, אלא הוא אף זכה לגלות צדדים נוספים באישיותה של בתו. "יעל התחילה כיתה י"א לפני שנה וחצי בשיא הקורונה. בזמן שכולם היו בסגרים ולמדו מרחוק היא הלכה בשמחה וחזרה בשמחה, למרות השעות הקשות של הלימוד אחרי הצהריים. כל פעם שהייתה חוזרת הביתה, ראינו אותה מגיעה עם הישגים ותחושת הצלחה שהרימו והעצימו אותה".
"בתיכון מעלה יודעים להגיד לתלמידים מה אסור. ראיתי איך עמוד השדרה של הבת שלי ממש מתעצב ומתחזק והיא יודעת מה מותר לעשות ומהמ הגבולות שעליהם היא לא מוכנה לעבור. זה בא ממנה ולא ממני וזה הדבר הכי מדהים שיכולתי לבקש. יסודות של אמת ויכולת להבדיל בין טוב ליותר טוב. להבין שמעשים שהיא עושה עכשיו משפיעים על ההמשך".
"הרגשתי חובה במהלך השנה להיכנס לבית הספר ולהגיד תודה לאריאל, המנהל", מסכם דוד, "על זה שהצליח להפוך מצב במאה שמונים מעלות, לקחת ילדה ששונאת בתי ספר ומורים ולהפוך אותה לתלמידה שאוהבת את הלימודים. פשוט להצדיע להם".
לפרטים והרשמה לתיכון מעלה בירושלים לחצו כאן
