הרב יונה גודמן
הרב יונה גודמןצילום: יוני קמפינסקי

במשרד החינוך הוחלט להחיל את רפורמת הבגרויות כבר מהשנה הבאה ובמקום למעלה מעשרה מבחנים ייבחנו התלמידים ב-4 עד 5 מבחנים – אנגלית מתמטיקה, שפה נוספת ומקצוע מוגבר אחד או שניים. בשאר המקצועות תתקיימנה בחינות פנימיות בהתאם לדרישות אקדמיות.

ברשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא רואים ברפורמה מהלך שיביא בסופו של יום לזלזול עד כדי התעלמות מלימודי מקצועות הקודש. הרב יונה גודמן, סמנכ"ל חינוך ברשת, מסביר בראיון לערוץ 7.

כבר בפתח הדברים מבהיר הרב גודמן כי בעיניו "המגמה של צמצום הבגרויות היא מגמה מבורכת", אך עם זאת הוא חש צעד על כך שמקצועות כמו תנ"ך, תושבע, ספרות, היסטוריה ואף אזרחות אינם נכללים בבחינות החובה החיצוניות. "זה בכי איום נורא לכל הציבורים, בוודאי למי שלא ילמדו את החומר הזה מעצמם, אבל גם לנוער הדתי".

הרב גודמן קובע נחרצות כי תוצאות המהלך בו נוקט כעת משרד החינוך יהיה השקעה של הורים, מורים ותלמידים במקצועות הבחינה החיצונית, שכן מהר מאוד יתברר שתוצאות מבחנים אלה הן החשובות בכניסה לעולם האקדמי.

לדבריו, אמנם ניתן לטעון שתלמידים ילמדו למבחנים הפנימיים, אך המציאות מוכיחה אחרת. האוניברסיטאות לא יתייחסו ברצינות לתוצאות מבחנים שתלויים ברמת השאלות שבחר כל מורה בכל מוסד חינוכי לתלמידיו, אולי כדי להעלות את הממוצע לתלמידים. מאחר וכך ההתייחסות תהיה רק לאותם ארבעה או חמישה מבחנים, וברוח זו מורים ישימו דגש על מקצועות אלה ויסירו מלוח הזמנים את לימודי התנ"ך, ההיסטוריה, הספרות וכו' על מנת לאפשר התמקדות במחנים הנחשבים למשמעותיים.

על הטענה לפיה גם המבחנים הפנימיים יצטרכו לעמוד ברף אקדמי מינימאלי כלשהו, משיב הרב גודמן ומתאר את המציאות בפועל, מציאות בה שאלות למבחנים נכתבות ביומיים שלושה האחרונים, מציאות בה לא ניתן לדעת אם משהו מהמבחן כבר דלף לידיעת התלמידים, מציאות בה גם כיום מתקשה המערכת לפקח על המבחנים, על אחת כמה וכמה לא ניתן יהיה להצמיד מפקח לכל מבחן של כל מורה, כך שהטענה אינה מחוברת למציאות.

הרב גודמן מקווה שהעובדה שגם לימודי אזרחות יצאו מרשימת מבחני החובה תביא לזעקה ממגזרים רבים נגד הרפורמה והדברים יובילו לחשיבה חוזרת בהנהגת משרד החינוך. על האופן בו רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא תתמודד עם הרפורמה אומר הרב גודמן כי לצערו הוא נאלץ להיכנס לפינה של המחנך הדתי שקובע ש"תנ"ך הוא בנפשנו", ויש ללמוד אותו כלימוד חובה, עמדה שראוי היה שתישמע מכלל המגזרים ולא רק מהמגזר הדתי. עם זאת הוא מוסיף כי גם אם יעלה בידי הרשת להוסיף את לימודי התנ"ך ללימודי בחינות החוץ לא ניתן יהיה לעשות זאת לכלל מקצועות הקודש, שגם הם בנפשנו לא פחות.