פרשת NSO ופרטיות במשפט העברי

במשפט העברי, במשך אלפי שנים, הזכות לפרטיות זכתה לייחודיות.

עו"ד שלמה יעקובוביץ
עו"ד שלמה יעקובוביץצילום: באדיבות המצולם

הפרשיות האחרונות אינן נותנות מנוח לאף אחד. הפרטיות אשר נחשבת כזכות יסוד נמצאת במרכז השיח הישראלי. זוהי הזדמנות מצוינת לגלות (בקצרה) על עמדת המשפט העברי.

הפרטיות נתפסת כמרחב חשוב, אשר החשיבות לשמירה עליו נתפסת כלא פחות מייחודית ביחס לאופי הישראלי.

בלעם בן בעור, מכשף ונביא שניסה לקלל את עם ישראל בטרם כניסתם לארץ אך לא מצליח ונמצא דווקא מברך אותם. בספר מדבר מתאר המקרא את המבט של בלעם ונשיאת העיניים שלו אל מול העין הישראלית. "וישא בלעם את עיניו וירא את "וישא בלעם את עיניו, וירא את ישראל שֺׁכן לשבטיו... וישא משלו ויאמר... מה טבו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל" (במדבר כד, ה).

הפסוק מתאר את אהלי יעקב והשמירה המיוחדת על הצניעות שבה. הרב חיים פלאג'י רואה בהצצה לפרטיותו של האחר כגניבה של "מצפוני ומסתרי ליבו" ועל כן קיימת חשיבות בשמירה על הפרטיות, הן בהיבט התכנוני והן בהיבט האישי.

היזק ראייה

מלבד הצניעות המאפיינת את הבית הישראלי ודחיקת המציצנות מהרחב הציבורי קיימים רבדים נוספים במשפט העברי. קיים ענף שלם בתחום דיני הנזיקין המכונה "היזק ראייה". למרות שמדובר בהיזק שאינו ניכר, הראשונים מאמצים מספר מודלים להגדיר את היזק הראייה והפגיעה בפרטיות. קיימות שיטות רבות אך ניתן לחלק אותן באופן כללי לשניים.

רש"י (בבא בתרא, כב:) רואה בהיזק הראייה כנזק עקיף המכונה 'גרמא'. לשיטתו, החשש מחדירה לפרטיות תוביל להימנעות מהשימוש בחצר ועל כן מדובר בנזק עקיף. הרמב"ן (נט.) רואה בפרטיות ובהיזק ראייה, כנזק בעל משמעות 'איסורית' ופחות ממונית. לדבריו, הראייה גורמת לעין הרע ואף להוביל ללשון הרע כתוצאה מחשיפה לפרטים הנמצאים בפרטיות והאדם לא מעוניין שייחשפו.

על מנת למנוע את נזקי הראייה, מחייבת הגמרא לבנות קיר שיפריד בין הנכסים על מנת למנוע מציצנות של אחד השכנים. החיוב בבניית הכותל הינו באופן שווה וניתן לכוף את מי שמבקש להימנע מהשתתפות בתשלום בבניית הכותל. הכניסה לבית מוגבלת ואיננה מבוצעת ללא הסכמה "מכאן לא יכנס אדם לבית חברו אלא אם יאמר לו: 'הכנס'; קל וחומר ממשה" (מדרש לקח טוב, המכונה פסיקתא זוטרתא, לויקרא, א, א),

במדינת ישראל, החוק המסדיר את התנאים לבניית הבתים הוא חוק התכנון והבנייה אשר מתחשב גם במרחב הפרטי בכל הנוגע למרחקים ותצורה חיצונית וגם למרחב הציבורי. יש לציין, כי היזק הראייה לא תמיד נכלל במסגרת השיקולים של פוסקי ההלכה ומלומדי המשפט העברי אשר קיבלו לרוב את מנהג המדינה. כך למשל, מעיד אחד מחכמי צפת, רבי יום טוב צהלון כי "מעולם לא שמענו ולא בא לידינו תביעת היזק ראייה בריחוק מקום הרבה" (שו"ת מהרטי"ץ סימן רנג).

חרם דרבנו גרשום על עיון בתוכן מכתב ללא רשות הכותב.

צעד משמעותי נוסף בפרטיות והחשיבות על השמירה עליה נקבעת על ידי רבינו גרשום. רבינו גרשום , אחד ממנהיגי יהדות אשכנז קבע מספר תקנות אשר המוכרות בהם הינו איסור נשיאת שתי נשים והאיסור לגרש אישה בעל כורחה. רבינו גרשום חיבר מספר תקנות נוספות אשר אחת מהן, קשורה לפרטיות.

תקנה זו איננה מופיע בחיבור ישיר אלא דווקא בחיבור משני של תלמידו המהר"ם מרוטנברג ששם מצוין חרם על מי שרואה את כתב חברו בלא ידיעתו. כלומר קיים איסור הצצה לרשומות ויומנים שאדם כותב לעצמו, ממש כמו התכתבויות בוואטספ של ימינו. החרם של רבינו גרשום התקבע כאבן יסוד בהלכה היהודים עד כדי כך שרבים החלו לציין במכתבים אישיים את המילה "ופגי"ן" או המילה "נח"ש" שמשמעותה "ו-פורץ ג-דר י-שכנו נ-חש. ביטוים אלו ממחישים את איסור הפגיעה בצנעת הפרט בעיני חכמי ההלכה

הגנה על הפרטיות אומצה בעולם כבר בסעיף 12 להכרזה של האו"ם משנת 1948 ונוסח דומה אומץ גם בסעיף 17 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות מ1976. בישראל במשך השנים, עלו הצעות חוק רבות בנושא הפרטיות : הצעת החוקה של יהודה פנחס כהן (תש"ח-1948), הצעת חוק יסוד: מגילת הזכויות של האדם של פרופ' קלינגהופר (תשכ"ד – 1963), הצעת החוקה של פרופסור אקצין (תשכ"ד - 1964), 4.הצעת חוק יסוד: זכויות האדם והאזרח - ועדת משנה בראשות בנימין הלוי משנת 1973 (הכנסת השביעית), הצעת "חוקה לישראל" (בראשות פרופסור רייכמן) (1986), הצעת חוק יסוד: זכויות האדם מהכנסת ה- 12 משנת 1989 (קבוצת חברי כנסת בראשות שולמית אלוני) הצעת חוק יסוד: זכויות היסוד של האדם משנת 1989 (הכנסת ה- 12, הצעת חוק ממשלתית שהוגשה כפרטית על ידי ח"כ רובינשטיין) בשנת 1981 נחקק חוק הגנת הפרטיות ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו עוגנה זכות זו כזכות יסוד.

במשפט העברי, במשך אלפי שנים, הזכות לפרטיות זכתה לייחודיות. ההגנה על צנעת הפרט, פרטיותו והמרחב הפרטי שלו זכו להגנה ושמירה כחלק מאופי הקהילה שהמשפט העברי ביקש ומבקש לעצב. כמו כל זכות, הינה נדרשת לאיזון ולעיתים נדחקת מחמת דרישות אחרות, אך מהעיסוק המוגבר והסימובליקה שיש לפרטיות עם האופי הישראלי- מה טובו אהליך יעקב משכונתיך ישראל עולה החשיבות בשמירה על הפרטיות.