אין חולק על היכולות הביצועיות הגבוהות של השר מתן כהנא בקידום רפורמות שונות, בעיקר אותן שמשרתות תפיסת עולם מסויימת. מסתבר ששר יכול לפעול בקלות לתיקון הליקויים כשאנשי המשרד והמשפט רואים איתו את הדברים עין בעין.
אין גם חולק על יכולות השיווק שלו, כושר הביטוי והרטוריקה שהוא משתמש לקדם את התוכניות שלו.
והשפה, כמה כח יש לשפה - "שיפור מערך הגיור", "אחריות", "אחדות", "משטרת מחשבות", "מדרון הפלגנות", "הקצנה", "מהלכים פורצי דרך".
הייתי יכול ללכת שבי אחר הסגנון במידה ולא הייתי זוכר את השפה המכובסת ב-"ההתנתקות", "הסכמי השלום", "גזענים", "מיזוגנים", "חשוכים", "אויבי השלום", "אוייבי הדמוקרטיה" ועוד.
אלא שלמול הסגנון צללתי השבוע לבדוק את המהות - עשיתי זאת בחוק הגיור. ואתחיל דווקא מהסוף -
להבנתי יש כמה אפשרויות:
א. השר מתן כהנא לא מכיר היטב חוק הגיור -הוא מאמין שהחוק אומר משהו אחד, אלא שהמשפטנים שניסחו אותו דאגו שהוא יבטא משהו אחר.
ב. השר מתן כהנא מכיר היטב את חוק הגיור, ומציג לציבור ולרבנים מסויימים מצג שווא.
האפשרות שלישית היא לכתוב פוסטים על עין טובה ואחדות.
במה דברים אמורים:
השבוע טענו בפני אנשי השר מספר טענות.
א. אין ולו אחד שמוכן לגייר אדם שלא מקבל על עצמו מראש לקיים תורה ומצוות.
ב. בסמכות מועצת הרבנות הראשית להדיח דיין שמגייר שלא כדין.
ג. מי שקובע את הכללים של הגיור זו ועדת היגוי.
ד. יש מגבלות משמעותיות לגבי מי שיכול להיות דיין.
ה. אנחנו עסוקים בחיזוק המוסד של רבני עיר בעוד אתם מחלישים אותו.
אלא שביחס לטענה הראשונה - עיון קצר בספרו של הרב חיים אמסלם היה מגלה להם את הפסקה הבאה:
* "קשה להגדיר בדיוק את המידה והשיעור לדברים שצריך המתגייר לקבל על עצמו ... שמירה על 7 מצוות בני נח, שמירה מינימאלית של מצוות מסורתיות כגון קידוש בשבת, צום ביוה"כ, חמץ בפסח וכיוצא בזה." * -
קרי: למרות ערפל הקרב שמתן כהנא מפזר סביבו, והציטוטים בהם הוא טוען "לא יהיה גיור בלי קבלת מצוות" - הוא מתכוון לאפשר לגיורים על פי גישת "10 מצוות בני אמסלם". אני חוזר ומגדיש אני לא מדבר על מחלוקת אידיאולוגית או הלכתית.. אפשר לומר לציבור זו הגישה שלי, אני מאמץ אותה. אבל זה לא מה שנעשה הציבור לא יודע שדיינים בסגנון הזה יוכלו לגייר -לדידי זו מניפולציה.
ביחס לטענה השניה שאומרת שמועצת הרבנות הראשית יכולה להדיח דיין -
למעשה זהו שקר, משום שאכן בחוק מופעה מועצת הרבנות הראשית, אלא שהיא יכולה לדון בדברים רק באישור ראש מערך הגיור שהוא כידוע איש של ראש הממשלה או שר הדתות. איש של בנט או לפיד. היום זה הרב בניהו ברונר, מחר זה יכול להיות הרב בני לאו או גלעד קריב.
והרי לפניכם לשון טיוטת החוק: "ראש מערך הגיור יבחן את פניית הרב הראשי ויחליט האם לפתוח בהליך להפסקת כהונתו של דיין המותב המקומי." (סע' 22)
המשמעות המעשית של זה שמועצת הרבנות הראשית מנוטרלת לגמרי. ושוב שואל הבן, למה לשקר את הציבור?
ביחס לטענתם השלישית, שאומרת שהועדה קובעת את כללי הגיור -
מצורף לשון החוק שקובעת שועדת ההיגוי לא מתערבת במסגרת הגיור אלא במסגרת הדיון. שימו לב לתמימות, נאיביות או שקר. היא לא קובעת מהי המסגרת ההלכתית המוסכמת לגיור. הועדה לא עוסקת במהות הדיון אלא היא קובעת את סדרי הדין ומתאימה אותם מהמערך הארצי לערים. למרות שיש מי שמנפנף בוועדה הזו וטוען שהיא תעשה סדר. למעשה אין באפשרותה לפסול דיין שמוכן לגייר על פי "עשרת מצוות בני אמסלם" כאמור.
לגבי הטענה הרביעית:
לא ראיתי בחוק שום מגבלה משמעותית - למעשה ראיתי להפך. בסעיף 16 לטיוטת החוק מופיע שכל מי שעמד בראשות ישיבה עשר שנים, לא משנה איזו ישיבה יכול להיות דיין. כנ"ל אדם בן 35 עם נסיון כל שהוא בחינוך + מבחני רבנות יכול להיות ראש הרכב.
תמהני מה כיוונו אנשי השר באומרם שהחוק דורש דיינים רציניים.
ולגבי הטענה החמישית:
אמת שאני מתקשה להבין כיצד מערכת טוענת שהיא מקדמת את רבני ערים בעוד רבני הערים בעצמם מצביעים כנגדה וטוענים שהיא מזיקה להם. בפועל יש רבים בעד גיור ע"י רבני ערים אלא שהם מבקשים שהגיור יעשה תחת פיקוח של הרבנות הראשית ולא תחת הבטחה פיקטיבית למערכת שאינה יכולה לעשות כלום למול גיורים מצחיקים.
לסיכום:
אין חולק שמערך הגיור צריך תיקון ושיפור, אלא בדיוק כמו שרפורמה לשיפור מערכת החינוך אין משמעותה להוריד את רמת המבחנים ע"מ שהתלמידים יציגו ציונים טובים. כך שיפור מערך הגיור - אין משמעותו לאפשר גיורים בלי זהות יהודית.
בסגנון השר מתן כהנא מנצח. במהות אני מעדיף לדעת מה אומר בפועל החוק.