הכנסת הצביעה בעד החלת דין רציפות על הצעת חוק שהגישה הממשלה בכנסת הקודמת. ההצעה עוסקת במקרקעי ציבור (סילוק פולשים), והיא נועדה לסייע בהקמת מערכת אכיפה חדשה, מורחבת ועצמאית, אשר תפעל נגד "פולשים למקרקעי ציבור".
לפי הצעת החוק סמכויותיהם של ה'מפקח' ושל ה'פקח' הורחבו כדי לבצע אכיפה של צווים שניתנו לפולשים לקרקעות המדינה. סמכויות נרחבות אלו כוללות הפעלת שיקול דעת הנתון בדרך כלל לקצינים במשטרה, כגון: סמכויות חקירה, ביצוע צווים מנהליים ואף שימוש בכוח סביר לצורך ביצוע הפינוי.
עם זאת הממשלה מאריכה את התקופה המינימלית ממועד מסירת הצו ועד למועד הסילוק והפינוי מ-14 יום ל- 30 יום, כדי לאפשר ל'פולש' פרק זמן נאות לפינוי המקרקעין או להוכחת זכותו להחזיק בהם.
העיתונאית שושי גרינפלד אומרת לערוץ 7 כי באזור יו"ש יש כ-3000 מאחזים לא חוקיים של ערבים שלאחר חקירה הוצאו כנגדם צווי הריסה מאחר שנבנו תוך פגיעה מוחלטת בשלטון החוק.
היא ציינה כי הערבים נוהגים לבנות במרחק 100 מטר מהבית האחרון בכפר, וכך הם מתקדמים, ובכל פעם בית נוסף נבנה ומתקרב אל צירי התנועה. הם בונים מבני בטון ענקיים כגון בתי ספר. צורה נוספת של בנייה היא צורת "הפזורה", שהייתה נהוגה בהר חברון. גרינפלד מתארת כיצד משתלטים הערבים על אדמות המדינה. לדבריה, הם באים לעבד אדמות חקלאיות ומתיישבים בשטח לכמה חודשים. כיון שזו התיישבות ארעית, כביכול, הרשויות מתעלמות ממנה. כך בחמש השנים האחרונות בעידודה של הרשות הפכה ההתיישבות לקבועה, והם החלו לבנות מבני בטון ככל העולה על רוחם בעוד חלק מהמבנים נבנים על אדמות מדינה. בין היתר הם הקימו רפתות ענקיות וכן מבנים באתרים ארכיאולוגיים תוך התעלמות מכל מה שהחוק קובע כי באתרים ארכיאולוגיים אסור לבנות. כל אותם 3000 מבנים, אומרת גרינפלד, נבנו על שטח C - אדמות מדינה.
היא מציינת כי על פי הוראתו של שר הביטחון מבנים לא חוקיים אלו לא ייהרסו אם הם מאוכלסים ואפילו אם "האכלוס" החל כשעתיים לפני ההריסה באמצעות הנחת מזרון והבאתם של כמה ילדים.
הבנייה הלא חוקית מסתייעת ברשות, שנציגה נראה מדי פעם במקומות שיש בהם סכסוך קרקעות ומתערב לא פעם באמצעות תרומות כספים.
גרינפלד מציינת כי הפולשים והבונים במקומות לא חוקיים הם בעלי בתים משלהם בדהרייה, ביאטה ובסמוע, וכי אין מדובר באנשים אומללים ועניים אלא בעניין פוליטי. (ש.ח.)
לפי הצעת החוק סמכויותיהם של ה'מפקח' ושל ה'פקח' הורחבו כדי לבצע אכיפה של צווים שניתנו לפולשים לקרקעות המדינה. סמכויות נרחבות אלו כוללות הפעלת שיקול דעת הנתון בדרך כלל לקצינים במשטרה, כגון: סמכויות חקירה, ביצוע צווים מנהליים ואף שימוש בכוח סביר לצורך ביצוע הפינוי.
עם זאת הממשלה מאריכה את התקופה המינימלית ממועד מסירת הצו ועד למועד הסילוק והפינוי מ-14 יום ל- 30 יום, כדי לאפשר ל'פולש' פרק זמן נאות לפינוי המקרקעין או להוכחת זכותו להחזיק בהם.
העיתונאית שושי גרינפלד אומרת לערוץ 7 כי באזור יו"ש יש כ-3000 מאחזים לא חוקיים של ערבים שלאחר חקירה הוצאו כנגדם צווי הריסה מאחר שנבנו תוך פגיעה מוחלטת בשלטון החוק.
היא ציינה כי הערבים נוהגים לבנות במרחק 100 מטר מהבית האחרון בכפר, וכך הם מתקדמים, ובכל פעם בית נוסף נבנה ומתקרב אל צירי התנועה. הם בונים מבני בטון ענקיים כגון בתי ספר. צורה נוספת של בנייה היא צורת "הפזורה", שהייתה נהוגה בהר חברון. גרינפלד מתארת כיצד משתלטים הערבים על אדמות המדינה. לדבריה, הם באים לעבד אדמות חקלאיות ומתיישבים בשטח לכמה חודשים. כיון שזו התיישבות ארעית, כביכול, הרשויות מתעלמות ממנה. כך בחמש השנים האחרונות בעידודה של הרשות הפכה ההתיישבות לקבועה, והם החלו לבנות מבני בטון ככל העולה על רוחם בעוד חלק מהמבנים נבנים על אדמות מדינה. בין היתר הם הקימו רפתות ענקיות וכן מבנים באתרים ארכיאולוגיים תוך התעלמות מכל מה שהחוק קובע כי באתרים ארכיאולוגיים אסור לבנות. כל אותם 3000 מבנים, אומרת גרינפלד, נבנו על שטח C - אדמות מדינה.
היא מציינת כי על פי הוראתו של שר הביטחון מבנים לא חוקיים אלו לא ייהרסו אם הם מאוכלסים ואפילו אם "האכלוס" החל כשעתיים לפני ההריסה באמצעות הנחת מזרון והבאתם של כמה ילדים.
הבנייה הלא חוקית מסתייעת ברשות, שנציגה נראה מדי פעם במקומות שיש בהם סכסוך קרקעות ומתערב לא פעם באמצעות תרומות כספים.
גרינפלד מציינת כי הפולשים והבונים במקומות לא חוקיים הם בעלי בתים משלהם בדהרייה, ביאטה ובסמוע, וכי אין מדובר באנשים אומללים ועניים אלא בעניין פוליטי. (ש.ח.)