איש העסקים מוטי זיסר, מבעלי הקניון החדש "ארנה" בהרצליה, דוחה את הטענות נגדו על הפעלת הקניון בשבת. זיסר, יהודי שומר מצוות, אמר ביומן ערוץ 7 כי כאשר הוחל בבניית הקניון הוא היה משוכנע שחוקי העזר בעיר לא יאפשרו בכל מקרה את פתיחתו בשבת, אך תוך כדי הבנייה היו חילופי שלטון בעיר והמדיניות בנושא זה השתנתה, ומבחינה משפטית לא היה באפשרותו למנוע את חילול השבת בקניון. הוא פנה אפוא לרבנים גדולים בבני ברק, ואלה פסקו כי עליו למכור את הקניון לגוי בהקדם, אך לא במחיר הפסד. זיסר החליט כי הוא אכן ימכור את הקניון, וכי עד אז אין בדעתו ליהַנות מרווחי הקניון בשבתות, אף זאת על פי פסיקת הרבנים.
זיסר מתאר את הקניון, השייך לדור החדש של מרכזי תרבות, בידור ומסחר, בו מרכיב הבידור הוא כ-50% מהקניון. בקניון, אומר זיסר, אולמות משחק לילדים בסגנון דיסני, נהרות מים שאפשר לשוט בהם, יער גשם עם בעלי חיים וקולנוע שהכיסאות שלו הם בקורלציה עם המסך. קניון "ארנה", אומר זיסר, נמצא בבעלות חברת אלסינט, ולחברה זו קבוצת בעלי מניות של גויים ועוד בעלי מניות בארה"ב ובישראל. לדבריו, הוא אינו נושא משרה כלשהי בחברה, והיא חברה סוברנית בעלת שיקולים עסקיים, זאת אומרת שהדירקטורים, שהם אנשים לא דתיים, מחויבים לקבל החלטות כדירקטורים למען החברה. אין לי סמכות חוקית או השפעה בחברה, אך אני בעל מניות בה, והדירקטורים שלה יודעים כי נושא השבת מפריע וקרוב ללבי, אומר זיסר, אולם בסופו של דבר ההחלטות הן של גוף עסקי.
לפני שבע שנים, ממשיך זיסר בספרו את השתלשלות הפרשה, כשנעשו חוזי השכירות הראשונים, אכיפת השבת באזור הייתה תקיפה ביותר, ולא עלה על הדעת כי יש לעגן את נושא שמירת השבת בחוזים. בחוזי השכירות שחתמו עם הדיירים הם התבקשו לכבד את חוק שעות עבודה ומנוחה של חוקי מדינת ישראל , והכוונה הייתה לשבת. לא נכתב סעיף מיוחד לגבי שבת כי איש לא העלה על דעתו שמישהו יפתח עסקים בשבת. כאשר התחלף השלטון העירוני ויעל גרמן ממרץ עלתה לראשות העיר חדלה העירייה לאכוף את הסגירה בשבת, ובה בעת עקב חוק החוזים האחידים לא היה אפשר להכניס סעיפים הכובלים את ידי המבקשים לחלל שבת.
זיסר מוסיף כי כמה חודשים לפני פתיחת הקניון הוא חשש ופנה לבית הדין המחמיר ביותר בנושאים אלו, לבית דינו של הרב ווזנר בבני ברק. "הנחתי על שולחנו של בית הדין את כל הנושא ההלכתי על פרטיו ומרכיביו המסובכים וביקשתי שכל פסק הלכה שיינתן בעקבות שאלתי יאושר גם על ידי הרב אליישיב", סיפר זיסר. לדבריו, בית הדין ישב על המדוכה במשך כמה חודשים תוך שהדיינים נכנסים לנבכי אחזקות של חברות, ולבסוף פסקו פסק הלכה "מעניין ואמיץ", כלשונו, שבעקרונותיו נכתב כי אף על פי שיכול להיות שהיה אפשר למצוא היתרים דחוקים וזאת משום שהוא לא מחזיק בקניון באופן ישיר, כיוון שמעורב גם כבוד שבת עליו למכור את הקניון עם העדפה למכרו לנוכרי. בית הדין אף פסק כי צריך להשתדל למכור במחירים שלא יגרמו הפסד גדול. המשמעות היא שאין צורך להיענות לכל הצעה, אחרת ההפסד גדול. מאז, מציין זיסר, הוא נוקט פעולות כדי לבצע זאת, ובינתיים בית הדין פסק כי אינו מותר ליהנות מהרווחים הבאים מחילול שבת. המגבלה כי יש להשתדל למכור לנוכרי מעמידה קושי, אומר זיסר, ובשל כך יכול להיות שהפעולה תארך זמן רב משום שהנוכרים אינם מגיעים בהמוניהם לארץ כדי לרכוש נכסים בשווי של כמאתיים מליון דולר. זיסר מציין כי לאמיתו של דבר קניון כזה לא מוכרים משום שהוא יצירה מיוחדת ובעלת פוטנציאל רווחי. הלוואי יכולתי להביא לכך שייסגר בשבת, אמר בנימת צער.
זיסר מוסיף כי סוגיית העסקים היא קשה ויש לתת עליה את הדעת, והיא אינה כוללת רק קניונים אלא גם בתי מלון. לדבריו, הציבור אינו מודע לכך אבל גם בבתי מלון נגרם חילול שבת כשהנהלת המלון ופקידי הקבלה מוציאים ומכניסים קבוצות, המטבחים לא תמיד עובדים לפי מה שמשגיחי הכשרות אומרים לעשות והרבה מלצרים יהודים רושמים את ההזמנות ומתקתקים במחשבים. אני הבעלים של רשת בתי מלון, אומר זיסר, ואני יודע איך מאחורי הקלעים מתחללת בהם השבת, אך הציבור לא מורגל להתייחס למלון כמקום שמחללים בו שבת.
לפיכך, כל מי שעסקיו כוללים בתי מלון ומרכזים מסחריים מתמודד עם בעיה קשה כיצד לפעול בשבת. על כך, הוא אומר, נוספת העובדה כי בארץ חיים יותר ממיליון גויים ועוד ארבעה מיליון ש"חושבים אחרת על השבת". על הציבור הדתי ציוני לתת את הדעת לפתרונות בנושא השבת. לדבריו, מישהו צריך לקחת אחריות על הנושא משום ש"אי אפשר לטמון את הראש בחול או להסתפק בצעקה: שאבס שאבס". (ש.ח.)
זיסר מתאר את הקניון, השייך לדור החדש של מרכזי תרבות, בידור ומסחר, בו מרכיב הבידור הוא כ-50% מהקניון. בקניון, אומר זיסר, אולמות משחק לילדים בסגנון דיסני, נהרות מים שאפשר לשוט בהם, יער גשם עם בעלי חיים וקולנוע שהכיסאות שלו הם בקורלציה עם המסך. קניון "ארנה", אומר זיסר, נמצא בבעלות חברת אלסינט, ולחברה זו קבוצת בעלי מניות של גויים ועוד בעלי מניות בארה"ב ובישראל. לדבריו, הוא אינו נושא משרה כלשהי בחברה, והיא חברה סוברנית בעלת שיקולים עסקיים, זאת אומרת שהדירקטורים, שהם אנשים לא דתיים, מחויבים לקבל החלטות כדירקטורים למען החברה. אין לי סמכות חוקית או השפעה בחברה, אך אני בעל מניות בה, והדירקטורים שלה יודעים כי נושא השבת מפריע וקרוב ללבי, אומר זיסר, אולם בסופו של דבר ההחלטות הן של גוף עסקי.
לפני שבע שנים, ממשיך זיסר בספרו את השתלשלות הפרשה, כשנעשו חוזי השכירות הראשונים, אכיפת השבת באזור הייתה תקיפה ביותר, ולא עלה על הדעת כי יש לעגן את נושא שמירת השבת בחוזים. בחוזי השכירות שחתמו עם הדיירים הם התבקשו לכבד את חוק שעות עבודה ומנוחה של חוקי מדינת ישראל , והכוונה הייתה לשבת. לא נכתב סעיף מיוחד לגבי שבת כי איש לא העלה על דעתו שמישהו יפתח עסקים בשבת. כאשר התחלף השלטון העירוני ויעל גרמן ממרץ עלתה לראשות העיר חדלה העירייה לאכוף את הסגירה בשבת, ובה בעת עקב חוק החוזים האחידים לא היה אפשר להכניס סעיפים הכובלים את ידי המבקשים לחלל שבת.
זיסר מוסיף כי כמה חודשים לפני פתיחת הקניון הוא חשש ופנה לבית הדין המחמיר ביותר בנושאים אלו, לבית דינו של הרב ווזנר בבני ברק. "הנחתי על שולחנו של בית הדין את כל הנושא ההלכתי על פרטיו ומרכיביו המסובכים וביקשתי שכל פסק הלכה שיינתן בעקבות שאלתי יאושר גם על ידי הרב אליישיב", סיפר זיסר. לדבריו, בית הדין ישב על המדוכה במשך כמה חודשים תוך שהדיינים נכנסים לנבכי אחזקות של חברות, ולבסוף פסקו פסק הלכה "מעניין ואמיץ", כלשונו, שבעקרונותיו נכתב כי אף על פי שיכול להיות שהיה אפשר למצוא היתרים דחוקים וזאת משום שהוא לא מחזיק בקניון באופן ישיר, כיוון שמעורב גם כבוד שבת עליו למכור את הקניון עם העדפה למכרו לנוכרי. בית הדין אף פסק כי צריך להשתדל למכור במחירים שלא יגרמו הפסד גדול. המשמעות היא שאין צורך להיענות לכל הצעה, אחרת ההפסד גדול. מאז, מציין זיסר, הוא נוקט פעולות כדי לבצע זאת, ובינתיים בית הדין פסק כי אינו מותר ליהנות מהרווחים הבאים מחילול שבת. המגבלה כי יש להשתדל למכור לנוכרי מעמידה קושי, אומר זיסר, ובשל כך יכול להיות שהפעולה תארך זמן רב משום שהנוכרים אינם מגיעים בהמוניהם לארץ כדי לרכוש נכסים בשווי של כמאתיים מליון דולר. זיסר מציין כי לאמיתו של דבר קניון כזה לא מוכרים משום שהוא יצירה מיוחדת ובעלת פוטנציאל רווחי. הלוואי יכולתי להביא לכך שייסגר בשבת, אמר בנימת צער.
זיסר מוסיף כי סוגיית העסקים היא קשה ויש לתת עליה את הדעת, והיא אינה כוללת רק קניונים אלא גם בתי מלון. לדבריו, הציבור אינו מודע לכך אבל גם בבתי מלון נגרם חילול שבת כשהנהלת המלון ופקידי הקבלה מוציאים ומכניסים קבוצות, המטבחים לא תמיד עובדים לפי מה שמשגיחי הכשרות אומרים לעשות והרבה מלצרים יהודים רושמים את ההזמנות ומתקתקים במחשבים. אני הבעלים של רשת בתי מלון, אומר זיסר, ואני יודע איך מאחורי הקלעים מתחללת בהם השבת, אך הציבור לא מורגל להתייחס למלון כמקום שמחללים בו שבת.
לפיכך, כל מי שעסקיו כוללים בתי מלון ומרכזים מסחריים מתמודד עם בעיה קשה כיצד לפעול בשבת. על כך, הוא אומר, נוספת העובדה כי בארץ חיים יותר ממיליון גויים ועוד ארבעה מיליון ש"חושבים אחרת על השבת". על הציבור הדתי ציוני לתת את הדעת לפתרונות בנושא השבת. לדבריו, מישהו צריך לקחת אחריות על הנושא משום ש"אי אפשר לטמון את הראש בחול או להסתפק בצעקה: שאבס שאבס". (ש.ח.)