על גבול רצועת עזה התקיים היום כנס חירום של חקלאים בשל החשש מהשלכות רפורמת החקלאות על יישובי עוטף עזה, הגליל והגולן. על חשיבות החקלאות באזורים אלה נשא דברים האלוף במיל' ישראל זיו, מפקד אוגדת עזה לשעבר. שוחחנו אתו על כך.
"רפורמה היא תמיד דבר טוב, ואין טענה על הצורך להתייעל, להתקדם ולהוזיל מחירים. הטענה היא שבעשרים השנים האחרונות ובעיקר בעשור האחרון הולכים יותר על הצד הכלכלי ופחות על החשיבות האסטרטגית של החקלאות לביטחון הלאומי", אומר באלוף זיו ומציין שני אלמנטים מרכזיים שיש לתת עליהם את הדעת – תפיסת השטח והביטחון הכלכלי.
על ערך תפיסת הקרקע מציין זיו כי שני האחוזים של חקלאים מקרב תושבי ישראל מחזיקים 25 אחוז משטחי המדינה ובכך הם "שומרים על הקרקע גם כעתודת קרקע וגם מול התפשטות מגורמים שלא מכירים בחוקיה וריבונותה של ישראל. ברפורמה שבה יפסיקו חקלאים לעבד את אדמתם, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מול אלטרנטיבה למלא את החלל הזה בחיילי צה"ל".
"אם בעוטף עזה, שם יש 300 אלף דונם, ייוצאו השדות נצטרך לפרוס לפחות אוגדה של צה"ל כדי לשמור על הקרקע ולשמר את ייעוד הקרקע. כך זה גם בגבול הלבנון בערבה בגליל ובגולן. הפגיעה בחקלאות צריכה לקחת בחשבון את ההיבט הרחב יותר ולא רק את ההיבט הפיננסי".
באשר לסוגיית הביטחון כלכלי מוסיף האלוף במיל' זיו ומדגיש את לקחי הקורונה בדבר חשיבות הדאגה לביטחון התזונה של אזרחי ישראל. "הקורונה לימדה אותנו שלא ניתן להיות מדינת יבוא. יבוא אולי מוזיל מחירים, אבל משבר עולמי או אם חלילה תפרוץ מלחמה באוקראינה, יגרמו למציאות אחרת. לא נקבל ייבוא ביצים, ואז איך נשלים את הדבר? שני ההיבטים הללו שייכים לתפיסת הביטחון הלאומי. צריך להתייחס לחקלאות כאל חלק מהנכסים שלנו ולא כנטל".
האם אכן לשם מובילה אותנו הרפורמה המדוברת במידה והיא לא תשונה? "זה כבר קורה", קובע זיו. "ענפים שלמים נעלמו מהמפה. למיטב הבנתי אם התוצאה תהיה הפסדית לחקלאים, שצריכים להתפרנס מחקלאות, אנחנו לא מותירים להם ברירה אלא לנטוש אדמות ואולי גם את הישובים".
על נטישת החקלאות לטובת התכנסות בגוש דן, אומר זיו: "מפת האוכלוסייה בישראל מלמדת שיש אוכלוסייה עולה ומתעצמת במדינת שפלת תל אביב ומנגד פיחות שכבר אינו זוחל באזורים האחרים. בבאר שבע ורמת הנגב יש 400 אלף יהודים ו-350 אלף בדואים, חלק מהם בישובים מוסדרים והם תועלתיים, אבל חלק אחר תופש היקפים של קרקעות, וראינו ב'שומר החומות' את האנרכיה וחוסר הביטחון בצירי התנועה, בשטחים ובשטחי האש מבלי שהמדינה יכולה להשתלט".
"אם לא נקבע עובדות בקרקע, לא נרחיב את ההתיישבות ולא נאפשר לחקלאות לחיות, בתוך 15 שנה להערכתי לא נוכל להגן על ביטחון הפנים במדינה".
האם את התובנות הללו שלו לא מבינים מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל? "אלו אנשים חכמים שגם רוצים טוב, אבל יש כאן בעיה של הסתכלות של טווח הזמן שהם רוצים להשפיע בו וזה דוחף הרבה פעמים להחלטות קצרות טווח על פני החלטות ארוכות טווח שלא ייקראו על שמם. זו דילמה אבל אנחנו מצפים ממנהיגים לחשוב על טווח ארוך ולא להתכנס לשיקולים על פי אורך חיי הממשלות. התוצאות הקשות פוגעות בנו. הם צריכים לקחת אחריות על בנינו ובני בנינו".