מחיר כבד בבריאות של כולנו
מחיר כבד בבריאות של כולנוצילום: ערוץ 7

מחר (שישי) יצוין 'יום הבטרייה', יום חגה של הסוללה שהומצאה בשנת 1800 והועילה מאז לא מעט לאנושות, אבל גם הוסיפה סיכוני זיהום לא מבוטלים עליהם שוחחנו עם אמנון שחרור, ממנכ"לי תאגיד המחזור 'מ.א.י'.

"הסוללה שינתה את חיינו מקצה לקצה, בעיקר מאז טכנולוגיית הליתיום שהפכה את הסוללה לחלק בלתי נפרד מחיינו", אומר שחרור המתייחס בהרחבה להשלכותיה של הסוללה לבריאותינו ולזיהום כדור הארץ:

"אנחנו עוסקים בהיקפים עצומים של מחזור סוללות, אבל זה תלוי בשיתוף הפעולה של הציבור לקחת את הסוללות מהפסולת הרגילה ולהעביר לטיפול מיוחד", אומר שחרור ומדגיש כי אמנם הסוללות הם אחוז אחד או שניים מהפסולת הכללית, אך מהוות לא פחות משמונים אחוזים מגורמי הזיהום, מה שהופך אותן לבעלות משמעות אדירה לפגיעה בבריאות ולזיהום.

"מדובר במוצר צריכה שאנחנו קונים תמיד, אבל חייבים להפריד אותו מהפסולת הרגילה ולהביא למיחזור. זה קצת כאב ראש אבל זה נצרך", הוא אומר ומזכיר את סוללת העבר שהייתה מורכבת מחומצה ואבץ והייתה זולגת ונשפכת ממנה חומצה כעבור תקופה. אלה היו הסוללות החד פעמיות שהכילו הרבה חומרים מסוכנים וכאשר הגיעו לקרקע או בדרכן לקרקע היו מזהמות מאוד.

"יש הבדל בין המילה מזהם במונח של מלכלך ולא נעים בעין, לבין מזהם ופוגע בחחי ובצומח באדמה ובים, ודרך המזון מגיע אלינו לגוף. לכן החשיבות של ההפרדה היא מאוד גדולה. סוללות הן פריט משמעותי מאוד. כלי רכב חשמליים מכילים מאות קילוגרמים של סוללות. רכב חשמלי מכיל מאתיים קילוגרם של סוללה, כלומר ליתיום, אבץ, נחושת ועוד חומרים מאוד מסוכנים, והדברים מגיעים עד השואב האבק הרובוטי או מוט שואב האבק שמכילים סוללות".

שחרור קורא לכולנו לאתר דרך אתר 'מ.א.י.' את מוקד האיסוף הקרוב למקום מגורנו ולהעביר לשם את הסוללות. לכך הוא מוסיף קריאה להורים: "דברו על זה עם הילדים. זה יעשה להם הרבה לא רק בנושא המחזור, אלא גם בנושא הצריכה נבונה כי יבינו את המשמעות של לזרוק דברים ומה קנינו ללא צורך. עולם הצרכנות מאוד ישתנה גם אצל הילדים".

האם הסוללות של ימינו פחות מזהמות מסוללות העבר. האם הדבר מעסיק את היצרנים? "ליצרנים יש אינטרס אחד והוא לייצר, ואנחנו אוהבים את זה שהם עושים זאת. יש ליצרנים ערכי סף. הם מייצרים מה שלא יהרוג אותנו, אבל אם לא נטפל בו הוא יפגע בנו. הם כותבים על המוצר שיש להשליך למחזור וכו'. זה חלק מערכי הסף שלהם, ואכן אם לא נטפל בהם כראוי הם מזהמים והם מסוכנים, בוודאי סוללות והסוללות החדשות על אחת כמה וכמה. מתברר שסוללות הליתיום מסוכנות כי הן יכולות להתלקח באופן עצמאי, כי אם מייצרים אותן לא אצל יצרן מקצועי ואיכותי, היא יכולה להתלקח". לזאת הוא מוסיף ומעיר תוך המלצה שלא לנסות זאת חלילה, כי "אם החומר בסוללת ליתיום מגיע למגע עם אוויר ולחות יוצר בערה שלא ניתן לכבות אותה, עד שהחומר מתכלה. זה מסוכן, לא לעסוק בזה"

"לקנות מיצרן מורשה ולא מאיזו מעבדה שפירקה והרכיבה ובסוף חייהן לטפל בהן", אומר שחרור ומזכיר כי "הסוללות החד פעמיות שהיו בעבר היו גם הן מסוכנות, אבל הרב פעמיות של ימינו מכילות חומרים מאוד מאוד מסוכנים וצריך לטפל בהן בהתאם. בהיבט של סיכון בעת השימוש יש בהן לא מעט סיכון ויש לא מעט עדויות לפגיעות והצתות בעקבות הסוללות הללו".

"הסוללות שנאספות על ידינו נאספות ונארזות ונשלחות למפעלי מחזור באירופה. אותה סוללה שהגיעה למיכל המחזור שלנו מוצאת את עצמה במפעל מיחזור בגרמניה שמפיק מנה ליתיום , אבץ וכו'".

האם ניתן להשאיר את הסוללות הישנות בבית עד להצטברות כמות משמעותית שתועבר למוקד האיסוף? שחרור משיב בחיוב ומבהיר כי כאשר הסוללה נשמרת בשקית בבית אין סיכון מיידי. "לא לזרוק אותן לפח", הוא שב ומדגיש, "אין בסוללות האצבע כל סיכון. סוללות הליתיום שלא ניתנות להוצאה ממרבית המוצרים, בהן יש את עיקר הסכנה. סיימנו שימוש עם המוצר, להכניס לשקית ולשמור. לא יקרה לזה כלום מחר בבוקר, והעיקר לא להשליך ברחוב".