ד"ר דבי סרבריסקי טיפלה בהתמכרויות במשך 30 שנה בארגנטינה. במרוצת השנים הצטברו אצלה עדויות רבות של עמיתיה למקצוע אודות המתרחש באורוגוואי, המדינה הראשונה שהחליטה על לגליזציה של קנאביס.
בשיחה עם ערוץ 7 היא מספרת על התובנות שם, מסקנות ולקחים שמומלץ למקבלי ההחלטות בישראל להכיר לפני שהם מקדמים בלהט את הלגליזציה גם כאן.
ד"ר סרבריסקי מספרת כי בהיותה עוסקת בין השאר גם בגמילה מטבק היא הוזמנה להרצות על הנושא באורוגוואי בה קודמו חוקים רבים נגד עישון ומהקשר הרציף שלה עם רופאים העוסקים בתחום מתברר שמנגנון הלגיטימציה הציבורית לקנאביס הקיים היום נראה כמעט זהה לזה שהיה בעבר לעישון. בשנות השישים תיארו את העישון ככזה שיהווה פתרון לבעיות רפואיות רבות, יביא לירידה במשקל ועוד. כחלק מהקמפיין ההוא היו גם רופאים בין מקדמי העישון וסרטונים הראו רופא במשרד כשהמזכירה שלו מדליקה לו סיגריה, מספרת סרבריסקי. "היום כל העישון של טבק הוא הסיבה מספר אחת של מוות שניתן למנוע אותו".לדבריה המחשבה שלגליזציית קנאביס תביא לחיים בטוחים יותר ולהורדת פשיעה היא מחשבה תמימה לחלוטין. באורוגוואי עלתה הפשיעה מאז הלגליזציה וגם אם לא ניתן לקבוע שמדובר בתוצאה של הלגליזציה הרי שברור שהלגליזציה לא הובילה למציאות הפוכה.
לטענה לפיה השוק השחור יצטמצם עם מכירת הקנאביס בבתי המרקחת, מספרת ד"ר סרבריסקי כי מרבית בתי המרקחת לא עסקו בשיווק קנאביס מאחר ובנקים אמריקאיים לא רצו להיות בקשר כלכלי עם מי שמשווק מה שבארה"ב נחשב לסם. במציאות שכזו המשיך השוק השחור לשגשג לצד בתי מרקחת מעטים מאוד ששיווקו את הקנאביס.
על השפעת הלגליזציה על בני נוער וצעירים אומרת ד"ר סרבריסקי כי מדובר בנקודה המדאגיה מאוד אותה כפסיכיאטרית. "הקנאביס אחראי להתקפי חרד ופסיכוזה אצל בני נוער גם אחרי שימוש אחד. חלק מהאנשים מפסיקים את השימוש אחר פעם אחת ללא סימפטומים, אבל למי שיש נטייה גנטית לפיתוח התקפי חרדה נמשכים ההתקפים גם אחרי שהם מפסיקים לעשן. הסיכון לפסיכוזה הוא פי שבע אצל מעשנים. ילדים ובני נוער קיבלו בנוסף לשאר הבעיות שאולי יש להם גם פסיכוזה לשארית חייהם. אנשים לא יודעים כמה זה קשה לחיות עם פסיכוזה".
לדבריה לגליזציה ללא אסטרטגיות משמעותיות של חינוך מעבירות לנוער מסר לפיו אם זה חוקי אז זה לא כל כך גרוע, "כך שגם אם זה מותר למשתמשים מגיל 18 זה מחלחל למטה", הוא אומרת ומספרת: "לימדתי מומחים ומתמחים לפסיכיאטריה בארגנטינה ואורווואי, וכמות בני הנוער שמגיעים עם התקפי חרדה ופסיכוזה בעקבות עישון היא מאוד גבוהה".
לקנאביס תהיה גם השפעה על התפקוד בצה"ל, משוכנעת ד"ר סרבריסקי. "לא הייתי רוצה חייל שעישן קנאביס עם רובה ליד. הקנאביס מאוד מרגיע ומי ששומר לא יהיה עירני כדי לשמור", היא אומרת ומעירה כי גם בהתמודדות עם טראומות, סוגיה שהצבא לא מטפל בה מספיק, עשויים חיילים לבחור בדרך הקלה והנוחה להתמודדות ולעשן קנאביס, מה שישפיע מאוד על תפקודם האישי והצבאי.
השפעה ניכרת צפויה גם בתחום תאונות הדרכים. "בקולורדו יש הכי הרבה ניסיון בתחום, וכל סטטיסטיקה מלמדת שתאונות הדרכים עלו בעקבות הלגליזציה. הם עושים בדיקות קנאביס ולא רק אלכוהול", היא מספרת והנתונים שמצטברים שם מלמדים על השלכות מיידיות לעישון הקנאביס. "הנוער חושב שלא יקרה להם כלום. לביטחון העצמי הזה מוסיפים את העישון, ואז הסכנה גדולה בהרבה".
להערכתה הטשטוש בין קנאביס למטרות רפואיות לקנאביס למטרות פנאי נעשה במכוון מטעמים כלכליים זרים של בעלי אינטרסים ברורים למכור כמה שיותר את מוצרי הקנאביס. סרבריסקי סבורה שהדיון בישראל על הלגליזציה והשלכותיה מאוד לא עמוק, כהגדרתה, והיבטים רבים של הסוגיה כלל לא נידונים.