הרב פרופ' יצחק כהן
הרב פרופ' יצחק כהןצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יש כיום לא מעט בני זוג שמתגרשים למרות שהכל בסדר. אין אלימות, אין משהו רע, הם פשוט איבדו ענין אחד בשני. משעמם. נגמרה להם האהבה.

ליתר דיוק, אחד מהם איבד ענין בבן זוגו, הזוגיות לא מרגשת אותו יותר. וכמים הפנים לפנים: חוסר הענין שלו מדביק את בן הזוג השני והזוגיות שלהם מתדרדרת מטה מטה בצניחה חופשית. הצופה מן הצד בהליכי גירושיהם לא יאמין שהם פעם הצליחו להתרגש זה מזו. מה גורם לאיבוד הענין?

האתגר האמיתי של המאה עשרים ואחת הוא להתרגש מהשגרה, להתרגש מאותו בן זוג ולהישאר נשוי לו. הדבר מאתגר במציאות ובסביבה גועשת שזועקת לנו להתחדש ולהחליף כל דבר: מסלול בסלולרי, רכב, ערוץ צפייה ועוד. אנו כל הזמן מזפזפים ומחפשים ריגושים בערוץ אחר. קשה ליהנות מתכנית אחת מתחילתה ועד סופה. באופן פרדוקסלי, השפע הביא לכך שאנו נהנים פחות.

אם אדם חלילה יחליף את הזוגיות המקורית שלו בזוגיות חדשה, לרוב הוא יופתע לגלות כי השגרה היא אותה שגרה. אם לא נלחמנו בצורך הטבעי שלנו לריגושים בפרק א, מה יגרום לנו להילחם בצורך זה בפרק ב? לא אחת אנשים אומרים: לו הייתי יודע לעבוד בפרק א שלי כמו שלמדתי לעבוד בפרק ב שלי, נישואיי הראשונים לא היו מתפרקים. חינוך עצמי להתרגשות מהשגרה, וריסון הצורך הטבעי בריגושים, עשויים לסייע לנו לשמור על נישואינו.

כיצד אפשר להתמודד עם התופעה? כמעט כמו כל דבר, הרבה מתחיל בחינוך הילדים. למשל, ההקפצה של ילד בגיל שלוש או ארבע לטיול ענק בחו"ל אינה באמת נצרכת. הבעיה היא שיש בה גם נזק. הוא עלול להתחנך שאם הוא לא עלה על טרק אגדי ולא לקח את המשפחה לטיול טרנסאטלנטי, ואם אין לו איזה ריגוש מיוחד, החיים שלו מוחמצים וצריך לחפש להם תחליף.

זהו גם מסר סמוי שעובר בתעשיית הסרטים ההוליוודית. חבל, אפשר ליהנות גם בפארק ליד הבית, או בטיול פשוט בטבע עם בני המשפחה. החינוך הזה לריגוש מהדברים הפשוטים יסייע לילדינו בחיים בכלל ובחיי הנישואין בפרט. החינוך לריגושים מינקותם עלול להסב להם נזק בבגרותם.

דבר נוסף שעשוי לסייע לנו "לצאת מהשעמום" ולהתאשר מהשגרה הוא ההכרה שמנישואין לא יוצאים. זו משמעותה העמוקה של כריתת "ברית" נישואין, בה התחייבנו לשאת (על כתף...) אחד את השני. כאן נשארים, ולפיכך כאן ורק כאן נחפש את אושרנו. נישואין עשויים להיות אושר ללא גבול, אך הם עלולים להיות גבול ללא אושר. אם אין בהם אושר, ויש בנו את ההכרה שאין ברירה אחרת, נשתדל להזרים אליהם אנרגיות חיוביות ולאשרם. לעומת זאת, כשיש לנו ברירה אחרת, ולו רק בתפיסתנו, אנו מאבדים את המוטיבציה להשקיע בקיים והאושר מאיתנו והלאה.

הכותב הוא מנהל אקדמי של הפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו בקמפוס ירושלים, מומחה לדיני משפחה וירושה, ומרצה במרכז אקדמי לב