הידור מצווה
'בארוחת הערב הסתכלתי על שלושת ילדי והרגשתי מיליונרית. מה זה מיליונרית, מיליארדרית. את מי זה מעניין בכלל כמה הם עולים, חשבתי לעצמי, הרי כל חיוך שלהם שווה מיליון.
אנחנו רוצים שתדעו את דעתנו הנחרצת - ילדים הם שמחה, ואין שום כסף בעולם שעומד מולה. עולה המון כסף לגדל ילד, אבל בהשוואה בין ילד לכסף הילד מנצח בענק. לכו על זה. רוצו. השיקול הכלכלי הוא לא רלוונטי פה'.
את הציטוט הזה שלפתי מספרו של יוסי אש ונחמן לידור 'הדרך אל העו"שר - חוכמת הניהול של כלכלת המשפחה'. וכמה הוא נכון. במשפחות גדולות יש זרימה, יש טבעיות, ולומדים להסתגל ולהתגמש בכל סיטואציה.
בספרות הרפואית, אישה וולדנית היא אחת שילדה מעל חמישה ילדים. MULTIPARA. [מולטי=הרבה. פרה=לידות]. ויש את הוולדנות הגבוהה. GRAND MULTIPARA, שאלה נשים שילדו עד עשרה ילדים. ואם ילדה מעבר לכך- היא תיקרא- GRAND GRAND MULTIPARA.
הוולדנות הגבוהה. האם היא מסוכנת? בתי החולים בירושלים, ובמיוחד ביקור חולים ושערי צדק, מכירים ומוקירים את אוכלוסית הוולדניות. מחקרים רבים 'נולדו' בעקבות ה'תעוזה' של חלק מהנשים. למשל, לידה נרתיקית לאחר שני ניתוחים קיסריים.[בתנאים מאד מבוקרים]. לא נשמע כדבר הזה בספרות הרפואית. עד שהגיעו נשים, והעלימו מהרופאים את סיבת הצלקת הניתוחית, אהה. זה התוספתן...וכך, הצטברה ספרות רפואית , פרטיזנית אמנם, שלאט לאט הפכה למבוססת עובדות. בזכות ה'שובבות' של האוכלוסיה הספציפית הזאת.
מסתבר שאם ישנם סיכונים הקשורים להריון או ללידה של וולדנית הם יהיו קשורים לגיל האשה ולא לוולדנות שלה. הרי אישה הכורעת ללדת את ילדה העשירי, בוודאי לא תהיה בת עשרים בלידתו. השפעות הגיל במיילדות הן הדומיננטיות בפרוגנוזה ולאו דווקא הוולדנות, בדרך כלל. אף נמצא בעבודות מחקר תצפיתיות שבוצעו בבתי חולים ביקור חולים , ושערי צדק , המשרתים אוכלוסיה שבוחרת בוולדנות הגבוהה שלה, שמספר הניתוחים הקיסריים והלידות המכשירניות בנשים וולדניות הוא נמוך יותר מאשר בנשים בלידתן הראשונה והשנייה.
ומה לגבי הילד? איך הוא מרגיש עם זה? לפעמים ילד במשפחה ברוכת ילדים רוצה להרגיש את ה'לבד' עם אבאמא. גם לאבא ואמא זאת חוויה נצרכת. לפני כמה שנים, חגגנו יום הולדת לבתנו ה11 לבד - רק איתה, עם ארוחה חלבית ב'אווירא דקרליבך' במבוא מודיעין תיבנה ותכונן. מהאח הבוערת נשמע פצפוץ הגיצים ונדף ריח נעים של עצים בוערים, ולמרות הגשם המטפטף והרוח הסוערת בחוץ –היה הרבה חום בלב. יותר ממה שזה שימח אותה, נדמה לי שזה שימח את ההורים.
למרות הצורך לתשומת הלב פרטית מדי פעם, עדיין אין עוררין על כך שזה כיף להיות חלק ממשפחה ברוכת ילדים. וכך כתבה לי אשה יקרה- 'כשהיינו שנים עשר ילדים, היו בבית שני חדרים, ואז ההורים סגרו את הסלון בקיר גבס, וכך יצרו עוד חדר. היו מיטות קומותיים ומיטות נפתחות. את יודעת איזה כיף היה? את כאילו במחנה קיץ כל החיים... עד היום אנחנו מאוד מאוחדים, יש לנו גרופ משפחתי בדוא"ל שעם האחיינים כבר כולל לפחות מאה איש, אנחנו מגובשים ועטופים באהבה'.
בפרשה שלנו שעוסקת בבניית המשכן, מודגש שהכל צריך להיות בפקודה, 'כאשר ציוה ה' את משה'.. ואכן, כל היהדות שלנו היא שילוב של שמיעה בקול ה' עם התוספות מצידנו של מעשים שאינם חובה אלא רשות. וכך בענייננו- המשפחה יהודית.
מצוות פרו ורבו בעצם כוללת בתוכה לידת בן ובת. יש גם סעיפים דרבנן של הוספת חיים בעולם. אבל אנחנו רואים סביבנו המון משפחות שבוחרות ב'הידור מצווה'. למה ההורים מעוניינים להוליד ולגדל ולפרנס ולחנך הרבה ילדים, הרבה מעבר להלכה של לידת בן ובת, בנדיבות לב. יש את המתווה האלוקי – ואפשר להמשיך אותו בנדיבות לב.