עו"ד שלום וסרטייל
עו"ד שלום וסרטיילצילום: דוברות ציפחה

הפרשה פותחת בדו"ח פרטני, בשקיפות מלאה של משה-רבנו, על כל אשר נעשה עם חומרי הגלם שנתרמו על ידי העם לצורך המשכן וכליו, ולא עוד אלא שהיה רושם על כל קרש ועל כל עמוד וקורה ַּכאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה'.

הצורך בזהירות יתירה וספירתה של כל תרומה שנתרמת על ידי כל אחד ואחת מופיע במשנה בשקלים, לפיה מי שהיה נכנס ללשכת-השקלים בבית-המקדש, לא היה נכנס בפרגוד-חפות , כמין מלבוש ארוך ששפתו כפולה, או ששוליו מקופלים למעלה [וניתן לשים בכפל מעות], מתוך חשש שמא יבוא יום ויירד מנכסיו ויהא עני ויטענו כנגדו בלזות שפתיים ויאשימוהו בגניבה מהמשכןאו שמא יהא עשיר ויאמרו: "מן השקלים שגנב מהלשכה במשכן נהיה עשיר". לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר: 'וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל'.

כותב החתם-סופר לתלמידו, דע, כי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה..., כי שתי חובות אלו נקיות מה' יתברך ונקיות מישראל הם כשני רוכבים צמדים על גבנו, ויותר אפשרי לצאת ידי החוב הראשון היינו ידי שמים מלצאת ידי הבריות. כי הם, הבריות, חושבים מחשבות זרות... ועונשו יותר קשה עד לאין מספר ממי שאינו יוצא ידי שמים, חס וחלילה, כי יש כאן חילול ה' שאין לו כפרה. ובהמשך כותב החתם-סופר: "ואני הרהרתי כמה פעמים אם אפשר שקיים אדם בעולם מקרא זה על מתכונתו".

למרות הזהירות המרבית בה נקט משה, משהעמיד את המשכן על תלו, מעיד הכתוב: 'ולֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן'. ותמוה הדבר, הרי בדיוק לרגע נעלה זה פילל והכין עצמו משה, ובכל זאת אינו יכול לבוא אל הקודש פנימה? לא לשון איסור ולא לשון רצון נאמר כאן, , אלא פשוט 'ולֹא יָכֹל', מה מנע ממנו ומדוע המתין עד שהקב"ה יקרא לו למשכן ככתוב 'וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד'... ועוד נשאל: מדוע פוצלה לשתיים הפרשה העוסקת בכניסת משה אל הקודש, כשחלקה בספר שמות וחלקה בספר-ויקרא?!

על כך עונה לנו הכתוב: 'כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן'. על פניו מקרא סתום. זוהי גם המציאות אותה פוגשים אנו בהפטרה, במלכים: 'וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית ה'... וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית הָאֱלֹקים. אָז אָמַר שְׁלֹמֹה: ה' אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל'.

מהו אותו ענן? מהו אותו ערפל?

דומה כי הענן, הערפל, מסמלים צורך בפסק זמן לבירור גדול. והבירור הגדול של משה הוא האם אכן הכל נעשה לשם שמיים על פי צווי ה', והאם נקי הוא גם מה' וגם מישראל. וכל עוד לא הוברר הדבר באר היטב, אין מנהיגם של ישראל יכול לבוא אל הקודש פנימה, ואין הכהנים יכולים לעמוד ולשרת בקודש. רק משתרד אש הבירור משמים ותבהיר שאין כאן אש זרה והכל נעשה לשם שמים, ללא פניות ונגיעות, רק אז ייקרא משה אל אהל-מועד, אל הקודש פנימה. רק אז יוכלו הכהנים להתחיל בעבודתם.

אך משה איש-האלוקים , במתח בין קירבה לה' לקירבה לבני עמו, חשש להיכנס לאהל-מועד לשמוע את דבר ה' כשהוא עוזב את בני-ישראל ולו לזמן מועט. חשש הוא מניתוק הקשר שלו עם העם בתפקידו הרם לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, וששוב יבוא לידי כך שיאמרו הבריות 'כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ'. אומרת הגמרא ביומא: 'וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן', מלמד שתפסו הקב"ה למשה והביאו בענן. בעודו חושש, הקב"ה הביאו בעל כרחו אל תוך הענן. גם כאן חושש משה שמא העם שוב לא איתו. שמא משהכנס אל תוך הענן, אל תוך הערפל, שוב יחטא העם כבראשונה, כשם שחטא בחטא העגל. או אז באה קריאתו של הקב"ה: 'וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד...'. וכתב נותן התורה ויקרא ב'א' זעירא מחמת ענוותנותו של משה.

דומה כי לא בכדי לימים באותה אתנחתא, באותו פסק-זמן של בירור בין ספר שמות לויקרא כשהענן על האהל, כשיש ערפל, נהגו קהילות ישראל להתחזק ולומר בקול גדול 'חזק חזק ונתחזק', שלש פעמים חזק כדברי ר' צדוק הכהן, בגימטריה משה, היינו, שנצמצם את הפער ונתקרב למדרגת מנהיגם של ישראל, איש-האלוקים. או אז יכול יהיה משה להיכנס אל הקודש פנימה.

ענן וערפל מופיעים ברובד האישי, ברובד הקהילתי וברובד האומה כולה. אך אין הם אלא בירורים, כפי שנהג לומר מו"ר הרב צבי-יהודה הכהן קוק זצ"ל.

לא פעם מצויים אנו בתוך הערפל ומצווים לשכון בו ולהשכין שכינה בתוכו, ככתוב: 'אָז אָמַר שְׁלֹמֹה: ה' אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל'. בין אם זה בתוך שמונת ימי-המילואים, אחרי שבונים את המשכן- רגע לפני חנוכתו, בין אם זה שבונים את הבית הפרטי או את הבית הלאומי, דווקא אז בא ערפל הבירור החשוב לפרט, לקהל ולמנהיגם של ישראל - איזה תוכן ניצוק בתוכו, כיצד נשכין שכינה בתוכו וכיצד יתגלה עמוד האש מתוך הענן לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל להובילם ב'ְּכֹל מַסְעֵיהֶם'.

הכותב הוא יו"ר חברת הנדל"ן צפחה אינטרנשיונל