יהורם גאון
יהורם גאון Photo by Yossi Zeliger/FLASH90

כששמעתי בהתחלה שאנחנו "רוצות ורוצים", "באות ובאים", "הולכות והולכים", הבנתי ש"הרבים זכר" אינו כולל עוד בתוכו (כפי שהורגלנו), זכר ונקבה, ואני מודה שיש צדק בכך שלא לכלול חצי גזע אנושי, תחת מטרית "שם הזכר" כמו שנהגנו.

היום אין יותר "רוצים בלי רוצות", ואין "באים בלי באות" ואין "חושבים בלי חושבות" ואין "מעייפים בלי מעייפות", למען האמת יש מקרים שמעייפות יש לעיתים אפילו יותר, וזה לא הוגן לכלול אותן בזכר רבים.

אחר כך תארים שעמדו בזכות עצמם, ושימשו זכר ונקבה יחדיו כמו "ראש", כמו "משנֶה" קיבלו לבוש חדש כשאישה היא "ראשת" ו"משנָה".

אט אט במושבים מסוימים שבכנסת ירד הזכר בכלל מסדר היום והתאדה, עד אשר גברת נכבדת הודיעה שהיא תנהל את ישיבותיה רק בלשון נקבה, גם אם יֵשבו גברים בְאולם הישיבות. והיא אומרת "אנחנו רוצות" ו"אנחנו חושבות" אפילו שהנוכחים הגברים, רבים מן הנשים שבחדר, כבוד! גם זה עדיין בסדר.

כך מונכח השוויון והקיום במרחב, על ידי הנוכחות של צורות הנקבה בשיח, כאילו אמרנו "אנו חייבים לכלול תמיד את התואר הנשי כי אם לא נזכיר אותו ונכלול בכל משפט היה זה כאילו אינו קיים", וזה צודק וראוי, אפילו שבמקומות מסוימים הזכר מתחיל כבר לאבד גובה בדקדוק העברי.

לאחרונה שמעתי ברדיו מישהי שאמרה שה"ציבור החליטה", ושמעתי גם ש"אנשים ואנשות" מעונינות במשהו, והייתי כל כך עסוק ב"אנשות" הזה ששמעתי, כאילו קיבלתי בעיטה בעין, לכן אני לא זוכר מה היה העניין שה"אנשות" היו מעורבות בו.

בהתחלה זה נשמע לי כמו טעות שילדים שמתחילים לדבר טועים בה, אבל אני הוא שטעיתי, ואני מתחיל להבין שמישהו מנסה לחנך אותי מחדש ולהכריח אותי לומר "אנשות וחמורות". והשפה החדשה הזאת מתחילה להיות משהו שדומה לדת, וכמו הזעם שיש בנו כנגד קנאים שמנסים לכפות עלינו מצוות שאין אנו מקיימים, כך גם כאן, השפה החדשה המחלחלת להוויתנו וחיינו, הופכת להיות כפיה דתית מקוממת ומעצבנת שמנתצת את השפה עימה באנו לעולם.

יש לנו שפה של פנינים אותה החיו מחדש בפלא שמיימי כמעט, שפה שבה דיברו אבותינו לפני ארבעת אלפים שנה הרבה קודם ל"בואָה" של אליעזר בן יהודה "מחייָת" השפה.

זה נכון להנכיח זכר ונקבה במידה שווה אבל למה תוך כדי צריך לרסק ולעוות שפה עתיקת יומין. כפיה דתית או כל כפיה, זה כשאתה פוגע ברגשותיו של האחר, שינוי מבנה השפה שאליה נולדת וחוקי הדקדוק שלה הנובעים מן התנ"ך העתיק, על ההטיות והבניינים, היא חלק מתרבותו של העם, סימן ההיכר שלו ודמותו הרוחנית.

כדי להנכיח את הנשים שעימנו ולבנות את מקומן בחברה לא צריך להרוס שפה, לא משם תבוא הישועה. זה לא ישמע לכם מגוחך אם תקום קבוצה של אנשים (סליחה על הבטוי הארכאי "אנשים"), שתצא להגן על כבודו של הזכר ותבקש לשנות את הרכֶּבֶת לרכֶָּב, את העגבניה לעגבָּן, את המטריה למטָר, את שלגיה לשֶלג, את הרבים של האתון לאתונים, את הנאקות לנאקים.

במערכון של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי יש קטע בו רבקל'ה נכנסת עם המכונית שלה לתוך חלון ראווה ומחריבה את כל החנות ויוסי שואל "מאה שנה עומדת חנות ברחוב הזה, למה להזיז אלוהים, למה להזיז?".

(מתוך תוכניתו השבועית של יהורם גאון בגלי צה"ל)