היכן מסתיימת אחריותו של קבלן שיפוצים לתקלות וליקויים לאחר שסיים לשפץ דירה? שאלה זו הגיעה לדיון בפני בית דין לממונות של 'לכתחילה'.
מדובר במקרה של משפחה שהחליטה לבנות קומה נוספת בביתה ולא לקחה קבלן מורשה או מפקח בניה אלא איש שיפוצים שנתן הצעת מחיר על סך של 450 אלף שקלים ואחריות לשנת בדק.
הבניה התמשכה מעבר לזמן הנקוב בחוזה אך המשפחה לא דרשה את הפיצוי המוסכם, לבסוף העבודה הסתיימה לשביעות רצונם. הכסף הועבר מלבד התשלום האחרון שנקבע לסוף תקופת הבדק. בחורף הראשון התגלו נזילות בחדר מדרגות, אשר תוקנו על ידי השיפוצניק והוא הבטיח שאם הנזילה תחזור הוא יתקן שוב, ועל סמך זה שולם לו התשלום האחרון.
בחורף הבא חלק מהנזילות חזרו ונוספו עליהם כתמי רטיבות חדשים בקירות שנגרמו ככל הנראה מסדקים בשליכט החיצוני. בשלב זה התגלה ויכוח בין הצדדים לגבי שאלת תיקון הנזילות החדשות שהתגלו לאחר תום שנת הבדק.
הצדדים פנו לבית הדין 'לכתחילה' במטה בנימין. בעל הבית טען שוודאי שיש לכל איש מקצוע אחריות על איכות העבודה שלו וזה 'מנהג מדינה'. לדבריו, הסעיף בחוזה המגביל את האחריות בזמן אינו מתייחס לסוג זה של פגמים.
לעומתו, טוען השיפוצניק שבדיוק לשם כך נכתבו הדברים בחוזה בצורה מפורשת. "אחריות המבצע הינה לשנה מיום המסירה, אחריות איטום הגג שבע שנים, האחריות על כלל העבודה לרבות חזרה לצורך ביצוע תיקונים".
בית הדין הדגיש כי למנהג מדינה ישנו תוקף הלכתי וכפי שכתב הרמב"ם 'כל הנושא ונותן סתם – על מנהג המדינה הוא סומך' (מכירה טו, ה.).
מבירור שערכו הדיינים עם אנשי מקצוע התברר שישנו הבדל בין רכישת בית חדש מקבלן לבין עבודות שיפוץ. לגבי בניית בית חדש יש תוקף הלכתי ל'חוק המכר' המפרט את זמן האחריות המחייב את הקבלן, החוק קובע שלא ניתן לקצר את זמן האחריות גם אם נכתב בחוזה זמן קצר יותר.
אך עם זאת, לגבי עבודת שיפוץ החוק אינו חל וגם אין מנהג ברור אלא הכול לפי מה שסיכמו הצדדים ביניהם.
אף שהנתבעים אמרו שהם יתקנו את כל הליקויים, אין אמירה כזו זה מחייבת ללא מעשה קניין. פסק הדין קבע כי החוזה הוא הגורם המחייב ועל כן אין חובה לתקן ליקויים שנתגלו אחרי שנת הבדק.
לדיון באחד מבתי דין "לכתחילה" הקרובים אליכם וכן לפסק הדין המלא - לחץ כאן.