סופם יבואו לידי קיומם

אין מחלוקת בגמרא או בין הפוסקים לכל אורך הדורות, כולם כאחד סוברים כי גרות היא רק עם קבלת מצוות. כמו שאמרה רות לנעמי "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי". כך אמרו חכמינו ז"ל כי אף על פי שמודיעים למתגייר רק חלק מהמצוות, הוא חייב לקבל על עצמו את כל המצוות (בכורות ל, ב). ואם הוא אומר שהוא מקבל הכול חוץ מדבר אחד או דקדוק אחד מדברי חכמים - לא מקבלים אותו. כך פסק הרמב"ם (פי"ד א"ב ה"ח) ונכתבה הלכה זו מאות ואלפי פעמים בכל ספרי ההלכה והשו"ת שניתנו לאורך כל הדורות, ולא היה מי שערער על הלכה זו מעולם.

אם יבוא מישהו ויערער על ההלכה הזאת, איך נוכל לקבל את דבריו. האם יש מישהו בדורנו שיכול לערער על מה שכתוב בגמרא? האם יש מישהו בדורנו שיכול לחלוק על הרמב"ם? זה נכון שיש הלכות מועטות שבהן אנחנו לא פוסקים כמו הרמב"ם, אבל זה רק כאשר חולקים עליו עמודי ההוראה כמו תוספות, רי"ף או רא"ש וכדומה.

לא יכול לבוא תלמיד חכם מסדר גודל אחר ולחלוק עליו או על הגמרא. אין מישהו שאינו אחד מעמודי ההוראה שיכול לערער על הפסק של הרמב"ם או של הגמרא. אין דבר כזה ולא היה דבר כזה מאז היינו לעם. פשוט אין. ואם יבוא מישהו שכזה - לא נקבל את דבריו.

חוסר ידע ולא חוסר רצון

קראתי את הדברים שמפרסמים בשם הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א כי יש אפשרות לקבל גרים שיהיו רק מסורתיים בלי קבלת מצוות. אם כוונתו שהגר בתחילת דרכו אינו מכיר את כל המצוות כי לא מודיעים לו את כולם, הוא בוודאי צודק. כך אומרת ההלכה שמודיעים למתגייר מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות. יסודות האמונה, ייחוד השם ואיסור עבודה זרה. עם הזמן הוא לומד את כל המצוות.

אני לא מאמין שהרב אליעזר מלמד חושב שאפשר לקבל אדם על דעת שהוא לא ילמד ולא יקיים מצוות בעתיד. זה ממש הפך הגמרא שאמרה כי אם גר אמר שהוא לא מקבל עליו הלכה קטנה מדברי סופרים – לא מקבלים אותו. לפי חלק מהפוסקים גם בדיעבד הוא לא מתגייר. חלילה חלילה חלילה.

קראתי את תשובות הפוסקים שהתפרסמו בשמו של הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א כאילו הם מתירים לקבל גר שלא יקיים מצוות. אני לא מאמין שהוא הפנה למקורות הללו. כל מי שקורא את התשובות שציטטו בשמו רואה במפורש שמדובר בקבלת מצוות שלמה.

כך כותב הרה"ג עוזיאל: "מכל האמור ומדובר תורה יוצאה שמותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות, משום שסופם יבואו לידי קיומם. ומצווים אנו לפתוח להם פתח כזה, ואם לא יקיימו את המצות הם יישאו את עוונם ואנו נקיים" (פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סי' סה).

הרב עוזיאל אומר מה שההלכה אומרת: בכל גיור לא מלמדים את המתגייר את כל המצוות, ובוודאי יעברו המתגיירים על חלק מהמצוות מחוסר ידע. עם זאת ברור שמגיירים אותם על דעת שבמשך הזמן הם ילמדו ויקיימו את כל המצוות "שסופם יבואו לידי קיומם". אין בדבריו שום רמז של היתר לקבל גר שלא מתכוון לקבל חלק מהמצוות – זה נגד הגמרא ונגד כל ספרי הפוסקים. ואין שום היגיון שהרה"ג עוזיאל זצ"ל יחלוק על עמודי ההוראה בלי לנמק או להסביר את עצמו.

כך גם עולה בבירור משו"ת מהרש"ם (חלק ו סימן קט) שנכתב בכתבה בשמו. שם לא נשאל המהרש"ם על גיור שלא לשם מצוות והתיר. חלילה וחס. אין שום אפשרות שהמהרש"ם יחלוק על כל גדולי ישראל מדורי דורות ואפילו לא יסביר איך הוא חולק ולמה הוא משנה הלכה שמסורה לנו מדורי דורות מסיני. המהרש"ם מדבר על נושא אחר לגמרי. הוא עונה על מי שנשא אישה בגויותה ודן בשאלה האם מותר לגיירה ולהתחתן איתה.

אגב דיון זה הוא כותב "נראה דמה שאבותיהם מרגילים אותם לכתוב בשבת קודש וכדומה, דאין זה מחאה כי מעשה אבותיהם בידיהם ואומרים מותר וכתינוק שנשבה בין העכו"ם דמי". משמעות דבריו שילדים שגדלים בבית לא דתי רגילים לכתוב בשבת, ולכן בעיניהם זה נראה כהיתר, ואין זה אומר שהם לא רוצים לקבל את הגרות שגיירו אותם בקטנותם.

כל בר בי רב מבין כי אם המהרש"ם היה רוצה לחדש דין כנגד הגמרא והפוסקים שמותר לקבל גר שלא מקבל עליו את המצוות, הוא לא היה כותב משפט כבדרך אגב שנלמד ממנו. הוא היה כותב ספר שלם או לפחות תשובה ארוכה ומנומקת להסביר למה עת לעשות לה' הפרו תורתך. בוודאי לא היה משנה הלכה מדורי דורות בהערת אגב. ואם יש הערת אגב – מתברר שהוא לא חידש משהו שהפוך מדברי כל הפוסקים והרמב"ם והגמרא, והדברים פשוטים וברורים.

הגאולה תלויה בגיור

איני דן בדברי הרבנים הנוספים שהוזכרו בתשובה בשמו של הרב מלמד, משום שלא מדובר בפוסקים ידועים שפסקיהם ידועים. הם לא עמוד הלכה שאי פעם מישהו נסמך עליהם. ובוודאי אי אפשר להסתמך עליהם בשאלות שכלל ישראל מתנהל על פיהן. ובוודאי לא כנגד רוב מניין ורוב בניין של פוסקי ההלכה בעם ישראל, אם לא כולם. בכל מקרה המעיין בדבריהם רואה שאין מדבריהם שום הוכחה שמותר לשנות את מה שנאמר בגמרא ובכל ספרי הפוסקים.

חשוב מאוד להזכיר כי בגיור נכון תלוי העתיד שלנו. חכמינו אומרים כי לעתיד לבוא כל בני האדם עתידים להתגייר. כך לומדת הגמרא מהפסוק "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעובדו שכם אחד". מהמילים "לעובדו שכם אחד" למדה הגמרא שכל האומות לעתיד לבוא מתגיירים לכל תרי"ג מצוות ולא רק לשבע מצוות בני נח (עבודה זרה כד, א).

הקדמה לאחרית הימים נמצאת במגילת אסתר, שבה כתוב "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם". (אסתר ח, יז). הגרות שלהם היא על כל מצוות התורה וגם על מצוות מדרבנן, שהרי נאמר שם "קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה". והסביר שם רש"י כי "כל הנלווים עליהם" הם הגרים העתידים להתגייר. והם מקבלים על עצמם גם דין דרבנן של פורים.

יש שואלים מה החידוש שהגרים יקבלו עליהם את פורים, הרי גר חייב לקבל על עצמו את כל המצוות, כולל מצוות דרבנן, ולמה צריך קבלה מפורשת על פורים? וצריך לומר כי כשמודיעים לגר את המצוות לא מלמדים אותו בתחילה את כל המצוות אלא רק את היסודיות שבהן. הפסוק הזה בא לומר כי במסגרת המצוות היסודיות יספרו למתגייר על פורים ויקבל אותו עליו, שזאת אחת המצוות החשובות שחייבים להודיע לגר קודם שהוא מתגייר.

עוד למדנו מהמגילה כי הגויים בדורם של מרדכי ואסתר מתעוררים להתגייר דווקא בזכות העמידה התקיפה של מרדכי ש"לא קם ולא זע ממנו" ולא בזכות אלה שהתכופפו להמן כי לא נעים לפרוש מהציבור. בזכות עמידתו של מרדכי מול הגויים בתחילה הוא מאוים, אבל בסוף רובם הגדול מעריך אותו ומגדל אותו: "וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם. כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול" (אסתר ט, ג-ד). ויהי רצון שנזכה לראות זאת גם בימינו, במהרה. אמן.

מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת: [email protected]

(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיתקבלו)

***