פרופ' חגי לוין
פרופ' חגי לוין צילום: אלירן אהרון

נתוני ההדבקה מלמדים על עליה מסוימת במקביל לגילויי הפוליו. האם אנו צריכים לדאוג? מה מלמד גילוי הפוליו על רמת החיסון בישראל למחלה זו? על כך שוחחנו עם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.

על מה שנראה כשוויון נפש בו מתקבלת העליה הנוכחית בהיקף ההדבקה אומר פרופ' לוין: "בעניינים של חיים ומוות לא צריך לנהוג בשוויון נפש, אלא באחריות. לצערינו אנחנו עדיין בעיצומה של מגפה עולמית ואנשים ממשיכים לחלות וגם למות. לכן צריך להמשיך להיזהר גם בהיבט המסכות וגם בחובת החיסון ולהיערך לעליה חוזרת של תחלואה בישראל. נצטרך לפעול במקצועיות ובצורה מאוזנת כדי לצמצם את התחלואה ולהמשיך לחיות".

על הרואים את עצמת התחלואה בגל האחרון ומשווים אותו לשפעת מזכיר פרופ' לוין את שחזר עליו גם בעבר: "שפעת גם היא מחלה מסוכנת ואנחנו לא עושים בשגרה מספיק כדי למנוע מאנשים מוות בזיהומים נרכשים בבתי החולים. לצד הדברים הטובים שיש בישראל בתחום בריאות הציבור הזנחנו מאוד את מערך בריאות הציבור. הייתה לנו אחות בכל בית ספר, היה מערך מפואר של טיפות חלב, הזנחנו את המערכים הללו ולכן אנחנו מתמודדים פחות טוב גם מול הקורונה וגם נגד הפוליו. כל ההשוואות לשפעת אינם העניין אלא החובה לעשות את הפעולות הנכונות לצמצום תחלואה ותמותה".

לוין שב ומציג את עמדתו לפיה "הסגרים אינם פתרון טוב אבל אפשר להפחית צפיפות בבתי הספר, לשפר אוורור ולהסביר לציבור שאדם חולה לא צריך להגיע למקום ציבורי ולהדביק אחרים, ושאפשר להגיד שלום בלי ללחוץ יד ולנשק על הלחי כי כרגע יש סכנת הדבקה".

על ההחלטה שהתקבלה לפני מספר שנים לביטול תקני אחיות בתי הספר, מזכיר פרופ' לוין כי משרד האוצר הוא שעמד מאחוריה בטיעונים כלכליים, בעוד כעת "מבינים שכשחוסכים בשירותים חיוניים משלמים מחיר הרבה יותר יקר. לצערי אני לא רואה הליך סדור של הפקת לקחים מהקורונה". לטעמו "אם היינו מקימים הליך סדור ומשותף גם לאוצר, היינו מבינים שהשקעה במניעה וניטור תחזיר עצמה עשרות מונים והיא רלוונטית לא רק למחלות מדבקות אלא גם למשבר האקלים שנמצא כאן עכשיו. אחד הנושאים המרכזיים הוא הפער בין אוכלוסיות. עשיר ומשכיל יודע להסתדר, אבל משבר ומצב חירום מעמיק את הפערים החברתיים. ראינו את זה בקרונה. ראינו שאחוזי הכיסוי החיסוני הרבה יותר נמוכים בישובים במצב כלכלי נמוך ויש שם יותר תמותה. הם שצריכים את אחיות בתי הספר ואת מקדמי הבריאות בקהילות".

לדבריו תפקידה של מערכת הבריאות היא להגיע אל אותם מוקדים פריפריאליים ושם לפעול. "אני לא רואה שזה קורה מספיק. אנחנו הולכים למקום הנוח ולא למקום שבו זקוקים לנו". בהקשר זה מזכיר פרופ' לוין כי "מי שמגיע מאוקראינה ורוסיה הם אנשים שצריך להשלים להם את החיסונים גם לפוליו ומחלות אחרות, כי שם הכיסוי החיסוני נמוך. זה אינטרס של כולנו, שאנשים יהיו מוגנים ומחוסנים".

על מחלת הפוליו שמתחילה להתגלות במוקדים שונים בישראל, אומר פרופ' לוין כי החברה נבחנת בחוליה החלשה שלה, ומסתבר שישנם כיסים של אוכלוסיה, כהגדרתו, שבהם אחוז המתחסנים, לא רק לפוליו, נמוך, ובמוקדים אלו יש התפרצויות. מדובר, אומר לוין בקהילות חרדיות בירושלים. "הכיסוי נמוך לא בגלל התנגדות, אלא בגלל קושי טכני לוגיסטי לקחת את הילד ה-7 ואילך לחיסון". המענה למציאות זו היא פתיחה של טיפות חלב להתחסנות גם בשעות הערב וכך גם להביא לקהילות ניידות חיסון. "לא להתעסק רק בקורונה שבה היה עסוק מערך הבריאות ובעקבות כך אנחנו רואים בכל העולם ירידה בהתחסנות האחרת. זה דבר שצריך להשתלט עליו באופן ממוקד".

"אני מאוד דואג מהפוליו שבעיניי הוא רק קצה הקרחון של ירידה בכיסוי החיסוני וירידה באמון הציבור במערכת הבריאות, לאו דווקא באופן ישיר, אבל גם התופעה הזו קיימת בעקבות התקופה האחרונה שבה אחת התופעות שאנחנו מכירים הוא הויכוחים סביב נושאי החיסונים". לוין קורא להוביל גישור בין תודעת החיסון גם מול אותם שלא התחסנו נגד קורונה, "יש להפריד, בתחומי חיסוני השגרה, תזונה עישון, שהציבור ישמור יותר למען בריאותו שלו. לצערי אנחנו במציאות של הרבה רעש רקע וקשה לאנשים להבין את האמת הפשוטה, שהאמת חשובה וצריך להקשיב להנחיות, להתחסן. אנחנו רואים בבי החולים את החולים הקשים ומבינים שהרפואה הטובה ביותר היא המניעה".

על גילויי הפוליו אומר פרופ' לוין כי הדברים כבר מעבר לדגימות ביוב בלבד. "יש שלושה אינדיקטורים. האחד הוא דגימות הביוב שהוא מאוד חשוב כדי לדעת איפה הנגיף מסתובב, הדבר השני הוא דגימות צואה מילדים ואנשים ספציפיים ולצערינו זוהו מספר דגימות חיוביות בקרב ילדים שנדבקו באופן ברור בפוליו, גם אם לא פיתחו מחלה קלינית. הדבר השלישי הוא אותם מקרים קליניים שיכולים להתבטא בשיתוק שמשאיר אותם נכים לכל החיים, זה יכול לגרום לדלקת קרום המוח ולתופעות אחרות. לכן זו מחלה שאנחנו רוצים למגר אותה מהעולם".

על מנת שזה יקרה, אומר פרופ' לוין, על כולנו לבדוק את פנקסי החיסונים ולוודא שהילדים חוסנו בארבעה חיסוני IPV בשנה הראשונה לחייהם ולחיסון נוסף בגיל 7. עוד הוא מזכיר חיסון נוסף מוחלש שהתווסף לאחר ההתפרצות בשנת 2013. "אם כולם יתחסנו הנגיף יעלם מישראל. אם הילדים לא חוסנו רוצו לחסן אותם כי הנגיף מסתובב בישראל. זו מחלה מאוד קשה ומסובכת".